בנובמבר 2022 החליט מפקד פיקוד הדרום דאז, מי שמכהן היום כראש האגף האסטרטגי של צה"ל, אלוף אליעזר טולדנו, לקיים "יום עיון על אודות דיוקן המערכה הבאה בעזה". לאירוע המושקע הוזמנו כל בכירי הפיקוד, ואורחים חיצוניים מצה"ל, השב"כ, המוסד וגורמים נוספים. לקראת הכנס הצבאי החשוב, הכינה יחידת המודיעין של הפיקוד, בראשות הקמ"ן, סקירה מיוחדת, שפירטה את כוונותיו והיערכותו של האויב המרכזי של הפיקוד: חמאס.
בסקירה נאמר כי מערך הנוח'בה, הכוח המיוחד של חמאס, מונה 24 פלוגות, שכל אחת מהן מונה בין 90 ל־130 "לוחמים", כך הם מכונים בסקירה. או, במילים אחרות, חמאס מייעד כוח עצום של בין 2,100 ל־3,100 פעילים מאומנים לתקוף את ישראל.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
זהו כמובן נתון מדאיג מאוד, אבל לא מאוד חדש למי שבקיאים במודיעין הרב שנאסף בפיקוד, באמ"ן ובשב"כ על חמאס. לנוכחים בכנס שאולי זעו בחוסר נוחות למשמע המספרים המדאיגים, הגיעה הפסקה הבאה בסקירה. בפועל, כך קבעה הערכת המודיעין של פיקוד הדרום, חמאס, בכל הנוגע לתיאום, שליטה, תקשורת אימונים ושילוביות - יכול להוציא לפועל התקפה שישתתפו בה רק שתי פלוגות, ובסך הכול "לא יותר מ־70 לוחמים".
וכך הונחה עוד לבנה בחומת הקונספציה.
כן, חמאס אולי רוצה לפלוש לישראל; וכן, הוא גם הכין אלפי מחבלים מיומנים לצורך זה. אבל בסוף – כך נקבע חד־משמעית בפיקוד – במקרה הכי גרוע הוא יוכל להוציא התקפה של מקסימום 70 אנשי נוח'בה. זה הבדל ענק: 3,000 מחבלים שעלולים לפרוץ לאורך כל קו הרצועה מחייבים התייחסות כמו אל צבא ממש. בלשון הצבא, המושג נקרא "תרחיש הייחוס": לאיזה תרחיש צבאי מתכוננים, בהנחה שהוא ריאלי. איום של 3,000 מחבלי נוח'בה מצריך, כך לדברי אחד מראשי מערכת הביטחון של ישראל, נוכחות של ארבע או חמש חטיבות של צה"ל, באופן קבוע. כוח כזה, לו תוכנית חמאס הייתה אכן מתקבלת כ"תרחיש הייחוס" של צה"ל, היה משנה את התמונה כולה ב־7 באוקטובר. אבל פשיטות נקודתיות של עד 70 איש? כזו שצפויה להוציא חדירה של צוות או שניים? זו מאפשרת הערכות אחרת לגמרי על הקו, מצומצמת בהרבה.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
יש להניח כי לאורך השנים נוסחו בחמאס אינספור תוכניות מבצעיות, חלקן מקצועיות וחלקן פחות - אבל לכולן מטרה אחת ברורה: פלישה רחבת־היקף לתוך ישראל, השמדת אוגדת עזה, תפיסת שליטה על יישובים קרובים לגדר, ואחר כך חלקים גדולים מדרום הארץ, תוך רצח מסיבי וחטיפת בני ערובה. התנאי להצלחת ההתקפה של חמאס: "הונאה אסטרטגית והפתעה מוחלטת", כפי שנוסח באחד מהמסמכים של אמ"ן בנושא.
5 צפייה בגלריה
''להוציא רעיון עצום ושטני אל הפועל''. הפריצה של חמאס לישראל ב־7 באוקטובר
(צילום: צילום מסך)
עם הזמן, סביר כי התוכניות של חמאס השתנו מעט, והתאימו עצמן לנסיבות החדשות. לפני הקמת גדר המכשול, למשל, תוכניות הפעולה כללו שימוש מסיבי במנהרות; אחרי הקמת המכשול – חצייה קרקעית. אבל הטקטיקה הבסיסית בכל התוכניות הייתה זהה: התקפה לאורך כל הגבול שבין עזה לישראל, ממפגש הגבולות עם מצרים, ובואכה זיקים והים, כולל הים; התקפה שתכלול גם אוויר, גם כוחות ימיים, גם נ"מ, הרבה נ"ט, גם שיתוק הגזרה כולה. זו תוכננה להיות פלישה מסיבית של אלפים, ברגל או בכלי רכב שונים, שיתוק אמצעי התצפית והחישה בגדר, התקשורת, אמצעי הירי והמוצבים הקדמיים, תפיסת המוצבים הקדמיים ואחר כך מיפקדת האוגדה, תוך שיגור במקביל של עשרות או מאות צוותים שונים למטרות ספציפיות - קיבוצים, מחנות צבא, חסימת צמתים ועוד.
