"אני לא רוצה לשמוע עוד פעם על השטויות האלה. אם שוב תציקו עם הדברים האלה, אתן תעמדו למשפט". מי אמר למי: מפקד בכיר בגזרת עזה לתצפיתניות שחשו שלא מקשיבים לתיאורים שלהן על שינויים דרמטיים בהתנהגות הפלסטינים בגבול. הן הרגישו שלא סופרים אותן – והחליטו להתריע בפני אותו מפקד.
ההתרעות שלהן נמשכו חודשים ארוכים. הן סיפרו פרטים מדויקים על שינויים חריגים, על תכונה שונה. מקצועיות, חדות, מוכשרות - הן צלצלו בכל הפעמונים, הניפו דגלים אדומים, אבל המפקדים שלהן לא ספרו אותן. מיאנו להקשיב. מיאנו לשמוע. באמת, בנות נודניקיות. מפריעות את מנוחתם. אבל הן לא ויתרו. עקפו את המפקדים הישירים והגיעו למפקד בכיר. הוא כבר ממש התעצבן, ואיים לשפוט אותן אם יציקו ויחזרו שוב על "השטויות שלהן". האם זו רק אני שסבורה שאילו התצפיתניות היו תצפיתנים, היחס היה שונה? היחס למידע הקריטי שהביאו היה רציני יותר, ולא "שטויות"?
אחרי שרבות מחברותיהן נרצחו, אחרות נחטפו, והן נשארו קומץ, הן החליטו לדבר. וגם זה בעילום שם. אף אחד לא נותן להן טיפול נפשי. להפך. ממשיכים לאיים עליהן שיחזרו מיד לגזרה, לעבודתן כתצפיתניות. והמפקד הבכיר? הוא נשאר בתפקידו. לא ייאמן? הכל ייאמן אחרי פלישת אלפי מחבלי חמאס והטבח ב-7 באוקטובר, אחרי שלקח שעות להגיב, וכאשר יש ממשלה שכמעט שאינה מתפקדת.
זו ממשלה שיש בה מעט שרות; שבמפלגה הגדולה בה, הליכוד, יש מעט חברות כנסת; ממשלה שבה מתוך עשרות משרדים, בהם רבים מיותרים, מכהנת רק אישה אחת כמנכ"לית, וגם זה במשרד לקידום מעמד האישה, שאינו מתפקד, בראשות שרה שנעלמה. איפה היא כשצריך אותה כדי לייצג נשים שנאנסו באכזריות בלתי נתפסת, שנרצחו, שנחטפו לעזה, על ידי מפלצות שרק השטן ברא? מדוע אינה מקימה קול זעקה באו"ם, בקרב ארגוני הנשים הבינלאומיים?
תמיד היו ויכוחים בציבור על שירות נשים לוחמות. לא היו ויכוחים על שירות נשים כתצפיתניות. אף שפעלו סמוך לגבולות, השירות שלהן לא נחשב קרבי. משום כך, נראה, לא ניסו "להגן" על הנשים בתפקיד הזה. היום כל מי שהתנגד לשילוב לוחמות צריך להתנצל ולבקש סליחה מאלפי נשים אמיצות, שלא ויתרו, שהחליטו שהן יכולות להיות טייסות, לוחמות מג"ב, קצינות בשריון, חובלות, לוחמות נ"מ ועוד. הן לא פחות טובות מכל גבר.
לימור לבנתצילום: יובל חןאמרו כי "הדרישות גבוהות מדי בשבילן", "השירות הקרבי יפגע בבריאותן", "בעדינותן הנשית", "בצניעותן ובקדושתן". והכי מדהים, ש"שילוב נשים ביחידות קרביות יגרום לפגיעה מדאיגה ביכולותיו של צה"ל כגוף לוחם". כל אלה נעלמו מאז שבמלחמה הזו נשים נלחמות, מפקדות, מסתכנות ומהוות דוגמה אישית.
כולנו חייבים תודה ללוחמות, כמו ללוחמים. יש מי שחייבים לבקש סליחה מהתצפיתניות. אלה שעימנו, אלה שכבר לא, ואלה שאנו מייחלים לשובן עם שאר החטופים. ויש מפקד בכיר אחד שצריך ללכת הביתה עכשיו. הביתה, או להישפט וללכת לכלא.
- לימור לבנת כיהנה כשרה מטעם הליכוד
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
