בעוד הסערה באגף המודיעין ממש לא מחכה לשש אחרי המלחמה, מפרסמים הבוקר ynet ו"ידיעות אחרונות" שורה של פרטים חדשים על המחדל הקולוסלי שלפני 7 באוקטובר שנגע בכל הרמות, מהתפיסה האסטרטגית של האגף את כוונות חמאס ועד להחמצת הכוונות שלו לבצע פלישה חסרת תקדים ליישובי העוטף.
נתחיל בלילה הגורלי שבין שישי לשבת, שמחת תורה. במערכת הביטחון מתקבלים מה שמכונה "אותות חלשים" שלפיהם משהו קורה על הגבול עם עזה. ראש אמ"ן, אלוף אהרון חליוה, נמצא בחופשה באילת עם משפחתו וילדיו. בשעה 03:00 לפנות בוקר מצלצל עוזרו כדי לעדכן על מידע שהעביר אליו קצין המודיעין של פיקוד הדרום, שלפיו ייתכן שחמאס נערך לפעולה יזומה, אך לא שום דבר בסדר הגודל של הטבח. לצד האינדיקציות היו גם "סימנים מרגיעים", והסיכום היה שבכל התפתחות יש לעדכן את חליוה.
אולם אז הוחלט בצמרת הצבא על התייעצות בפורום בכיר ביותר: הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי, ראש אגף המבצעים אלוף עודד בסיוק ואלוף פיקוד הדרום ירון פינקלמן, שגם הוא שהה בחופשה, ברמת הגולן. חליוה לא שותף. גם לא ראש חטיבת המחקר, תת-אלוף עמית סער, מומחה לזירה העזתית. כפי שפורסם בעיתון זה ב-15 באוקטובר, גם מפקד חיל האוויר, בעל תפקיד מפתח להיערכות לקראת מתקפה מסדר גודל מסוים, לא הועלה על הקו.
לפי מה בדיוק הצמרת אמורה לדעת מה חושב חמאס באותו רגע? איך לא הופעל פה הכלל שכל טירון מכיר: אם יש ספק, אין ספק? התשובה שניתנת במטכ"ל היא שההתרעה לא דווחה כמשמעותית. למרות שפינקלמן וקצינים נוספים חזרו לגזרה (פינקלמן כאמור נדרש לכסות מרחק רב בשל כך), ההערכה הכללית הייתה שמדובר בעוד אימון של חמאס. גם בשב"כ לא חשבו שמדובר במשהו מעבר לפעולה מוגבלת, ולכן הסתפקו בהקפצת יחידת "טקילה" לדרום וגם לא יצאה הודעה מחמירה. גם בשב"כ היו כאלה שחשבו שלשלוח את היחידה זהו צעד מוגזם מול המידע. שלוש שעות אחר כך נפתחו שערי הגיהינום על יישובי הנגב המערבי.
גם בדיעבד, ראש אמ"ן מודה שאם מתבססים על הנתונים שהוצגו לרמטכ"ל באותה שיחת בכירים, הוא לא היה מסכם אותה באופן שונה. המודיעין בהקשר הזה זורם מלמטה למעלה, ומה שהגיע מלמטה לא התקרב לממדי הפלישה. ובכל זאת, השארת צמרת המודיעין מחוץ לתמונה בזמן אמת, כשצה"ל והשב"כ עוסקים בסוגיה, היא תקלה חמורה ביותר, בטח בהינתן שראש אמ"ן כבר עודכן על ידי עוזרו שמשהו בכל זאת זז. גם הפרט הזה יהיה חייב להיחקר בוועדה שתוקם לבירור שרשרת המחדלים שהובילה אותנו למציאות אליה התעוררנו בבוקר שמחת תורה.
מיותר לציין שסוגיה זו צריכה להתברר עד תום, לצד ובלי קשר לטיפול שורש באחריות של ראש אמ"ן ורח"ט מחקר, שתחום ההתמחות שלו היא הזירה הפלסטינית בדגש על עזה: חלק מהמסלול שלו לתפקיד הקריטי עבר בתפקידים כגון קצין המודיעין של פיקוד דרום ולפני כן כראש ענף שם.