אגב, מומחי צבא ומודיעין שנחשפו לתוכנית חמאס, הגדירו אותה אמנם כמתוחכמת ועצומה, אבל גם יומרנית ועתירת סיכונים ליוזם. כשחיפשו תוכנית תקיפה מקבילה שבוצעה לשם השוואה, לא מצאו כזו בשום ארגון טרור, בוודאי לא מקומי, כמו אש"ף או חיזבאללה. הדמיון היחיד, היה למתקפת הגרילה של כוחות הוייט מין הקומוניסטיים בווייטנאם כנגד צבא צרפת, החל ממרץ 1954. גם שם הסתערו רבים בהפתעה מעבר לקווים, אל עבר הצרפתים, שהיו חמושים ומיומנים בהרבה. גם שם ההתחלה הייתה הפגזה מסיבית, ואז כיבוש מוצבים צרפתיים. בווייטנאם זה נגמר בתבוסה מוחצת של הצרפתים, נסיגתם מהאזור, ואז לאפקט דומינו שהביא למעורבות האמריקאית בווייטנאם, ולשינוי ההיסטוריה.
גם בישראל ההיסטוריה עמדה להשתנות. עוד בטרם הכנס בפיקוד הדרום, השיגה קהילת המודיעין מידע מפורט על תוכנית חמאס. פרטי התוכנית הזו מעוררים דאגה עמוקה לנוכח המידע שיש לחמאס על ישראל בכלל, ועל פיקוד הדרום ואוגדת עזה בפרט. הגדר, אמצעי החישה והירי, המוצבים, סדרי הכוחות ומרכזי התקשורת – חמאס ידע הרבה יותר מדי מכפי שצפו בצה"ל. ועדיין: בפיקוד דרום העריכו שתוכניות זה יפה – לכל צבא, גם לצה"ל להבדיל, יש תוכניות גרנדיוזיות – אבל יש פער ענק בין התוכניות של חמאס לבין היכולת שלו להוציא אותן לפועל. חמאס, כך האמינו שם, ניסח לעצמו איזשהו תרחיש כמעט תיאורטי, "תוכנית לבניין כוח", מכונה התוכנית באחד מהמסמכים של הפיקוד. אבל בתכלס? היכולת שלו, כך לפי ההערכה, היא 70 מחבלי נוח'בה. גג. לא "פלישה", אלא מקסימום "פשיטה".
השבוע, הנגדת ו' הפכה לגיבורה בעוד מקום: אצל מחוללי הקמפיין נגד קצינים בצה"ל בכלל ובאמ"ן בפרט. מכונת הרעל הזו בוודאי הייתה גם ששה להתנפל על קצין המודיעין "אבי", זה שביטל את טענותיה של ו' כ"תרחיש דמיוני". אלא שפה תהיה למכונה בעיה מכנית קלה: "אבי" הוא בנו של מקורב מאוד לראש הממשלה
והייתה עוד תוספת לקונספציה הזו: במודיעין גם הביטו ביכולות הלחימה של חמאס בסבבים האחרונים בהשתתפותו, בניסיונות חדירה, ובפעולות כמו חטיפת גלעד שליט. למרות שחלקן הסתיימו בקורבנות ישראלים, בצה"ל לא התרשמו מרמת הלוחמה שהפגין בהן חמאס. רבות מהפעולות הללו גם סוכלו – אם בזכות מודיעין ואם בזכות כוחות בשטח. אז אם מראש מדובר רק בפשיטה של 70 מחבלים, וממילא גם הם רחוקים מלהיות לוחמי עילית – כל זמן שיש כזה הבדל בין התוכניות של חמאס לבין יכולותיו, אפשר לכאורה להירגע. השלמת המכשול הקרקעי, הרגיעה לא רק את המודיעין של האוגדה, אלא את הפיקוד כולו.
