דומה שאין תחושה מלכדת יותר מאשר לחימה משותפת למען מטרה זהה וחשובה בשדה הקרב. זה גם מה שמרגישים הלוחמים הבדואים והדרוזים הפועלים כעת בנחישות ברצועת עזה. כך חשים גם תושבים דרוזים ובדואים בערים ובכפרים בצפון ובנגב. ולכן גם התסכול והזעם. שוב, ברקע הדיבורים על חוק הלאום ו"חוק יסוד: העדה הדרוזית", מרגישים רבים מהם שמדובר בניסיון להפלות בין אוכלוסיות.
סלאמה עדיסאן, תושב ביר הדאג', אמר בזעם כי, "אני מקווה שראש הממשלה ייקח אותנו בחשבון ולא יפקיר אותנו. זאת שעת אמת לחבק את כולם. בשעת מבחן ראינו שכולם נתנו כל מה שאפשר. כולם משרתים את המדינה במלחמה. אנו דורשים שוויון חברתי כמו אחרים".
סלאמה תיאר מציאות מתסכלת, והוסיף כי "אין עוד אוכלוסייה שהופקרה כמונו, מבחינת כל מה שקשור בהריסת בתים ובהתנהגות גזענית. הביטויים של בן גביר על התושבים הבדואים בנגב פגעו בנו, אבל בשעת מלחמה האוכלוסייה הבדואית הוכיחה את עצמה והתושבים שלנו יצאו להציל חיים. בסיום המלחמה כל המדינה צריכה לבקש סליחה מהבדואים".
3 צפייה בגלריה
עדיסאן: "בשעת מלחמה הבדואים הוכיחו את עצמם והצילו חיים. המדינה צריכה לבקש מאיתנו סליחה"
חייל המתגורר בכפר בדואי סיפר: "התגייסתי לצבא ואני עדיין משתתף במלחמה הזו, אבל מצד שני, במשך שנים רבות, הממשלה הזניחה אותנו ולא חיפשה שום פיתוח, אפילו עבור המתגייסים. היינו עדים להפקעת אדמות והכבישים שלנו מוזנחים. אין לנו מוסדות רפואיים, ואפילו השירותים הפשוטים ביותר לאזרח הם אצלנו מותרות". לדבריו, "הגיע הזמן לראות שינוי בחוק הלאום, שיכלול פיתוח הנגב בכל ההיבטים. תושבים מהנגב הצילו יהודים ממוות במהלך המלחמה, והמעשים האלה מייצגים רבים מהאוכלוסייה הבדואית בנגב. על הממשלה להבין שמגיע לנו להיות אזרחים בעלי שוויון זכויות מלא. אל תשכחו אותנו אחרי המלחמה".
אחמד, תושב הנגב, שיתף בכאב כי "יש לי קרובי משפחה בצבא, אבל במהלך השנים המדינה הרסה לנו בתים בטענה שמדובר בבנייה ללא רישיון, ולא העניקה לנו כל אלטרנטיבה. אנחנו חברה שסובלת ממשברים רבים בכל התחומים. במלחמה הזאת איבדנו אנשים שיצאו להציל חיים ואנחנו מבקשים מהממשלה לדאוג לנו ולבצע את התיקונים הנדרשים בחוק הלאום. אל תתייחסו אלינו כאילו אנחנו לא קיימים כלל".
תושבת בדואית מהנגב הביעה את אכזבתה מהתנהלות הממשלה, ואמרה כי "אני לא יודעת עד כמה שינוי חוק הלאום יעזור לאזרחים הבדואים בנגב. אנחנו שומעים הבטחות שווא כבר שנים רבות. הממשלה יודעת על הסבל שלנו לאורך כל השנים, אבל היא שותקת ומתחמקת מאחריות. עד שלא אראה בעיניים שינוי אמיתי בשטח ‑ לא אוכל לסמוך על אף אחד".
אחמד אבו לטיף (26) מרהט, אב לתינוקת בת 11 חודשים, כתב על שירותו הצבאי בפוסט בפייסבוק וציין כי הוא עובד כבר שנתיים במחלקת ביטחון של אוניברסיטה: "אני גאה להיות בדואי-ישראלי! מבחינתי, האנשים שאני חי איתם ועובד איתם הם אחיי ואחיותיי וכולנו חיים ביחד ומכבדים אחד את השני בארץ שלנו. אני גאה להיות בדואי ששירת בצה"ל כלוחם בגדס"ר הבדואי".
אתמול חזר אבו לטיף לביתו משירות מילואים. "היום עזה היא אחרת לגמרי", סיפר בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות". "יש שם ארגון טרור רצחני שלא מבדיל בין יהודי וערבי. בעדה שלי תרמו רבות למדינה, הוכחנו מי אנחנו ומה אנחנו שווים. בדואים נהרגו. אנשי קבע וסדיר נתנו הכול למדינה. חשוב להראות שאנחנו חלק מהחברה הישראלית. חוק הלאום זה של הפוליטיקאים. מבחינתי זה לא הזמן לחשוב על זה. יש הרבה בדואים שכואבת להם האפליה, אבל אנחנו מרגישים חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. אפילו שלפעמים אנחנו מרגישים שהחברה לא מסתכלת עלינו כחלק ממנה".