מאחורי הקלעים של הפיקוד הבכיר, גם בזמן המלחמה, סוערות הרוחות לאור פרסומים שונים בנוגע למידע שהצטבר באמ"ן על כוונות חמאס ובכל זאת הוחמץ לחלוטין. אחד הסיפורים נוגע לאשת קבע בשם ו', שהייתה היחידה שהתריעה בפני קצין מודיעין בכיר מפני פלישה שתתנהל כמעט בדיוק כמו שהיא קרתה. אולם ההאשמה החמורה היא שהאבחנה של ו' הגיעה עד לחליוה, ש"ביטל" אותה. אצל רבים זה צלצל מוכר: לא הקשיבו ל-ו', כפי שנפנפו את התצפיתניות.
אולם כאן חשוב לומר: כל צמרת אגף המודיעין, מחליוה, דרך ראש חטיבת המחקר סער, ועד מפקד יחידה 8200 תא"ל י', טוענת שהמסמך המדובר לא הגיע אליה. לדבריהם, הנושא יתברר בוועדת החקירה והטענה כאילו הסתירו התרעה ספציפית מהדרג הבכיר היא לא פחות מעלילת דם. העובדות הן שחליוה ביקר ביחידה שלושה ימים לפני המלחמה, באמצע חול המועד סוכות. ו' לא הייתה שם. נגד אחר טוען שהוא ליווה את האלוף וסיפר שהוא מוטרד מנושא הפשיטה של חמאס על היישובים והזכיר את הדאגה של ו'. שום מסמך לא הועלה לשלושת בכירי אגף המודיעין.
זה לא אומר שצריך להפחית מחומרת הדברים המדויקים שכתבה ו'. אמש פרסמה אילנה דיין חלק מהטקסטים בהם כתבה ו' ש"מדובר בתרחיש מציאותי ומידע זהב לקראת מבצע השתלטות של חמאס על הדרום ולערוף ראשים". אלא שקצין שמעליה ביטל את דבריה וקבע: "מדובר בתרחיש דמיוני ולא מציאותי". השאלה מה ידעה צמרת האגף נותרה בעינה.
בהקשר הזה "ידיעות אחרונות" מפרסם את סיכום הביקור של חליוה ביחידה, שם כלל לא דובר על התרחיש שהעלתה ו'. להפך: "אין ליחיא סינוואר כוונה להוביל להידרדרות: חמאס הורה על ריסון השטח. סינוואר הנחה להרגיע", נכתב שם.
לאותה נגדת יש מפקדת ישירה, קצינה בדרגת סגן-אלוף. גם היא לא העלתה את הנושא למפקד 8200. חליוה לא יכול "לבטל" התרעה שלא הועלתה בפניו על ידי אף אחד בשרשרת הפיקוד. גם הטענה שהתרעה כזאת יכולה להגיע עד לראש אמ"ן היא מופרכת: אין התרעה כזאת, ממוסמכת, שלא עוברת אצל עוד קצינים בדרך. וגם בביקור המדובר של חליוה לא עלה נושא של איום פשיטה קונקרטי מעזה. אם היה כזה, המיילים היו הופכים להתרעה שמזניקים מלמטה למעלה.
בפועל, וזאת הטרגדיה, המיילים של ו' נבלמו ברמת האוגדה ופיקוד הדרום. קצין בכיר באגף אומר כי ו' זיהתה שהאימונים הפכו קונקרטיים ומכאן חשיבותם, אבל זאת עדיין לא התרעה למלחמה. קצין מודיעין בכיר טען שהוא ביצע העמקה במה שנכתב בהם. ה"התרעה" שאותה חליוה לכאורה "ביטל", לא נחשבת במונחי מודיעין ל"התרעה", בטח שלא לפתיחת מלחמה.
כל זה, כאמור, לא פותר את אגף המודיעין בכלל ואת חליוה בפרט מהאחריות הכוללת למחדל פתיחת המלחמה. שם אין עוררין שלא סופקה ההתרעה המצופה. מאז מבצע צוק איתן, לפני תשע שנים, צה"ל זיהה הכנות ברמות כאלה ואחרות של חמאס לפשוט על יישובים בעוטף ועל מוצבים של צה"ל בגזרה. אולם ככל שחלף הזמן האימונים של חמאס נעשו רציניים יותר. בשנה וחצי האחרונות נרשמה קפיצת מדרגה אותה ראה כל מי ששירת בגזרה או התגורר בסמוך: בצד הישראלי לא היה צורך במשקפת כדי לראות את המחבלים על הגדר. אלא שכל ההערכות באמ"ן סברו שמדובר בבניין כוח ולא בכוונה לבצע פעולה. ההבדל הוא בין מה שמכונה בז'רגון המקצועי "מודיעין כוונות" לעומת "מודיעין יכולות".
