טל אילון ז"ל (46), עובד נמל אשדוד ומפקד כיתת הכוננות של כפר עזה, יצא מיד כשהגיעו הדיווחים על רחפנים שנעים לכיוון הקיבוץ. "הוא אמר לנו להיכנס לממ"ד מיד, ש'זה לא יום להיות גיבורים'. זו הייתה הפעם האחרונה שראינו אותו", מספרת מזי אילון על בעלה שנפל בקרב על הבית. לזוג שלושה ילדים: גלי (15), רועי (14) ורותם (11). "הבת הבכורה, נשארה לישון אחרי ארוחת שישי אצל סבתא ליאורה, אמא של טל. אני, שני הבנים והכלבה קיווי היינו בממ"ד, והירי לא פסק".
הכותרת
מי באמת אחראי להשיב את החטופים הביתה?
23:39
הם נשארו בממ"ד יותר מ-30 שעות, משבת בבוקר ועד יום ראשון אחר הצהריים. "מאות מחבלים בקיבוץ, רוצחים, ואין לי מושג מה קורה עם טל. ידעתי שאני חייבת להיות רגועה בשביל שני ילדיי. ניסיתי להרגיע אותם, וזה היה ארוך, ארוך מאוד. רק ביום ראשון אחר הצהריים הצבא הצליח לחלץ אותנו. לא ידעתי עדיין מה עם טל, ורק למחרת הודיעו לי שהוא נהרג במתקפה הרצחנית על הקיבוץ", היא מספרת.
טל, התברר, נלחם בנחישות ובגבורה והצליח לחסל שלושה מחבלים לפני שנפל. במשך שעות ארוכות לא ידעו מה עלה בגורלו, עד שגופתו אותרה וזוהתה על ידי המשפחה. "הוא היה גיבור. לחם עבור הבית שבו כל כך אהב לחיות, הציל נפשות. אנחנו אוהבים אותו מאוד וגאים בו. נמשיך את המורשת המופלאה שהוא נטע בנו. תשמור עליי מלמעלה, שלא אעשה פאדיחות. אוף. כמה אני אוהבת אותך".
בהתחלה עברה המשפחה לגור אצל בני משפחה בקריית גת, ואחרי מעבר נוסף הגיעו לקיבוץ שפיים יחד עם קהילת כפר עזה. השבוע נכנסו יחד עם שתי משפחות נוספות לגור בקרווילות. בהמשך עתידות להצטרף אליהן משפחות נוספות.
"ברגע שהגיעו הקרווילות הבנתי שזה יהיה הכי נכון לי ובעיקר לילדיי. חברים טובים דאגו לרהט לנו הכול כאן. שני הבנים בחדר אחד, גלי בחדר משלה ואני לבדי. כמה זמן נהיה פה? מי יודע בכלל. בינתיים אנחנו בקרווילה, זה יותר נוח מהמלון בשלב הזה. התמונה של טל תלויה כאן בסלון, דואגים לנו כל הזמן אבל הכאב לא מרפה". האבל, אומרת מזי, הוא כפול. "אני באבל אישי על לכתו של טל, ויש גם את האבל של קהילת כפר עזה. איבדנו עשרות חברים, המון אנשים שהכרנו מהיישובים הסמוכים. לי ולילדים קשה מאוד, זה עדיין טרי למרות שעבר חודש. רותם הוא אוהד מכבי חיפה, ומאוד התלהב שהשחקנים הגיעו לבקר כאן. זה עשה לו קצת טוב, אבל אני רואה שקשה לו מאוד".
המסקנות שלה לגבי העתיד נחרצות: "ברור שנחזור לכפר עזה, זה היה כיף גדול לחיות שם. מתי? כשישוב הסדר ובעיקר הביטחון, לי ולילדיי ולתושבי העוטף. כשיחזירו לנו את הביטחון האישי לתמיד נוכל לחשוב באמת על חזרה לשגרה. אחרי כל הזוועות והטרגדיות שעברנו כחברה, אנחנו רק רוצים ביטחון. והכי חשוב, שיחזירו כבר את כל החטופים למשפחות שלהם בהקדם. חובה".
פורסם לראשונה: 00:00, 09.11.23