הקצינים שדיברו באותו כנס על דיוקנה של המלחמה הבאה, סברו כי צריך להתמודד עם האפשרות של עוד סבב לחימה כמו שומר החומות ממאי 21' או שני הסבבים שהתרחשו לאחר מכן מול הג'יהאד האיסלאמי, ובהם חמאס לא השתתף, ועם אתגרים ממוקדים, כמו עמדות נ"ט קורנט ומֵאטיס (טיל נ"ט רוסי) שהוקמו לאורך שכונות שלמות בחלק הדרומי של הרצועה, בצד הפונה לעבר ישראל. הם גם דיברו על יכולות השיגור של חמאס, ועל שימור היכולות להרוג את סינוואר או את מוחמד דף כשישראל תרצה לעשות זאת, ועוד.
על מה לא דיברו שם? על האפשרות שחמאס הולך וסוגר פערים בין התוכנית הגרנדיוזית שלו, שכאמור – בניגוד לחלק מהפרסומים השבוע – הייתה ידועה היטב, לבין היכולת לבצע אותה. את הנקודה הזו, כמעט כולם פיספסו.
עד שהיה מאוחר מדי.
התפיסה הזו, שלמרות התוכנית של חמאס – שכאמור, הייתה ידועה באמ"ן – אין לו עדיין את היכולת ליישם אותה, הייתה חלק גדול מההפתעה של צה"ל ב־7 באוקטובר. בהתאם לתפיסה הזו, נקבעה מצבת הכוחות המדוללת של צה"ל באותו בוקר שחור, מה שהוביל לתוצאות הקשות.
ובכל זאת, הייתה קבוצה של שלושה אנשים שכן סברה שחמאס צימצם את הפער, וכי יש בידי ישראל סימנים לכך שהוא מתכוון ברצינות, ולא סתם עושה תרגילים "בשביל הווסאח", כלומר לצורכי פופולריות מצ'ואיסטית, כפי שהגדיר זאת קצין מודיעין בכיר בפיקוד דרום, שאותה נכנה כאן בשם הבדוי "אבי". הקבוצה מונה שלושה נגדים, כולם מבסיס אחד של 8200. הזוטרה שבקבוצה היא ו', שהפכה השבוע לסוג של כוכבת תקשורת, וכמובן גם מיד גויסה על לא עוול בכפה לקרבות הפוליטיים סביב המחדל. ו' משרתת שמונה שנים בצה"ל, ועוסקת בתו"ל (תורת הלחימה) של חמאס, כשהיא מבססת את המחקרים שלה על הבנה ארוכה, עמוקה ומפורטת של מושאי המחקר, ובעיקר על מודיעין טקטי שתועד. את התיעודים היא לא רואה בזמן קליטתם, אלא רק באוף־ליין, במשרדה בבסיס. ממה שהיא רואה ומבינה, ו' מפיקה מסמכים המתארים את אירועים שונים הנוגעים לפיתוח טכניקות הקרב. אליה הצטרפו גם שני נגדים ותיקים הרבה יותר, אחד מהם 30 שנה בצה"ל ושני כ־40 שנה, שניהם הממונים המקצועיים של ו'.
שלושת הנגדים הללו, הם הגרעין הקשה של הידע וההיכרות האינטימית עם האויב. הם מכירים אותם בשמות ובכינויים, בכתובות ובמשפחות, בפרטים הכי אישיים. המפקדים המקצועיים של הבסיס, הקב"רים (קציני בינה רשתית, אחד מתפקידי הליבה של 8200), לרוב באים והולכים, מתקדמים במעלה הדרגות של אמ"ן, או פורשים, פעמים רבות לקריירה בהייטק. אבל נגדים כמו ו' ושני מפקדיה, נשארים על פי רוב באותו מקום, וגם אם התקדמו בדרגות, נותרים באותו תפקיד. הם עמוד השדרה המקצועי של החיל. "הם יודעים להרגיש את הריח, את הטעם, את מצב הרוח, את השינויים הקטנים שאף אחד זולת אנשי חמאס, לא ירגיש לעולם, לא משנה כמה הוא יבין באיסלאם או בערבית", אומר איש מודיעין בכיר. "הם מזהים את השינויים המזעריים בשפה או במונחים או במצב הרוח, שכאילו לא קשורים לכלום, בטח לא למה שמעניין את המודיעין הישראלי, אבל עשויים להכיל בתוכם רמז לשינוי גדול באמת, זה שאולי חמק מאיתנו".