למעשה, אנו מפרסמים לראשונה כי ראש חטיבת המחקר ביצע הערכת מצב לקראת חגי תשרי בהשתתפות צה"ל, שב"כ ומתאם הפעולות בשטחים, ושם קבעו כולם: "להבנתנו לסינוואר אין עניין בעימות נרחב". הקו היה שחמאס מורתע ולא מעוניין בהסלמה יזומה והדברים תוקפו על ידי צוות בקרה של המוסד, שנועד לבחון מסקנות כגון אלה.
ובכל זאת, באוגדת עזה כבר נרקמה תוכנית היערכות לקראת מתקפה דומה לפני כשנה וחצי ואף הוענק לה שם קוד. זה לא שינה את הערכת המודיעין בצה"ל וגם לא את ההערכה בשב"כ, לפיה סינוואר רוצה למשול ולשפר את המצב הכלכלי ברצועה. זאת הייתה השגיאה האסטרטגית והפספוס הגדול: "אין גורם צבאי שלא נחשף לאימונים של חמאס", אומר קצין בכיר, "זה עלה בכל מסמך מודיעיני ונראה לעין, אבל כל הצמרת טעתה בהערכת הכוונות שלו". על הטעות הזאת אנחנו משלמים כבר 52 ימים והסוף לא נראה באופק.
לכן החטא הקדמון אינו נעוץ רק בהחמצת המיילים של ו', אלא באשליית הקונספציה. כדי ללמד עד כמה היא הייתה חזקה וחריגה, אנחנו מפרסמים היום שבהערכת המצב השנתית שגובשה באגף המודיעין לקראת 2024, טרם פרצה המלחמה כמובן, נכתב: "הפלסטינים לא יהיו המניע למערכה רב-זירתית". לא פחות.
זה אמנם לא מסיר אחריות מהדרג המדיני שצריך היה לעקוב, לוודא ולאתגר, אבל מבחינת מערכת הביטחון השורה התחתונה ברורה: כל המערכת כולה דיברה בקול אחד. קצין בכיר במטכ"ל אומר: "לא הצלחנו להבין שהתוכנית שנרקמה מול עינינו הפכה לפקודה. לא אנחנו ולא השב"כ וגם לא המוסד, שעבר כעין בוחנת על כלל הדוחות, וגם צוותי הבקרה על הערכות המצב. אנחנו לא יודעים מתי סינוואר קיבל את ההחלטה להפוך אותה לפקודה מבצעית ולא יודעים גם למה, למרות שהועלו השערות".
הטלטלה שתעבור על המטכ"ל בעקבות המלחמה היא גם הזדמנות להבין איך תרבות המינויים בצבא היא חלק מהבעיה. כפי שנכתב כאן שוב ושוב, חליוה מכהן כבר יותר מעשור בתפקידי מטה בקריה ולא יצא החוצה לתפקידי שדה, כגון פיקוד מרחבי. למעשה הוא לא התחכך באויב הערבי מאז שהוא בקריה, ולובש מדי אל"ף מאז מונה לראש חטיבת המבצעים, אחר כך לראש אגף הלוגיסטיקה ואז לאגף המבצעים, ובשנה וחצי האחרונות הופקד על אגף המודיעין הרגיש.
גם לאחר מבצע עלות השחר הוא התגאה בהערכתו מתקופת הפיקוד על אגף המבצעים בזמן מבצע שומר החומות: "אני צופה לאחר המבצע חמש שנים של שקט בזירה הדרומית. בעזה, לצד הפעלת הכוח של חמאס, אנחנו רואים כי התהליכים שהם מובילים מול ישראל לייצוב כלכלי ולהכנסת פועלים, בעלי פוטנציאל להבאת שקט ארוך שנים".
אין ספק שחליוה מתייסר על העבר. הוא יפשוט את מדיו מיד אחרי המלחמה. בצה"ל צריכים לשאול ביושר איך מונעים מהקונספציות לעוור עיני חכמים בהווה ובעתיד.
פורסם לראשונה: 00:00, 28.11.23
