כפי שזה נראה כרגע, מדינת ישראל ממשיכה להמר על קטאר. מדינה שתומכת בגלוי באחים המוסלמים, שנתנה במה לאנשי הדת הקיצונים ביותר שהצדיקו פיגועי התאבדות (יוסוף אל־קרדאווי), שהפכה את ערוץ החדשות שלה לכלי תעמולה במכונת הטרור חמאס ושמימנה את ארגון הטרור בסכומי עתק בשנים האחרונות – היא זו שמשמשת כמתווכת המרכזית בעסקה לשחרור חטופים/אסירים.
קטאר, שהאינטרס המרכזי שלה בימים אלה הוא לשמר את שלטון חמאס בעזה, קיבלה את הסמכות בעצם לנהל את המגעים הקריטיים ביותר שמעכבים למעשה את פעולת צה"ל למיטוט שלטון חמאס. ייתכן שמדובר בהחלטה שנובעת מאין ברירה. דווקא משום שדוחא מארחת את צמרת חמאס, ודווקא בגלל השפעתה על צמרת הארגון בעזה, היא היחידה שיכולה להביא תוצאות במו"מ בין הצדדים. ועדיין, אנשי המודיעין המצרי היו בעבר מתווך יעיל בין ישראל לחמאס, לדוגמה סביב עסקת שליט, ויש להם יכולת לעשות זאת גם כעת.
הכותרת
המתווכת שהעבירה מזוודות כסף לחמאס: הסיפור של קטאר
27:44
ההימור הזה, שקשה להסביר אותו, מתפתח מול עיניהם הנדהמות של אזרחי ישראל. לא רק שערוץ אל־ג'זירה ממשיך לדווח מכאן על אף הנזק שהוא גורם למדינה, אלא שראשי חמאס בדוחא ממשיכים ליהנות מחסינות בלתי ברורה. ראש הממשלה אמנם התחייב שיפגע בבכירי חמאס בכל מקום, אך ניכר שישראל אינה מנסה לעשות דבר. לפחות לא בקטאר, בוודאי כאשר מתנהלים מגעים רגישים.
לא ברור גם מדוע ממשלת ישראל מחליטה להתנהל מול דוחא רק עם גזרים ובלי מקלות. אפשר היה להפעיל לחץ כלכלי כבד על קטאר, לאיים על האינטרסים שלה באמצעות אל־ג'זירה ולקרוא לחרם בינלאומי על כל מי שקשור לממשלתה, אלא שישראל מעדיפה שלא לעשות זאת.
1 צפייה בגלריה
אמיר קטאר א-ת'אני וראש הממשלה נתניהו. מזוודות כסף לחמאס
(צילום: רויטרס / Saudi Press Agency/Handout, דנה קופל)
המדיניות התמוהה הזו לא החלה ב־7 באוקטובר. כבר לאחר מבצע עמוד ענן ב־2012 אישרה ממשלת ישראל בראשות נתניהו קידום פרויקטים כלכליים של קטאר ברצועה. לאחר צוק איתן ב־2014 הורחבה ההשקעה הקטארית בעזה. בנובמבר 2018 הממשלה בראשות נתניהו החליטה לאפשר לקטאר להכניס לרצועה כסף שיועד ל"משפחות עניות" ורכישת דלק כדי להרגיע את ההפגנות שאירגן חמאס על הגדר, לאחר שהרשות הפלסטינית הכריזה בעצם מלחמה כלכלית על חמאס והפחיתה את תשלום המשכורות של פקידיה בעזה. הכסף הועבר פעמים רבות במזוודות, בסכומים של כ־30 מיליון דולר בחודש. בכניסה של נפתלי בנט לתפקיד ראש הממשלה השתנה מנגנון התשלומים. הכסף הועבר לכאורה למטרות אזרחיות, אולם הושקע בתשתית הצבאית של חמאס.
בתחילת 2020, קצת לפני הקורונה, החליטה ממשלת נתניהו, בלחץ קטארי, לאשר כניסה של כ־5,000 "סוחרים" שהפכו בהמשך ל־7,000. מדובר היה בפועלים שישראל הציגה כסוחרים כדי לטשטש את ההבנות שהגיעה אליהן עם צמרת חמאס בראשות יחיא סינוואר. אותם סוחרים/פועלים התנהלו ברחבי ישראל באין מפריע, ללא שום מנגנון פיקוח מסודר. בנט כראש ממשלה הגדיל את מספר הפועלים ואישר הכנסה של 18,500, גם בהמלצת קטאר. את המדיניות הזו שימר נתניהו לאחר הבחירות האחרונות.
צריך לומר: עד כה לא נמצא בחקירות מידע שיוכיח שהייתה מעורבות של הפועלים הללו לטובת המתקפה של 7 באוקטובר. ללא קשר לפועלים, חמאס הצליח לאסוף מידע יוצא דופן באיכותו על ישראל ועל צה"ל לקראת המלחמה. מדובר באיסוף מודיעין מרשים שכלל מידע על היעדים שהותקפו, צילומים של בסיסי צה"ל מרוחקים יותר מהגבול ומידע על קצינים ישראלים בכירים.
חמאס גם הצליח לגרום לישראל לשקוע בתרדמת קונספטואלית, שפניו לא להסלמה, על אף כל הסימנים המעידים שלמדנו עליהם בימים האחרונים. פרטי ההתקפה אמנם היו ידועים בישראל ולפעילי חמאס, אך רובם הגדול של אנשי ארגון הטרור שהשתתפו בהתקפה למדו עליה רק לאחר תפילת השחר במסגדים. הם חשבו שמדובר בתרגיל, ורק בשלב מאוחר יותר, ממש לפני ההסתערות, נמסר להם שמדובר בתקיפה אמיתית. אנשי הנוח'בה שנעצרו סיפרו בחקירות שגם כאשר הגיעו לאזור הגבול עוד לא הבינו לגמרי שאין מדובר בתרגיל.
קשה להסביר את תהליך קבלת ההחלטות של סינוואר, יחד עם מוחמד דף, מרואן עיסא והאח של יחיא, מוחמד. יש מי שמייחס את המתקפה למצבו הנפשי הלא־יציב של סינואר ולמעשה לתחושת שליחות משיחית, שהוא זה שיגאל את הפלסטינים. אם חמאס היה הורג כמה חיילים ושובה חמישה או שישה אחרים, הוא יכול היה להגיע לעסקת שחרור דומה לזו שאולי יגיע אליה כעת, אך ייתכן מאוד שבישראל היו משלימים עם המשך שלטונו ברצועה. היקף הנרצחים, האכזריות של המעשים ומספר החטופים העצום היו בעצם ניצחון פירוס של חמאס. הם אלה שגרמו לקונצנזוס הנדיר בישראל בדבר הצורך להיפטר אחת ולתמיד מהאיום העזתי.
פורסם לראשונה: 00:00, 30.11.23