ועוד משהו: הנגדים האלו לא חוששים לומר את דעתם, ולעיתים מזומנות גם להיכנס לוויכוחים עם קציני מודיעין בכירים מהם בהרבה. ויכוח כזה ניצת בחודשים שקדמו להתקפת חמאס. השבוע, עסקה התקשורת לא מעט בסיפור שמכונה ב־8200 "שרשור המיילים לקמ"ן פד"מ (קצין המודיעין של פיקוד דרום – ר"ב)". את השרשור הזה החלה הנגדת ו' מספר חודשים לפני המתקפה, וייתכן שהוא יקנה לה ולחבריה מקום של כבוד בהיסטוריה של אנשי המודיעין, כמי שראו את מה שאחרים פיספסו, והתעקשו ללכת נגד הזרם, ונגד הביקורת.
בניגוד לחלק מהפרסומים השבוע, עיקר שרשור המיילים לא עסק בתוכנית של חמאס עצמה, שכאמור הייתה ידועה היטב באמ"ן. ו' טענה – אם כי לא במילים אלו – שהפער בין אותה תוכנית, לבין היכולות של חמאס בשטח, הולך ונסגר. חמאס, כך טענה ו', ערוך להתקפה על פי התוכנית שלו, וזו הרבה יותר רחבה ממה שצה"ל תירגל והיה מודע לה. בהודעות בהמשך הוסיפה ו' כי היא אינה סבורה ש־8200, היחידה שממונה על ההתרעה הלאומית למלחמה – תוכל לספק התרעה נוספת ממוקדת יותר. הסיבה: כוחות הנוח'בה מצויים ברמת מוכנות גבוהה, אולי כזו שלא תאפשר לישראל אפילו לדעת מתי התוכנית יוצאת לפועל. השרשור הפך לוויכוח, חלקו מקצועי וחלקו יצרי, שבאחד משיאיו טען קצין המודיעין הבכיר "אבי" כי הנגדת ו' פירטה "תרחיש דמיוני".
חשוב לשים את הדברים בקונטקסט, כי המיילים של ו' כבר גויסו, כאמור, למלחמה הפוליטית: ו' לא סיפקה התרעה למלחמה, וגם לא התיימרה לספק אחת כזו. היא בעצמה אומרת במיילים שאין במידע שברשותה שום אינדיקציה לכך שחמאס החליט להוציא לפועל את ההתקפה, קל וחומר מתי היא תתרחש. אגב, בסיכום דיון שכינס קצין המודיעין "אבי" לפני החג, ו' לא עירערה על הקביעה כי פניו של סינוואר אינם להסלמה, ואיחלה לכולם חג שמחת תורה שמח. אבל ו' היא בהחלט גיבורת צללים, משום שהבחינה במה שאחרים פיספסו, ולא נסוגה כשנאמר לה שהיא רק מדמיינת. וכן, גם כי היא אישה שהעזה לקרוא תיגר על התפיסות של מועדון גברי מסוקס.
אלא שהשבוע, ו' הפכה לגיבורה בעוד מקום: אצל מחוללי הקמפיין נגד קצינים בצה"ל בכלל ובאמ"ן בפרט. הקמפיין הזה, שמטרתו להטיח את כל האשמה במחדל אך ורק על הצבא ולנקות את ראש הממשלה מאחריות, כולל בגרסת האקסטרים שלו אפילו תיאוריות קונספירציה הזויות ומכוערות על שיתוף פעולה ביודעין ובמכוון עם חמאס כדי לפגוע בנתניהו. היו מבין מקדמי קמפיין "רק צה"ל אשם" כאלו שעטו על סיפור המיילים של ו' כמוצאי שלל רב, מבלי לדעת מה בכלל באמת כתוב שם. אגב, מכונת הרעל שמסתערת על הקצינים הבכירים, בוודאי הייתה גם ששה להתנפל על קצין המודיעין "אבי", זה שהתנגש עם ו' וביטל את טענותיה כ"תרחיש דמיוני". אלא שפה תהיה למכונה בעיה מכנית קלה: "אבי" הוא בנו של מקורב מאוד לראש הממשלה.
