מאיר (שם בדוי, השם האמיתי והמלא שמור במערכת) הוא מילואימניק שנלחם עכשיו בעזה. כמו מאות אלפי לוחמים ולוחמות, הוא מגויס כולו למאמץ הלאומי מאז 7 באוקטובר, ובמקרה שלו מדובר בחזית של החזית. הלחימה שם התחדשה ביום שישי אחרי קריסת הפסקת האש, בעיקר בפעילות חיל האוויר אך כהכנה להמשך תמרון קרקעי. את העדכונים והפרשנויות על מה שעושה צה"ל ברצועה אתם שומעים כל היום, ועכשיו הגיע הזמן לדבר על מאיר.
יש לו עסק עצמאי שנבנה בעשר אצבעות, חריפות מחשבה והרבה מאוד יזע ודמעות. אבל כל זה לא מעניין אף אחד עכשיו: לא את הממשלה, לא את הצבא, לא את הספקים, לא את הלקוחות ובטח שלא את הבנקים. "אני מרגיש שאני נלחם לא רק בעזה אלא גם בעורף, להביא אוכל לבית שלי", הוא מספר. "העסק שלי קורס בלעדיי. פרויקטים נעצרים כי אני לא נמצא. מאיימים עלי בתביעות והבנק לא בא לקראתי, להפך: הוא רק מקשה עלינו. אני רואה את ההתרסקות מול העיניים. זה הרבה יותר גרוע מהקורונה. תגידו לנו תשלמו מסים בסוף המלחמה, למה עכשיו?".
מאיר רחוק מלהיות היחיד שטובע בבוץ שלא נעלם רק בגלל שאנשים עזבו הכל כדי להילחם על הבית. אביחי (שם בדוי), שגם הוא משרת בעזה, מספר שמלבד נטל המזונות (הוא גרוש עם ארבעה ילדים), גם בעל הדירה יושב על הזנב שלו. "הוא לא מוכן לוותר לי על התשלום, כי גם לו יש חשבונות לשלם, אבל אני קורס תחת הנטל. את הילדים אני כמעט לא רואה למרות שאני חייב על פי החוק. אבל אני לא אשאיר את החברים שלי במילואים לבד". מילואימניק אחר ששוחח עם "ידיעות אחרונות" כבר מרגיש שגם האחווה והמחויבות לחברים לא מספיקה. "אני באמת שוקל לעזוב הכל", הוא אומר, "גמרתי את הרזרבות הכספיות ולאף אחד לא אכפת".
בתחילת המלחמה נאמר בצה"ל שיותר מ-300 אלף חיילים וחיילות גויסו למלחמה במסגרת מערך המילואים. בפועל המספר היה נמוך יותר, ובחודש האחרון שוחרר מספר לא מבוטל של גברים ונשים, שאין לדעת היכן היינו היום בלעדיהם. עם זאת, גם בימים אלו מדובר בהרבה מאוד אבות ובעלי עסקים שנדרשים להשאיר הכול מאחור על מנת להילחם בעזה ולשמור על הביטחון בצפון וביהודה ושומרון. בהתחלה המוטיבציה הייתה בשמיים נוכח אסון 7 באוקטובר, למרות פערי ציוד חמורים. כל גדוד פתח הדסטארט ופנה לחברה האזרחית בשביל אפוד קרמי וקסדה טקטית. גם את זה הם עברו, אף שהחורף בפתח וחסרות חליפות סערה. אבל מעל הכול מרחף המצב הכלכלי. סף השבירה לא כל כך רחוק.
כצפוי, סבלם של העצמאים חמור פי כמה, בגלל השילוב המתסכל של עסקים שזקוקים לבעלים שלהם, בנקים שלא רואים ממטר וממשלה שעדיין לא הבינה את גודל האירוע מבחינתם. גם בצבא, הסיוע הכלכלי שגיבש אגף כוח אדם לא נותן מענה מספק. ואם זה לא מספק, צה"ל משחק עם ימי החופשה של הלוחמים על מנת לצמצם את הפיצוי הכספי שמגיע להם כחוק. התוצאה ברורה: יותר ויותר מילואימניקים תוהים אם היה כדאי לשלם את המחיר ולמה חוץ מסכנת מוות עליהם להסתכן באובדן פרנסה וכבוד.
השאלות הללו מופנות בראש ובראשונה לצמרת: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי. במדינה שרואה את המשרתים והמשרתות בראש מעייניה, נתניהו היה מכנס מזמן דיון דחוף כדי לגבש תוכניות ופתרונות ספציפיים. איך הוא אמר? "אלה החיים".
(צילום: שמוליק דודפור)
אבל גם הבנקים, שהשקיעו בקמפיינים מרגשים ושכחו את המילואימניקים, ריכזו את עיקר הפעילות שלהם בתרומה לתושבי הנגב המערבי. לפי הערכות שהגיעו ל-ynet ו"ידיעות אחרונות", לקרנות שהוקמו הועברו כחצי מיליארד שקל לטובת עוטף עזה, בעוד למילואימניקים ופצועי צה"ל הוקדשו לא יותר מעשרה מיליון שקל. למען הסר ספק: יישובי העוטף זכאים לכל העזרה שבעולם והטענה היא רק לאלה שיכולים לעזור באופן דומה לכוחות הביטחון ולא עושים זאת. אמנם הבנקים לא חייבים לעשות כלום, אבל במשבר חסר תקדים היה מצופה להתנהלות הרבה יותר נדיבה, בטח אחרי כל הכסף שנכנס עקב העלאות הריבית הרצופות.
הביקורת הציבורית, למשל נגד הבנק שעוד נקרא "אוצר החייל" וכל מה שהיה לו להציע זאת קרן הלוואות ללא ריבית, גוברת והולכת. גם בצבא תוקפים בחריפות ורואים בכך מכשול אמיתי להמשך המלחמה. אלא שאין להם שום מקל אמיתי לנפנף בו מולם. ובכל זאת, הביקורת עושה את שלה: "טעינו וננסה לתקן", אמר בכיר במערכת הבנקאית. אפשר היה להגיד "טוב שנזכרתם", אבל גם את זה צריך להגיד רק אחרי שהתיקון ייצא לדרך.
בינתיים שלוש הגזרות (צפון, דרום ויהודה ושומרון) פעילות והסוף לא נראה באופק. המפקדים מדברים על "חודשים ארוכים" של מילואים כדי להחזיק את הקו בשתי גזרות לפחות: הצפון ויהודה ושומרון. גם היום שאחרי בעזה לוט בערפל. בשל כך, המילואימניקים מניפים דגל אדום וממליצים לא להאמין לדרגים הבכירים. הם מוכנים להמשיך לשרת ובתנאי שיעריכו אותם ויתגמלו אותם כראוי. זאת אזעקת אמת ומי שיזלזל בה יצטרך לעבור חורף קשה של מלחמה עם מערך מילואים עייף, שבור ומאוד עצבני.
פורסם לראשונה: 00:00, 04.12.23
