אגף המודיעין של צה"ל (אמ"ן), באמצעות חטיבת המחקר וגופי האיסוף שלו ושל המוסד ושב"כ, הוא האחראי להערכת המודיעין הלאומית. הקונפיגורציה הזו של שני הכובעים שבמסגרתה אמ"ן גם כפוף לרמטכ"ל, כקצין המודיעין של צה"ל, וגם ממונה על הערכת המודיעין הלאומית עבור הדרג המדיני, נקבעה בלחץ האילוצים של קום המדינה. והיא חייבת להשתנות.
הכשל הראשון שלה, ביום כיפור, הביא את ועדת אגרנט להמליץ על חיזוק גופי מחקר עצמאיים בנוסף לאמ"ן - במוסד, בשב"כ ובמשרד החוץ. ואלה אכן הוקמו. שב"כ קיבל אחריות מחקרית על יהודה ושומרון ועזה. המוסד על תחומים נקודתיים אחרים. אבל בפועל אמ"ן, שחולש על רוב נכסי האיסוף, נותר גם היום המביא והמוציא, ומי שאחראי על ההתרעה.
המבנה המשונה הזה כשל עכשיו פעמיים. באוקטובר 1973, לפני ועדת אגרנט, ובאוקטובר 2023, אחריה. האירועים דומים אמנם באופן שמרתיח את הדם, אך הנסיבות שונות. בניגוד לנחרצות של 73', אמ"ן הוטרד הפעם והתריע, אך התריע כללית וכוללנית על פגיעה קשה בהרתעה ועל "החולשות" שהאויב מזהה בעקבות המהפכה המשטרית. הדגש היה על איראן וחיזבאללה, לפני חמאס, ולא ניתנה שום התרעה קונקרטית.
ביום כיפור היה שיהוי בהבנת הטעות, אבל שעות לפני 14:00 נגמרו הספקות. בשמחת תורה תשפ"ד, לדיראון עולם, סוכם ש"חמאס מורתע" - סיכום שנשאר תקף עד 6:30 בבוקר שבת. באוקטובר 73' היו אלה דיווחי הקמ"נים לאורך התעלה שנדחו כחסרי אישוש מחקרי. באוקטובר 23' הייתה זו ההתעלמות המוחלטת מדיווחי התצפיתניות. הדפוס החוזר בשתי הקטסטרופות ברור לעין: התעלמות מהגלוי לחלוטין לכוחותינו בקו המגע, והדחקתו, כיוון שאינו תואם את הערכת אמ"ן או את הנחות המוצא שלו.
מה שורש הכישלונות? לא מעט ניירות וטיעונים לאורך השנים הצביעו על שורה של חולשות: טענות על איכות כוח האדם (שבניגוד לדימוי המקובל, איננה מספקת), טענות על כאוטיות בהתקדמות ובתחלופה של החוקרים, גילם, מומחיותם ובשלותם, הצבעה על ההתניה החברתית-פסיכולוגית שנוצרת מעצם היותם חיילים במדים, במסגרת צבאית, מוכוונת ציות ומשמעת ושואפת קידום.
חלק מהביקורת מפנה אצבע לניסוח ולאופי דוחות ההערכה המוגשים לקברניטים על ידי חטיבת המחקר. בעיקר לזהירות היתר ולהיעדר החלטיות בקביעות. הטיעון מרמז שדוחות אלה פתוחים מדי לפרשנות ומאפשרים לקברניטים להישאר באזורי הנוחות שלהם. לשמוע את מה שהיו רוצים לשמוע. חלק גדול מחריפות הביקורת אינו מוצדק, אך העניין הוא שאילו הגיעה ידיעה של סוכן, על קבוצת מפקדים שעומדת עם מפות ומשקפות, וצופה במרחק 200 מטר על נקודות בגדר - היא הייתה עוברת כאש דרך כל שרשת ההערכה עד לראשי הפירמידה. אך כשדיווח כזה בדיוק מגיע מתצפיתניות, הוא נדחה בביטול כנדנוד של חיילות במשמרת.
האם הכשל הזה כולו באמ"ן ובשב"כ? בפטור מהרהור שני, שמפקדים תורנים במוצבים לוקחים לעצמם, למול נחרצות המודיעין? או שמא בהתבשמות מהעליונות הטכנולוגית של אמ"ן ו-8200 הכול יכולה? ההלם המשתק בפיקוד והיעדר כוננות באוגדה היו הגורם הישיר לטבח החייתי שביצעו חמאס והשבאב העזתי ביישובי העוטף. אבל אמ"ן ושב"כ טעו טעות פטאלית בהערכת כוונותיו של חמאס, טעות שנגרמה מקונספציה שהארגון עצמו, בעורמה רבה, שתל בהם. אחד לאחד מה שעשה סאדאת לאמ"ן במלחמת יום כיפור. שוב הולכנו שולל, בדיוק באותו האופן.
לכן, הפעם לא ניתן להסתפק יותר בהמלצות נוסח ועדת אגרנט. תפיסת שני הכובעים היא אנומליה מסוכנת שחייבים להשאיר מאחורינו. היא הצמיחה כבר שתי קונספציות שגרמו להדחקת מודיעין האמת - והמיטו עלינו אסון. אסור לאפשר לה להצמיח שלישית.
ידידיה יעריצילום: מיכאל קרמראת המשימה של הערכת המודיעין הלאומית חייב להוביל גוף אזרחי עצמאי, מקצועי, יציב, ורב-תחומי, שעומד בראש הפירמידה. פונקציה שצריכה להיות גם המרכז והאחראי להערכת המודיעין הלאומית, במקום אמ"ן, וגם גוף בקרה עליון על הערכות אמ"ן, שב"כ והמוסד. הערכת מודיעין לאומית היא מכלול שבו הנגזרת הצבאית היא רק מרכיב אחד. אמ"ן הוא גוף צבאי, וצבא לא יכול להיות "מעריך לאומי". ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית, לא חונטה.
שינוי טקטוני כזה צפוי כמובן להיות רווי חיכוך ומוקשים. יש חולשות אינהרנטיות גם במבנה כזה. אבל יש מבנים דומים גם במקומות אחרים - ובכל מקרה הוא עדיף על השיטה הקיימת. הסידור הביזארי הזה עלה לנו כבר בשתי קטסטרופת לאומיות. פעמיים יותר מדי.
- ידידיה יערי היה מפקד חיל הים ומנכ"ל רפאל
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
פורסם לראשונה: 00:00, 05.12.23