קצין המודיעין "אבי", במקרה הזה, שגה. כמו רבים מחבריו וממפקדיו. "קצין מודיעין חכם, אפילו אם הוא חושב שעמית שלו טועה ממש, ושכל מה שהוא כותב ומנתח, אינו אלא 'תרחיש דמיוני'", אומר קצין ותיק ב־8200. "צריך לדעת שיש דברים שלא אומרים, שאחרי מלחמת יום הכיפורים אסור לקבוע חד־משמעית על משהו שיקרה בעתיד שהוא לא יקרה, אפילו כדי לכסת"ח את עצמך".
אבל להפיל את כל המחדל המודיעיני רק על שרשור מיילים כזה או אחר, או על הקצין "אבי" ששגה בוויכוח עם הנגדת ו', או על כל כשל נקודתי כזה או אחר, זה אולי מספיק לצייצני טוויטר, אבל לא כדי באמת ללמוד ולהפיק לקחים אמיתיים.
והכישלון האדיר הזה של המודיעין מול חמאס הוא משולש:
הכישלון הראשון הוא, מה שמכונה בעגת מלחמת יום כיפור, הקונספציה, כלומר המחשבה שחמאס מורתע; שיחיא סינוואר שייך לאלו בחמאס הסבורים שהארגון צריך לשים בראש סדר העדיפויות שלו את מדינת עזה על כשני מיליון אזרחיה, ולא לסכנם במלחמה עם ישראל. כל קהילת המודיעין הסכימה שוב ושוב עם ההנחה הזו.
את הקונספציה הזו הזינו אירועים מהחודשים האחרונים. חמאס, כידוע, לא השתתף בשני סבבי הלחימה האחרונים, והניח לג'יהאד האיסלאמי להקיז מדמו, ובכך כביכול שידר שפניו אינם לעימות. כחודש לפני המתקפה, חמאס הסכים לגדוע את ההתפרעויות שאירגן סמוך לגדר, לאחר שהשיג אישורי עבודה נוספים בישראל. הנה, היו שחשבו בארץ, הוא דואג לעמו, חושב על פרנסה, לא על מלחמה. אגב, במודיעין של ישראל וארה"ב, לצד הצלבות שהגיעו ממקורות רבים ושונים אחרים, מאמינים כי המו"מ הזה, שבו היו מעורבים גם איסמעיל הנייה, חאלד משעל, ואפילו חליל אל חיה, סגנו של סינוואר, היה מבחינתם אמיתי לגמרי. הם לא ידעו על המתקפה המתוכננת, ובוודאי לא שכל זה רק תרגיל הסחה. עד סמוך להוצאתה לפועל, סינוואר שיתף בהחלטה לצאת למתקפה רק מספר מצומצם של אנשים בעזה.
הכישלון השני הוא המכונה בעגת המודיעין, הכישלון האופרטיבי. "כי עם ההחלטה סינוואר לא יכול היה ללכת למכולת", מסביר איש מודיעין ישראלי הבקיא בפרטים. "ההחלטה לא הייתה גורמת כל שינוי, אלמלא הייתה לו את היכולת להוציא אותה מרעיון עצום ושטני, אל הפועל". המודיעין הישראלי פספס את כל ההכנות למתקפה, וגם אלו שהיו גלויות – כמו אימוני כיבוש יישובים שאף צולמו ופורסמו על ידי חמאס – לא ייחסו בישראל לתקיפה עתידית.
הכישלון השלישי הוא באי־הידיעה על ההחלטה לתקוף - ומתי. לסינוואר יש תוכנית, יש לו אמצעים, ועכשיו הוא צריך להחליט שיוצאים לדרך, ומתי. שום דבר מאלו לא נקלט בישראל.
גם בשב"כ היו בטוחים כי ב־7 באוקטובר חמאס לא עומד לממש את תוכניתו. בלילה שלפני המתקפה, ראש השב"כ רונן בר קיבל שורה של סימנים מעוררי דאגה שעשויים להצביע על כוונת התקפה של חמאס, אך גם על אימון. כדי להתמודד עם האפשרות כי מדובר באירוע אמת, הורה ראש השב"כ רונן בר לצוות טקילה לצאת לדרום, כדי להיערך לאורך הגבול למקרה של התקפה. הצוות הזה, כמה עשרות לוחמי עילית, מיועד להתמודד עם חוליית פשיטה אחת של חמאס, אולי שתיים, משהו כמו עד 70 איש – בדיוק כמו הערכת המודיעין. אבל למרות גבורתם העילאית של לוחמי טקילה ואינספור האנשים שאת חייהם הם הצילו – טקילה לבדם לא יכולים לעצור 3,000 איש שפולשים לאורך שטח נרחב.
