אין-ספור פעמים בעשור האחרון הזהירה הרשות הפלסטינית את ישראל מפני החלשתה. המסרים הועברו ושוב ושוב, וזכו להתעלמות בהתאם למדיניות של ממשלות נתניהו: חיזוק חמאס והחלשת הרשות. גורם ברשות אמר לי בשיחה שכמעט בכל פגישה בדרג גבוה הועברו לנתניהו מסרים ברורים על הסכנה הנשקפת ממדיניות זו, בעיקר בגלל הסכנה ליציבות ביהודה ושומרון והתמיכה הגדלה והולכת של הציבור הפלסטיני בחמאס. כיום אומר אותו גורם שהאופציה של השבת הרשות לעזה אינה רלוונטית, בין היתר בשל העמדה הברורה והתקיפה של ראש הממשלה.
ואמנם, גם בנאומו במוצאי שבת שב נתניהו ושלל על הסף את האפשרות של החזרת הרשות הפלסטינית לעזה אחרי מלחמת חרבות ברזל. האמירות הללו הזכירו לאי-אלו גורמים במערכת הביטחון הישראלית את הסיפור על דובי לא-לא. "הדרג המדיני לא מעוניין בהחזרת הרשות לרצועה. הבנו", אומר אחד מהם. "אבל הוא גם לא מעוניין בממשל צבאי ישראלי. אז מה כן? אונר"א? או"ם? אולי שוודיה? צריך להבין - אין אופציה בינלאומית רצינית. אף אחד לא עומד בתור ורוצה לקבל את האחריות לניהול רצועת עזה. אם ישראל לא מתכננת לקבל עליה אחריות, היא תיאלץ להבין שהרשות הפלסטינית היא גורם שחייבים לקחת בחשבון ליום שאחרי חמאס בעזה".
הכותרת
הזירה המבעבעת ביהודה ושומרון
27:04
האמירות של נתניהו אמנם נשמעות נחרצות מאוד, אך ברור שהן נועדו בעיקר כדי למנוע זליגה של קולות מהליכוד למפלגות של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. ייתכן מאוד שלמרות הצהרותיו התקיפות, הוא ייאלץ לבלוע בהמשך צפרדע כזו או אחרת בהקשר של הרשות הפלסטינית, כלומר אולי לא בהכרח שיבה שלה בראשות אבו מאזן, אך אולי חזרה שלה לפעילות במסגרת גוף או גורם אחר המזוהה עם פת"ח.
אחד הגופים הללו, שיכולים להוות בסיס לניהול של הרצועה ביום שאחרי חמאס, הוא הוועדה האזרחית של עזה, שמורכבת מקבוצה של פקידי הרשות הפלסטינית שמטפלים בסוגיות הומניטריות ואזרחיות - החל מבעיות מים וכלה בתיקון תשתיות בימי שגרה. אלה אנשים שנמצאים בעזה ועדיין מקבלים משכורות מהרשות, והיו במשך שנים ארוכות מעין זרוע מתווכת בין חמאס לבין ישראל בכל הקשור לפעולות אזרחיות בשטח. ייתכן שמתוך הוועדה הזו יקומו בעתיד גוף או אישים שייקחו על עצמם את ניהול עזה.
אפשרות אחרת, שיש סביבה לא מעט רחש, היא חזרתו של מוחמד דחלאן לרצועה. מדובר בבכיר פת"ח שסולק ממנה בעבר על ידי חמאס, ולאחר מכן גורש מהגדה על ידי אבו מאזן מאחר שנחשד בניסיון המרדה נגדו. איחוד האמירויות תומכת בחזרתם של דחלאן ושל יד ימינו סמיר משהראוי, שנפגש לאחרונה עם בכירי חמאס איסמעיל הנייה וח'ליל אל-חיה ואף ביקר בקטאר. הוא גם טרח לשבח ולהלל את מתקפת 7 באוקטובר בערוץ אל-ג'זירה, ולכאורה בכך התפייס עם חמאס.
גם ארה"ב מנסה לבחון את האופציות ליום שאחרי. לפי גורם פלסטיני בכיר, בממשל ביידן כבר מנסים לקדם בגלוי את חזרת הרשות לעזה, אך גם את ביצוען של רפורמות מקיפות במבנה שלה, כלומר שינוי פניה, הפסקת השחיתות וההסתה ואף בחירות. לדבריו אין בכוונת האמריקנים לדחוף לבחירות מיד לאחר המלחמה, מאחר שחמאס יזכה ברוב מוחץ. בממשל היו רוצים לראות תחילה תהליך של שיקום עזה, ורק אז בחירות ובהמשך גם ראיס אחר.
ואילו בישראל הוקם צוות במשרד הביטחון שבו שותפים האלופים לשעבר גיורא איילנד ותמיר הימן, שעוסקים באופציות של היום שאחרי, אבל במשרד ראש הממשלה מסרבים לדון בעתיד הרצועה, בעיקר כנראה מהחשש לנזק הפוליטי שייגרם לנתניהו אם ימצמץ ויראה נכונות לדון עם הרשות על פתרון המתייחס לרצועת עזה.
בינתיים מצבה הפוליטי, הכלכלי והמדיני של הרשות הוא בכי רע. בציבור הפלסטיני יש זעם גדול כלפיה, על התעלמותה מסוגיית עזה ועל תמיכתה השקטה בישראל. הציבור בגדה גם לא רואה בעין יפה את המשך התיאום הביטחוני והאזרחי מול ישראל, שנשמר בתקופה הזו באופן חלקי. מנגנוני הביטחון הפלסטיניים עצרו לא מעט פעילי חמאס בתקופה האחרונה, בזמן שצה"ל ושב"כ עצרו מאות מהם. אפילו המפגשים בדרג הביטחוני הנמוך נמשכים. בצד האמריקני שואבים מכך עידוד, כמובן, והיו רוצים מישראל מחויבות כלשהי למעורבות של הרשות בעזה לאחר סילוק חמאס, אך ישראל מסרבת לכך לעת עתה.
פורסם לראשונה: 00:00, 04.12.23
