סיפור אמיתי: סבתא כלשהי גידלה את שני נכדיה הקטינים באחד מקיבוצי העוטף, בשל "אי-מסוגלות הורית" של בתה ושל בן זוגה בנפרד, וכשאחד הנכדים נרצח ב-7 באוקטובר קצבת הקבורה המוענקת להורה שכול הועברה אוטומטית להורים, למרות שלא היו בתמונת גידול הילדים. מבחינת הסבתא, הנכד שנרצח הוא בן לכל דבר, והיא ביקשה להיעזר בסיוע המשפטי של משרד המשפטים כדי שיכירו בה כהורה שכול. במשרד המשפטים פנו בשמה לביטוח הלאומי, שיעניק לה הכרה שכזו לפנים משורת הדין. כעת ממתינים להחלטה.
זוהי רק דוגמה אחת מני רבות לטרגדיות של החודשיים האחרונים שהולידו מצבים משפטיים מורכבים. כך, למשל, משפחות רבות נותרו במשך זמן רב בחוסר ודאות לגבי יקיריהן שנרצחו מכיוון שלא ברור אם הם נרצחו בשטח ישראל או הובלו לעזה ושם נרצחו. אחת המשפחות שיקירה נרצח ביקשה מעורך הדין שמונה על ידי הסיוע המשפטי לייצג אותה בפנייה לפנות לכוחות הביטחון במטרה לקבלת פרטים מדויקים על נסיבות מותו, לאחר שתעודת הפטירה שנמסרה למשפחה נחתמה בתאריך 7 באוקטובר - אף שאלמנתו סיפרה כי שוחחה עם בעלה יומיים לאחר מכן.
בבדיקה שביצע עורך הדין התברר כי לאור הקושי לקבוע את היום המדויק והאזור שבו נקבע מותם של אזרחים רבים, לצד הקושי בזיהוי חלק מהגופות שנמשך ימים ארוכים, הוחלט להוציא תעודות פטירה באופן גורף ל-7 באוקטובר. לאחר בירור הנושא, בין היתר מול להב 433, הוצא צו לתיקון תעודת הפטירה, עם התאריך המדויק.
"לא מודעים בכלל לצורך"
בירוקרטיה היא חלק מתהליך התגובה לאסונות האישיים. וכך, לצד ההתמודדות הכמעט בלתי אפשרית של המשפחות שיקיריהן נרצחו או נפלו או של אלו שיקיריהן נחטפו ועדיין מוחזקים בעזה, נאלצים בני המשפחה להתמודד בימים אלו גם עם לא מעט סוגיות וצרכים משפטיים. הבעיות הללו דורשות, לא אחת, פתרונות יצירתיים, ולעיתים גם התערבות משפטית בדחיפות מיידית.
התפקיד הזה, התיווך בין המציאות הטרגית והחריגה לבין הכללים המשפטיים הנוקשים של ימי השגרה, הוטל על עורכי ועורכות הדין של הסיוע המשפטי במשרד המשפטים. עם תחילת המלחמה הקים משרד המשפטים שלושה מוקדי חירום: אחד לסיוע משפטי למשפחות שיקיריהן נרצחו, נפלו או נחטפו, שני להכוונה משפטית לציבור הרחב ושלישי שעוסק בעניינים הנוגעים לירושות. במקביל, אנשי הסיוע המשפטי גם הגיעו אל מתחמי המפונים ואל המלונות שאליהם הועברו קהילות הקיבוצים, המושבים והערים שפונו מבתיהם, כדי לסייע למשפחות בכל הנדרש.
מה המשמעות של הסיוע הזה? ובכן, בפועל, עורך הדין שמלווה את המשפחה פועל בשמה מול כל הרשויות השונות במטרה להקל על הנטל הבירוקרטי ולסייע לממש את כל הזכויות המגיעות לה. "אנחנו משמשים למשפחות ככתובת אחת ברורה מול כל הגורמים השונים", אומרת עו"ד הדס גבריאל-זני, מנהלת תחום ייצוג משפחות נרצחים וחטופים בסיוע המשפטי.