בכיר לשעבר בקהילת המודיעין: "במקומות רבים קראו את התוכנית, כולם אמרו שזה מעניין מאוד, ואף אחד לא חשב לשנות את הקונספציה שהחמאס מורתע או ניתן להכלה או כל שטות אחרת כזו. ואז, גם כאשר ו' מצלצלת בפעמונים - זה אפילו לא מעיר אף אחד"
מה כן היה בידי המודיעין הישראלי? כאמור, את התוכניות של חמאס. והשבוע אנחנו חושפים גילויים חדשים על אודות מה שכן ניתן לומר שנכתב שם. ראשית, זו תוכנית שניכרות בה נגיעות דתיות, ולצד המון נקודות אופרטיביות ומודיעיניות, משולבים בה פסוקי קוראן רלוונטיים למלחמה הקרבה. אלו נועדו כדי לטעת בקורא את להט האידיאולוגיה הדתית־ג'יהאדיסטית, הסולר האמיתי שמניע את מכונת חמאס.
שנית, גורמי מודיעין שנחשפו לתוכנית, נחרדו לגלות עד כמה עמוק היה איסוף המודיעין שניהל חמאס. התוכנית כוללת מל"מ (מודיעין לפני מבצע) שקשה להבין כיצד הושג ממקורות גלויים, כולל אינספור פרטים על חזית הדרום, פריסות צבאיות, פריסות אמל"ח, כוח אדם ומה לא. ואלו לא הסודות היחידים שהגיעו לידי ארגון המרצחים: כוחות צה"ל הפועלים ברצועה איתרו מידע נוסף על מערכת הביטחון הישראלית. גורם שנחשף למידע שבו הגדיר אותו כ"מבהיל". כך או כך, יש להניח כי מחלקת ביטחון שדה כבר בעיצומה של חקירה מקפת כיצד החומרים על אודות צה"ל הגיעו לחמאס, ואם חקירה כזו טרם נפתחה, מדובר במחדל בפני עצמו.
התוכנית של חמאס הופצה לרשימת הנמענים של חומר מהסוג הזה ומהסיווג הזה, לרבות חטיבת המחקר, פיקוד 8200, לשכת הרמטכ”ל וגורמים נוספים בקהילת המודיעין. כאן מתחילה המחלוקת שחורכת את קהילת המודיעין. יש כאלה הסבורים "שמדובר על ידיעת זהב, לא פחות מזה", כאמירתו של בכיר לשעבר בקהילת המודיעין הבקיא בפרטים של הפרשה הסבוכה. "הידיעה הזו מגיע לכל הרמות הרלוונטיות, קמ"ן האוגדה ומפקד האוגדה, ל־8200 לרבות יחידות מטה מרכזיות, ארגוני המודיעין האחרים, ראש אמ"ן, רמטכ"ל ועוד. ולמרות שכולם ראו את זה, הם לא עשו את הדבר הכי פשוט והכי אלמנטרי – הם לא בנו מודל התרעה".
"מודל התרעה", נסביר, הוא מערכת של סימנים מעידים המפותחת בקהילת המודיעין לתרחיש ספציפי. נניח, אם גדוד מסוים של חמאס מזיז כוחות לשג'אעיה, אם מחסן נשק ספציפי בחאן יונס נפתח, ואם יש תנועת משאיות על ציר מסוים – צריכה להידלק נורה אדומה. אלו שינויים קטנים, שצריכים לדרוך את המערכת. אבל מודל התרעה כזה, כאמור, לא נבנה. "במקומות רבים קראו את התוכנית", ממשיך הבכיר לשעבר, "כולם אמרו שזה מעניין מאוד, אבל אף אחד לא שינה את סדר יומו כתוצאה מאותה ידיעה, וכולם והמשיכו הלאה בחיים כאילו זה לא קרה. אף אחד לא עשה מודל, ואף אחד לא חשב לשנות את הקונספציה שחמאס מורתע או ניתן להכלה או כל שטות אחרת כזו. ובגלל שלא היה מודל התרעה לתוכנית הזו", הבכיר מוסיף, "אז גם כאשר ו' מצלצלת בפעמונים - זה אפילו לא מעיר אף אחד".
ובליל ההתקפה?
