למחרת השבת השחורה הוקפץ סמל ראשון י' לדרום עם חבריו ליחידה, כולם לוחמי חי"ר מנוסים. המשימה שניתנה להם הייתה לסייע בפינוי גופות הנרצחים מיישובי העוטף ומהאזור שבו נערכה המסיבה ליד קיבוץ רעים. כשחזר הביתה נחרדה אימו מהשינוי שחל בו. "הוא היה שקט ומרוחק, מנותק מההמולה המשפחתית ומשמחת המפגש המחודש, לא גילה שום עניין באחיו הקטנים שכה אהובים עליו ומיעט לאכול", סיפרה. עד היום, אף שקיבל סיוע נפשי מסוים ביחידה, הוא מתקשה להתאושש.
קשה להפריז בחומרת ההשפעה של אירועי 7 באוקטובר על הנפש שלנו. המפגש המטלטל עם הרוע הבלתי נתפס, שגדע בייסורים את חייהם של יותר מאלף בני אדם והביא לפציעתם של אלפים נוספים ולחטיפתם של אחרים, משפיע על כל אחד מאיתנו. היקף נפגעי הנפש הפוטנציאליים שנוספו מאז חסר תקדים: לפי ההערכות, כ-100 אלף איש נחשפו לאירועים בדרום באופן ישיר, ועוד כ-200 אלף פונו מבתיהם. אלפי מטפלים ונותני שירות אחרים נזקקים אף הם לעזרה נפשית. גם במעגל הרחוק ביותר, שצפה בתדהמה בחדשות בהשתלשלות האירועים המחרידים, אין כמעט מי שלא חווה בשבועות האחרונים תופעות שמעידות על קושי נפשי, בהן קשיי ריכוז, עצבנות, נדודי שינה וסיוטים.
למרבה הצער, זו רק ההתחלה. אירועי טרור ומלחמה עלולים לגרום להתפתחות פוסט-טראומה אצל שליש מהנפגעים. בקבוצת הסיכון נכללים מאות אלפי בני אדם – כל מי שהיו בפסטיבל המוזיקה, ביישובי העוטף וביתר המקומות שבהם התרחשו מעשי הזוועה – אך ממש לא רק הם. גם יתר האוכלוסייה אינה חסינה מפני השפעות הפוסט-טראומה. על פי תחשיבים שנערכו במשרד הבריאות, מספר המטופלים שעתידים להיזקק לשירותי מערכת בריאות הנפש הציבורית בישראל צפוי לזנק פי שניים: ממיליון בני אדם, שמטופלים בה כיום, לשני מיליון לפחות. פגיעה תפקודית משמעותית עלולה להתפתח בקרב 2.5 אחוז מהאוכלוסייה הכללית בארץ – כ-250 אלף איש שהיו עד היום בריאים לחלוטין. צונאמי של נפגעים.
כדי שלפחות חלק מהנפגעים האלה יוכלו לחזור למעגל החיים ללא נכות נפשית כרונית, חייבים להקדים ולטפל בהם באופן מיידי, קרוב עד כמה שניתן לאירועים הטראומטיים שחוו. התערבות כזו עשויה להפחית את היקף הסובלים מנכות קבועה בעשרות אחוזים, אולם חלון הזמנים ליישם אותה מוגבל. כל יום שעובר ללא טיפול יגרום להתבססות משמעותית של הטראומה ולהתקבעות נזקיה.
בשבועות האחרונים גיבשו מומחי משרד הבריאות תוכנית לאומית, שנועדה להנגיש את הסיוע הנפשי לכל מי שזקוק לו. הרכיבים המרכזיים בתוכנית הם הכפלת מספר הפסיכולוגים בשירות הציבורי, שרובם ברחו בשנים האחרונות לשוק הפרטי, כולל שיפור משמעותי ביותר בשכר שניתן להם; שיפור התגמול למטפלים עצמאיים ולפסיכיאטרים; ותיקון התנאים הלקויים במערך האשפוז. עלותה של תוכנית ההצלה הזו גבוהה: כשני מיליארד שקל, אולם את תרומתה לחוסן העתידי של מדינת ישראל ולאיכות החיים של כולנו קשה לאמוד בכסף.
למרבה התדהמה, ממשלת ישראל, וליתר דיוק משרד האוצר, לא הקצו עדיין את התקציבים הנדרשים לצורך מתן מענה מיידי וקריטי למה שמסתמן כאחד ממשברי בריאות הנפש החמורים בהיסטוריה, הן מבחינת היקף האוכלוסייה שנחשפה לטראומה והן מבחינת עוצמת החשיפה. זו המשימה החשובה ביותר של מערכת הבריאות כיום, אולם למרות אין-ספור שיחות שנערכו בנושא בימים האחרונים, בהובלתו של מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, התוכנית החשובה הזו שוכבת כאבן שאין לה הופכין בגלל מחלוקת על שכר הפסיכולוגים.
בזמן ששר האוצר מנצח מקרוב על המשך הזרמת הכספים הקואליציוניים, אנשי משרדו אינם מזדרזים לפעול. המחדל הזה חייב להיעצר היום, הבוקר, עכשיו! ב-7 באוקטובר הפקירה המדינה את אזרחיה לגורלם בפעם הראשונה. אסור לתת לה לעשות זאת פעם נוספת.
- שרית רוזנבלום היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il