בזמן שטובי בניה של העדה הדרוזית ממשיכים להתגייס בצווי 8, לשרת את המדינה באומץ ובנאמנות, ולעיתים אף לקפח את חייהם למענה – רבים מהם מקבלים צווי הריסה לבתיהם.
"חוק קמיניץ", שהוא למעשה תיקון של חוק התכנון והבנייה, התקבל ב-2017. החוק מאפשר אכיפה מנהלית – ללא צורך בהליך משפטי – נגד מי שמבצעים עבירות בנייה, ומחמיר את הענישה על עבירות אלו. אולם, בעוד שעבור האוכלוסייה היהודית נבנים מדי שנה שלל פרויקטי נדל"ן שזוכים לאישורים, מגזרים אחרים אינם זוכים כך: אין עבורם תוכניות מתאר אזוריות ועירוניות, אין כמעט בנייה חדשה מאושרת, והם גם לא מקבלים אישורים בדיעבד לבנייה שנעשתה בלית ברירה שלא על פי תוכניות – פשוט כי חייבים שיהיה איפה לגור.
4 צפייה בגלריה
"סלד מחוק הלאום". סגן-אלוף עלים סעד ז"ל, שנפל בקרב מול מחבלים שחדרו מלבנון
(צילום: דובר צה"ל)
הכותרת
הזיגזג של עמנואל מקרון
21:35
לטענת גורמים במגזר הדרוזי ובמגזר הערבי, גם האכיפה בררנית: יהודים כמעט אף פעם לא יקבלו צווי הריסה, ואילו במגזרים האחרים הקנסות והצווים הם מציאות קבועה. בפועל, החוק הופך את טובי החיילים של ישראל לעבריינים, כולל כאלה שנלחמים בימים אלה בעזה. אסמא סאבק ובעלה עלאא, מהכפר עוספיה שבכרמל, התחתנו לפני כחודשיים. ב-7 באוקטובר גויס עלאא בצו 8 למילואים, ומאז הוא נלחם באזור הדרום. במקביל יש צו הריסה על ביתו, הוא נקנס בסכום של 580 אלף שקלים בגין עבירות בנייה, חשבון הבנק שלו מעוקל, וגם מהכסף שייכנס לשם בגין שירות המילואים – הוא לא יראה שקל.
"כשבעלי קיבל צו 8 לא הייתה שאלה בכלל: הוא נענה מיד והתגייס", אומרת אסמא, "אהבתנו למדינה היא מוחלטת, ללא קשר לצו ההריסה. עם זאת, צריך להבין שהמצב הזה הורס את חיינו. אנחנו לא יכולים לעמוד בקנסות, שרק הולכים ותופחים, והם בכלל לא מוצדקים. אנחנו בתחילת חיינו ולא נוכל לשלם את הסכומים הללו. וזה לא שיש לנו ברירה אחרת: לא נוכל לעבור למקום אחר".
סיפורה של משפחת סאבק הוא סיפורם של דרוזים רבים. משפחתם של אסמא ועלאא רכשה עבורם חלקת אדמה פרטית בשכונה בלב עוספיה. כמו רבים מצעירי הכפר, גם הם רצו לבנות בית ולגור בתוך הקהילה הדרוזית המסורתית, שעדיין ממשיכה לשמור על צביונה הדתי-חברתי. המדינה מסרבת להכיר בנוהג התרבותי הזה, ובמקום לתת אישורי בנייה היא נוהגת כבר שנים במדיניות של הזנחה, אי-הסדרה וגם הפקעת מאות דונמים של אדמות פרטיות.
בנו של יעקוב חלבי הוא לוחם בצה"ל, בתפקיד מסווג. יעקוב עצמו משרת גם הוא במילואים. כרגע, האבא בחזית הצפונית והבן בדרומית. ב-2019 קנה יעקוב חלקת אדמה לבנו היחיד על מנת שיבנה לו בית. מדובר בקרקע חקלאית, שכבר אז הייתה בהליך של הפשרה לבנייה. אולם עד כה, דבר לא קרה. בינתיים יעקוב מפחד לבנות לבנו בית, אך מסרב להסכים לכך שהוא יגור הרחק ממנו. "זה הבן היחיד שלי ואני רוצה אותו כאן לידי", הוא אומר, "זו זכותי כאבא, וזה עוול שהרשויות לא מבינות ולא מכבדות את זה. אנחנו תורמים כל כך הרבה למדינה, ולא ביקשנו יותר מדי בתמורה: בסך הכל הסדרה שתכבד את אורח חיינו".