"כשמתקבלים בשב"כ ובאמ"ן סימנים בלילה שלפני ההתקפה, הם מתפרשים בסופו של דבר כתרגיל או רעש אחר. אף אחד לא נזעק להגיד שזה בדיוק כמו בתוכנית, אף אחד לא מחבר אחד לאחד, את הסימנים בלילה עם הפעמונים של ו', ובגלל שכולם נעולים על המחשבה שזו פריצה קטנה במקום אחד או שניים, אז שולחים את צוות טקילה. זה שווה ערך ללשלוח את צוות טקילה לרמת הגולן בדיוק 50 שנה קודם לכן". הבכיר מסכם במילים קשות כי "לכן, מה שקרה פה הוא לא פחות חמור ממה שקרה ביום הכיפורים".
אבל כאמור, כאשר המידע על התוכנית הגיע, היו מי שתפסו את הדברים אחרת: שהתוכנית של חמאס הייתה אז משהו רחוק מאוד מהמציאות, איזשהו חלום בלתי מושג או, כפי שנטען "תוכנית לבניית כוח", ולא ממש משהו אופרטיבי.
5 צפייה בגלריה
''פעם אחר פעם היו שם זעקות קרב ח'ייבר ח'ייבר אל־יהוד''. אימון של מחבלי חמאס בצפון הרצועה
(צילום: רויטרס)
וכאן, חוזרת הנגדת ו' שוב לעלילה. במהלך השנה האחרונה היא מדווחת כי חודש ומשהו קודם לכן, בסוף מאי, היה "חתיכת אימון מטורף של שתי פלוגות נוח’בה", כשבכירים רבים בחמאס צופים בו. "זה היה אימון ארוך ומתיש שנמשך משעות הבוקר. עד שמונה וחצי בערב האימון כלל כוחות רכובים גם על ג'יפים, גם על אופנועים, מקומות הורדה והטלה".
בהמשך תירגלו אנשי חמאס הפלת מטוס קרב ומסוק קרב. במרכז התרגיל, "השתלטות על קיבוץ", עם שם שהומצא בחמאס לצורך האימון, והנפת דגל חמאס מעל המזכירות ומעל בית הכנסת של הקיבוץ, עוד הוכחה לתשומת הלב שבחמאס מקדישים לסמלים ולצורך להשיג מה שמבחינתם הוא "תמונת ניצחון". בהמשך, בפשיטה על בסיס הכשרה צבאי, ההנחיה בתרגיל הייתה להרוג את כל הצוערים.
ו' מוסיפה גם "תוספת קטנה וחמודה", בלשון צינית, ומזכירה כי במהלך התרגיל, אחד המשתתפים צעק ביטוי שלקוח מתוך פסוק המרמז כי מה שחמאס מתרגלים הוא בעצם התוכנית הגדולה, לא זו הקטנה שבפיקוד חושבים עליה, של חדירת 70 מחבלים.
אחרי שחלק מהנמענים על השרשור חולקים לו' מחמאות על עבודת האיסוף והניתוח המשובחת, כשהמילה "מטורף" או "משוגע" חוזרת בתוכן שוב ושוב, אומר קצין המודיעין "אבי": "הערה אחת חשובה לכולנו. מדובר בזהב, אבל תרחיש התרגיל המתואר בהתחלה (של המייל, לרבות כיבוש שטחים והפלת מטוסים – ר"ב) הוא דמיוני לחלוטין, וצריך לראות איפה אנחנו מסננים פה. מה נועד לצורך הווסאח ומה המציאותי. קיצר, נחכה בסבלנות". וכדי לא לסיים בנימה ביקורתית, הקצין "אבי" מוסיף שוב: "נראה שיש פה לא מעט זהב לקריאה".
את אחד המיילים שלה, מסיימת ו' ב"הערת שוליים קטנה בנימה אישית": "דווקא השנה אנחנו צריכים להיות רגישים יותר לתרחישים דמיוניים. כבר התנסינו לפני 50 שנה בחוויה דומה בחזית הדרומית בקשר לתרחיש שנראה דמיוני, וההיסטוריה עלולה לחזור על עצמה אם לא נשגיח"
הנגדת ו' ועמיתיה מבינים כי "אבי" טוען שאין לחמאס יכולת או רצון להגיע ליכולת להגשים את התוכנית ומתפוצצים עליו. "אני שוללת בכל תוקף את היותו של התרחיש דמיוני. התרחיש התכנס באופן מלא מול התוכן של (התוכנית) שאני רואה בה לכל הפחות תוכנית אופרטיבית ללא לו"ז לביצוע. קשה לי לדמיין שזה נועד לתרגל תרחיש דמיוני, רק להעלאת המורל".
