אלו ימים של הכרעה בקרב תושבי יישובי עוטף עזה, שנדרשים בימים אלה להחליט היכן הם רוצים להשתכן בתקופת הביניים - עד שיקום היישוב מחדש. הרבה מאוד דיונים מתקיימים בתוך הקהילות, ומחלוקות רבות עולות - לקראת התשובה שצריכה לעבור למינהלת תקומה. החשש הכי גדול של היישובים הוא שתתקבל החלטה שעלולה להביא לפירוק הקהילה - ולכן כל היישובים קבעו נוסח ברור: כולם מתפנים יחד, יהיה אשר יהיה, לאן שלא יהיה.
"אתה תראה, כשהפרות יחזרו לרפת ומכון החליבה יתחיל לעבוד, גם המשפחות יחזרו לקיבוץ, אבל זה ייקח קצת זמן", אומר אמנון זרקא, יו"ר הקיבוצים כיסופים וארז, מוותיקי האזור, כשהוא מנסה לנתח את המצב בקרב קהילות יישובי העוטף בימים אלו. זרקא עובד כעת על שיקום הרפת של כיסופים, שנהרסה לחלוטין והפרות שנותרו בה פונו. ממקום הימצאם, במלונות או בבתי הארחה, מנסים תושבי היישובים שפונו ב-7 באוקטובר לאסוף את השברים ולהסתכל אל העתיד.
חלקם כבר החליטו מה יעשו: חברי קיבוץ ניר עוז למשל, שרבע מתושביו נרצחו או נחטפו, יעברו להתגורר בשני בניינים בקריית גת. "עד נר ראשון של חנוכה נקבל את הבתים", הם הודיעו. חברי קיבוץ רעים יעברו לבנייני מגורים ברחוב הרצל בתל אביב. "החשש שלנו שהתושבים יתאהבו בחיים התל האביביים ולא ירצו לחזור", אומרים שם בחצי צחוק חצי רצינות.
חברי קיבוץ ניר יצחק השוהים כעת במלון באילת הכריעו בשבוע שעבר כי יעברו להתגורר זמנית בקיבוץ אילות. תושבי קיבוץ כרם שלום יעברו לגור באשלים שברמת הנגב. קיבוץ חולית יעבור ככל הנראה לרביבים. בקיבוץ כפר עזה, אחד היישובים שהתחולל בהם טבח אכזרי, מתלבטים האם להקים אתר קרווילות באזור קיבוץ בית קמה או ליד קיבוץ רוחמה. "חשוב שחברי כפר עזה יישארו בתחום השטח המוניציפלי של המועצה. אני רוצה לראות את ילדי כפר עזה לובשים חולצות בית ספר של שער הנגב ובאים ללמוד יחד עם כל החברים שלהם מהקיבוצים השכנים", אומר יוסי קרן, מ"מ ראש המועצה האזורית שער הנגב.
בקיבוץ בארי ההחלטה תתקבל השבוע, לאחר הצבעה. לחברים בבארי הציעו לעבור להתגורר זמנית במלון בירושלים, בחצרים או בכפר הנוער קדמה. אם חברי בארי יחליטו לקבוע זמנית את ביתם בקדמה, הרי שזה יהיה צעד סמלי ומרגש: בדיוק כמו בארי, גם קיבוץ קדמה הוקם במסגרת הקמת 11 הנקודות בנגב ב-1946. במרוצת השנים לא שרד קדמה כקיבוץ שיתופי והפך לכפר נוער חינוכי. "תושבי בארי הם אנשים עם רגליים על הקרקע, אנשים של מרחבים פתוחים. יהיה קשה לשכנע אותם להתגורר בבניין דירות", אמר אחד החברים הוותיקים בקיבוץ.
חברי מושב נתיב העשרה, שבו נרצחו 21 חברים, עדיין מקיימים דיונים בנושא במקומות מושבם במלונות בתל אביב ובמעלה החמישה. קיבוצים נוספים טרם קיבלו החלטות בנושא.
במינהלת תקומה דוחקים בקיבוצים לקבל החלטות על מנת שהמינהלת, בראשות תא"ל במיל משה אדרי, תוכל לצאת לדרך ולסגור את החלופות המוצעות. כך או כך, בימים הקרובים התמונה תתבהר.
במינהלת תקומה עורכים פגישות עם נציגי היישובים ובוחנים יחד איתם את החלופות. לנציגים הובהר כי ההחלטות יתקבלו יחד ו"לא יהיו הנחתות", וכי גם אם יהיו משפחות שלא ירצו לעבור ליישובים הזמניים תינתן להם האפשרות להמשיך להתגורר במלונות, עד שיושלם הליך השיקום.
גורם במינהלת אמר אתמול: "כבר עכשיו יש אנשים שרוצים לחזור הביתה, ביום שאחרי כמובן. יש גם כאלה שרוצים אבל לא יכולים, כי בתיהם נשרפו ואינם ראויים למגורים, ויש גם כאלה שלא רוצים לחזור כלל לאזור. זה תהליך ארוך, יהיו עוד שינויים, אבל מינהלת תקומה תשלים את היעדים שלה, תשקם את היישובים ותיצור את התנאים לחזרה הביתה".
פורסם לראשונה: 00:00, 21.11.23