סלימאן אלעמור, מנכ"ל שותף של אג'יק וממובילי חדר המצב היהודי-ערבי בנגב אמר כי המלחמה היא הזדמנות לחיזוק שותפות הגורל בין היהודים לבדואים. "יש פה סיפור מורכב", הסביר. "הקמנו את החמ"ל בדרום שמתכלל ארגונים חברתיים ומשרדים ממשלתיים, ואני חושב שעשינו עבודה מצוינת. לא צריך לתת יד להסתה נגד המגזר. יש הזדמנות לאחד את החברה הישראלית, זה יכול להתפוצץ בכל רגע ולא צריך לנוח על זרי הדפנה. יש הזדמנות לבנות מהלכים גדולים בין יהודים לערבים, דווקא במשבר, כשהכי קשה צריך להרים את הראש ולהסתכל על מרקם היחסים בנגב".
גם בקרב הדרוזים התסכול הוא רב. מתחילת הלחימה ברצועה נהרגו שישה לוחמים דרוזים בקרבות. כעת עולה שוב סוגיית חוק הלאום ותיקונו, שייטיב גם עם העדה הדרוזית, כשבקואליציה מקדמים את "חוק יסוד: העדה הדרוזית".
בהלווייתו של רס"ן ג'מאל עבאס אתמול, מפקד פלוגה בגדוד 101 שבחטיבת הצנחנים שנפל בקרב ברצועת עזה, זעק סבו, אל"מ במיל' גדעון עבאס: "אני מתבייש בכל החוקים הגזעניים במדינה. אנחנו שותפי גורל לא מהיום, הגיע הזמן שתסתכלו עלינו בגובה העיניים", אמר לנציגי הממשלה שנכחו בהלוויה. תא"ל אמאל אסעד, ממובילי המחאה כנגד חוק הלאום בעדה הדרוזית, אמר שהוא אינו אופטימי מההצעה החדשה שהקואליציה מקדמת, שעיקרה עיגון מעמד העדה הדרוזית בישראל. "כל ניסיון לחוקק חוק עוקף חוק הלאום בשביל העדה הדרוזית הוא מעליב ומשפיל יותר מאשר חוק הלאום", אמר. "אנחנו רוצים להיות אזרחים שווים. יש בעיות מכאן ועד הים בגלל הזנחה של שנים, בעיקר בגלל תפקוד הממשלות, אבל בעיות אלו יכולות להיות פתורות ב-20 דקות דרך החלטות ממשלה מוסכמות. יש להסדיר את נושא הבנייה, לבטל קנסות ולהעניק שטחים לבנייה. אנחנו לא שכירי חרב, אנחנו אזרחים שרוצים לחיות כשווים".
ד"ר רביע בסיס, פעילה חברתית ופוליטית, מהראשונים שהתריעו על ההשלכות המסוכנות לחוק הלאום וממובילי המאבק לביטולו, סבורה כי "ההצעה שעולה בימים אלה לחקיקת חוק לעיגון מעמדה המיוחד של העדה הדרוזית, מבלי לבטל או לתקן את חוק הלאום, אינה מקובלת על רבים מבני העדה שמבינים את הדברים לעומק". לדבריה, "חוק הלאום הוא חוק יסוד מחושק, והחוק המוצע ישאיר הרבה פרצות ודברים עמומים. החוק המוצע אינו יכול לשמש כפתרון או אלטרנטיבה לחוק הלאום. מה עוד שהצעה כזו עלתה בעקבות מחאת הדרוזים ב-2018, ומאז כלום לא נעשה מלבד השתקת המחאה".
בתוך כך, גם בזירה הפוליטית מתקיימים ניסיונות, בינתיים על אש קטנה, לשנות את התמונה. השר חילי טרופר (המחנה הממלכתי) שלח לפני כמה ימים הודעות למזכיר הממשלה יוסי פוקס וליו"ר הקואליציה אופיר כץ ודרש מהם להגיע להסכמה משותפת על תיקון חוק הלאום. במחנה הממלכתי טענו כי בעקבות הביקורת החוזרת של החברה הדרוזית על חוק הלאום יש לשנות ולתקן את החוק. לטענתם, במקום לתקן את החוק הציעו בליכוד להעביר "חוק יסוד: הדרוזים" כדי שלא לתקן את חוק הלאום.
בליכוד טענו בתגובה כי לא מתקיים משא ומתן מול המחנה הממלכתי בעניין תיקון חוק הלאום, וכי אופיר כץ ושר החוץ אלי כהן העלו הצעת חוק חדשה לקביעת מעמדה של הקהילה הדרוזית בישראל.
פורסם לראשונה: 00:00, 20.11.23