ד"ר רמזי חלבי, יו"ר ארגון "בית יד לבנים הדרוזי", שהוא גם אב שכול, מוסיף: "אנחנו מצפים מהמדינה לביטול או תיקון 'חוק הלאום', ועוד חוקים כמו 'קמיניץ', שאחראי על צווי הריסה לחיילים. שינוי הגישה של המדינה הוא צעד מתבקש. אנחנו מצפים שהיחס לעדה הדרוזית יהיה יותר שוויוני, הוגן ומכבד. ראוי שיעשו זאת בשם יותר מ-430 חללים בני העדה הדרוזית שקיפחו את נפשם למען המדינה. ביקשנו לבטל או לתקן את חוק הלאום באופן שיביא לידי ביטוי את התרומה של העדה, שנמצאת בשותפות גורל עם מדינת ישראל והעם היהודי. אנחנו מצפים שהברית הזאת תקבל ביטוי, במיוחד בימים טרופים אלו שבהם אנחנו נלחמים שכם אל שכם, כתף אל כתף, ומאבדים את מיטב הקצינים והחיילים שלנו. חוקי המדינה צריכים לשקף את תחושת ה'ביחד ננצח' שאנחנו חולקים".
מאז תחילת המלחמה, נהרגו ארבעה לוחמים דרוזים, שניים מהם קצינים בכירים. משפחתו של סא"ל עלים סעד, סגן מפקד חטיבת 300 שנפל בקרב מול מחבלים שחדרו מלבנון, הודתה לאחר מותו כי הפגיעה מחוק הלאום מורגשת אצלה מדי יום, במיוחד כי היא מצפה שתהיה במדינה גם ברית חיים, לא רק ברית דמים. "אנחנו חושבים שחוק הלאום אינו רק לא לגיטימי, הוא גם חוק לא מוסרי", הם טוענים, "העם היהודי, שמוכר כעם הספר והסטארט-אפ ניישן, ידוע גם כעם המוסר. והנה, יש כאן חוק לא מוסרי, שנוגד את אחד היסודות של התורה: 'ואהבת לרעך כמוך'".
הם הוסיפו: "אנחנו מאמינים שהיחסים של העדה הדרוזית עם מדינת ישראל הגיעו לנקודות בשלות, אחרי שנים של בנייה ועשייה משותפת. הבשלות הזו חתומה בדם של היקרים שלנו. הבן שלנו, סא"ל עלים סעד ז"ל, התנגד מאד לחוק הלאום, סלד ממנו, ובכל אירוע משפחתי היה מדבר עליו, אומר עד כמה הוא מנותק מהמציאות, מספר שכחייל יש לו הרבה קונפליקטים כשהוא על מדים והחוק הזה קיים. מדינת ישראל נמצאת בשעת מבחן בהרבה מובנים, ואנחנו דורשים לשנות את חוק הלאום עוד במהלך המלחמה, ולא לחכות שתסתיים".
באותה תקרית שבה נהרג סא"ל סעד, נהרג גם רס"ל ג'ואד עאמר מחורפיש, שהיה בן 23 במותו. גם משפחתו ביקשה שהחוק ישונה למען זכרו ותרומתו. "חוק הלאום בצורתו הנוכחית הוא חוק מכליל, שאינו משקף את המציאות הישראלית", מסרו קרוביו, "אין מקום בישראל לחוק שאינו משקף ומכיל את העדה הדרוזית, אשר יש לה צביון שונה, תרומתה לביטחון המדינה היא מעל ומעבר, ובכלל, אנו שותפים לגורל המדינה עוד מלפני הקמתה. מן הראוי שחוק כזה יתייחס נקודתית לאוכלוסייה הדרוזית, שגאה במדינה ותיתן הכול עבורה. מאז חקיקת החוק נוצר משבר אמון. יש תחושות קשות בעדה, שרואה בו בגידה בזכויותיה. זה בולט וחורה בעיקר בימים קשים אלו, שבהם אנו נלחמים ומאבדים את היקר לנו מכל להגנת המולדת של כולנו".
רוב שרי הממשלה לא הגיבו לנושא, אולם שר התרבות והספורט מיקי זוהר מסר: "העדה הדרוזית נלחמת כתף אל כתף יחד עם העם היהודי בשדה הקרב ומשלמת מחירים כבדים. אין שאלה שחלה עלינו החובה לתקן את חוק הלאום, או לחוקק חוק נוסף במיוחד למענם, כי ההכרה הזו מגיעה להם".
פורסם לראשונה: 00:00, 14.11.23