לפי גבריאל-זיני, ישנם כמה תחומי פעילות נפוצים במיוחד: בקשות להוצאת צווי ירושה או מימוש צוואות, הנפקת אישורים לשימוש בחשבונות בנק של בן משפחה שנרצח או נחטף, טיפול בקצבאות ובנושא מזונות מול הביטוח הלאומי, הגשת בקשות לביצוע פעולות רפואיות דחופות או למינוי אפוטרופסים לילדים או מבוגרים חסרי ישע, טיפול בחובות וגם דאגה למימוש זכויות ביטוחיות ופנסיוניות של המנוח. "משפחות שעדיין נמצאות בתוך הטראומה לא יכולות לעסוק בנושאים הללו ללא סיוע חיצוני מקצועי", היא מסבירה, "ורבות מהן אף לא מודעות לצורך הדחוף בהם".
3 צפייה בגלריה
"פועלים בתיאום עם גורמי הרווחה". מנכ"ל משרד המשפטים איתמר דוננפלד
(צילום: משרד המשפטים)
בין היתר, ניתן גם סיוע למי שחלק מרכושם נבזז ונלקח לעזה על ידי המחבלים. כך, למשל, ישנה משפחה שפנתה לסיוע בנוגע לכלי רכב שנגנב ביום הטבח והועבר לרצועה. בני המשפחה פנו לסיוע המשפטי בבקשה לטפל בנושא, לרבות פנייה למשרד הרישוי להסיר את כלי הרכב מהרישומים הפעילים של המשרד. אלא שמדובר היה בכלי רכב שנרכש בליסינג, ובן המשפחה שרשם אותו על שמו נרצח. עורכי הדין דאגו להוציא ייפוי כוח חדש לבעלות על כלי הרכב ופנו לחברת הליסינג עם התעודות הנדרשות כדי להבהיר שלא ניתן להמשיך לגבות את התשלומים החודשיים. בהמשך, משרד המשפטים צפוי לסייע בפנייה למס רכוש לקבלת פיצוי בגובה שווי כלי הרכב שנגנב.
"אנחנו מעניקים סיוע משפטי למשפחות שאיבדו את יקיריהן בנסיבות טרגיות כבר למעלה מעשור, אבל כאן נדרשה היערכות לטיפול רחב היקף הרבה יותר, כאשר מתרחש אובדן של משפחה שלמה שנרצחה או בני משפחה שנחטפו או במקרים רבים גם וגם", מסבירה עו"ד נוחי פוליטיס, ראשת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים. "אלו סדרי גודל שלא הכרנו בעבר, אבל מיד נערכנו מחדש, גייסנו 150 עורכי דין שהצטרפו למערך ייצוג משפחות, הם עברו הכשרות מתאימות והחלו לצאת לשטח ולהעניק את כל הסיוע המשפטי הנדרש".
"האתגר: להגיע לכולם"
נושא נוסף שעולה הרבה במפגשים עם משפחות הוא תשלום דמי השכירות. כך, למשל, מקרה של אחד מנרצחי המסיבה ברעים שהתגורר בשכירות במרכז הארץ. בעל הדירה אמנם החזיר למשפחת הנרצח את הצ'קים שטרם נפדו, אולם סירב להשיב את שכר הדירה של חודש אוקטובר, שלאורך רובו השוכר כבר לא היה בין החיים. עורך הדין מטעם הסיוע מטפל בבקשה להחזר כספי מטעם המשפחה, ואם זו תסורב הוא צפוי להגיש תביעה בנושא.
עו"ד יעל קסטן-רבסקי מהנהלת הסיוע המשפטי מכהנת כממונה הארצית על תחום ביטוח לאומי ביחידה, ובימים אלו מנהלת את צוותי השטח של הסיוע. "אנחנו יודעים לספק את המענה המשפטי גם במקרים הקשים והמורכבים ביותר", היא אומרת. "האתגר שלנו הוא להגיע לכל משפחה ומשפחה, וברגישות ובמקצועיות, ולתפור לכל אחת את חליפת הסיוע המתאימה לה". ומנכ"ל משרד המשפטים איתמר דוננפלד מסכם: "אנו פועלים בתיאום עם גורמי הרווחה והגורמים הרלוונטיים בערים ובמועצות באזור העוטף והדרום כדי לקבל מידע מדויק לגבי המשפחות והצרכים שלהן".
זקוקים לסיוע משפטי לנפגעי המלחמה?
מספרי טלפון ליצירת קשר עם המוקדים של משרד המשפטים
• מוקד סיוע משפטי למשפחות שיקיריהן נרצחו או נחטפו: 073-3928999
• מוקד להכוונה משפטית בנושאים כלליים (ביטוח לאומי, דיני עבודה, שכר, חל"ת וכדומה): 6085*
• מוקד רשם הירושות במשרד המשפטים: 077-7716411