אחד משני הנגדים האחרים מצטרף אליה ואומר כי "אני מסכים עם ההערכה של ו' ושולל בכל תוקף את היותו של התרחיש דמיוני, כי הוא חופף בדיוק (לתוכן המידע בתוכנית)". הנגד מסכים כי אין מדובר על תוכנית לביצוע מיידי או עם זמן קבוע לביצוע בכלל, אבל "מדובר בתוכנית שנועדה לפתוח מלחמה. זה לא רק פשיטה על יישוב". כדי לתת תוקף לטענתה כי לא מדובר ב"תרחיש דמיוני", ו' כותבת על תחושותיה מהמידע אליו נחשפה, כי המשתתפים מתאמנים על יבש אבל חולמים על הביצוע, כי "פעם אחר פעם היו שם זעקות קרב ‘ח'ייבר ח'ייבר אל־יהוד’".
לא מעט דנו השבוע בשאלה מי נחשפו לשרשרת המיילים הזו. השרשור לא טיפס גבוה, ונעצר ברמת קצינים ברמות הביניים בפיקוד ואצל המפקדת המקצועית הממונה על ו' בבסיס. הועלתה טענה מצד ו' או מישהו מחבריה כי גם מפקד 8200 קיבל את השרשור. המפקד טוען כי לא ידע עליו, ומעיון בשרשור עולה כי לפחות שמו כנמען לא היה שם. זה כמובן לא מונע ממישהו משלושת הנגדים לנסוע אליו ולדבר איתו. המפקד, תא"ל י', מכחיש זאת בכל תוקף.
השבוע היו גם טענות כי השרשור הגיע ללשכתו של מפקד אמ"ן, אלוף חליוה. בשרשור עצמו, לא הוא ולא אף אחד מלשכתו נמנים על המכותבים ומקור בצה”ל מסר כי מדובר “בשקרים ועלילת דם”. במקומות אחרים נטען גם כי ו' בעצמה פגשה את חליוה, ובגרסה אחרת, היא שלחה את מפקדה אליו. לשתי הגרסאות הללו לא מצאנו כל תימוכין.
גרסה רביעית טוענת כי אחד מהנגדים העלה את הדברים מול חליוה בעת ביקורו של ראש אמ"ן בבסיס. לו"ז הביקור הקצרצר של חליוה באותו בסיס, אחד מני רבים באותו יום, לא כולל כל התייחסות לנושא הדרמטי הזה. סביר להניח שאם מישהו היה מבקש להציג זאת, הוא היה מופיע ראשון ברשימה ואולי יחיד ברשימה. כמה אנשים שנכחו באירוע לא זוכרים גם שמישהו העלה את הדברים בשלב השאלות. אחד משני הנגדים שצידדו בו' אכן ביקש להעלות נושאים שונים, אבל חליוה, שמיהר לצאת לביקור נוסף, כשתם הזמן, הזמינו להתלוות עימו לרכב, כי רצה לשמוע מה הוא מבקש לומר. בדרך, כך לדברי חליוה בשיחה עם כמה גורמים באמ"ן, אמר הנגד משהו על פשיטה והצורך לגעת בנושא. חליוה, לפי הגרסה הזו, הסכים והוסיף כי יש גם לעסוק בעמדות הנ"ט. ושם, אחרי כמה עשרות שניות של הליכה, נפרדו השניים. מה באמת ידע חליוה, ועד כמה הדברים של הנגדת ו', או התרעות אחרות הגיעו אליו? זו תהיה אחת משאלות המפתח של כל ועדת חקירה עתידית.
בשורה התחתונה, ו', גם אם לא אמרה זאת במפורש, צדקה בהערכה שלה כי חמאס צימצם את הפער בין התוכנית שלו ליכולות שלו. קצין המודיעין "אבי", הוזעק לפיקוד בסביבות שלוש בלילה. שלוש וחצי שעות לאחר מכן, הוא נוכח עד כמה הוא, וגם רבים ממפקדיו, טעו.
אגב, את אחד המיילים שלה, מסיימת ו' ב"הערת שוליים קטנה בנימה אישית": "דווקא השנה אנחנו צריכים להיות רגישים יותר לתרחישים דמיוניים. כבר התנסינו לפני 50 שנה בחוויה דומה בחזית הדרומית בקשר לתרחיש שנראה דמיוני, וההיסטוריה עלולה לחזור על עצמה אם לא נשגיח".
