בראשית העשור הקודם חדלו באגף המודיעין של צה"ל להפעיל סוכנים ברצועת עזה. יחידה 504, שאחראית באמ"ן על תחום היוּמינט (מודיעין ממקור אנושי), קיבלה אז הוראה להפסיק לאלתר את הקשר עם מקורותיה ברצועה. "הפעלנו שם סוכנים במשך שנים", אומר בכיר לשעבר ב־504. "יש על כך סיפורים מרתקים. אבל אז נקבע שיומינט ברצועה נמצא באחריות שב"כ בלבד". הפקודה, אגב, הגיעה בעקבות החלטה משותפת של הרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי, וראש השב"כ יובל דיסקין.
עוד כתבות +ynet:
באמ"ן של אחרי מחדל אוקטובר 2023, לא עוסקים בתחקירים. "במידה מסוימת, זה נוח לנו", מודה מקור באגף. "כולנו עסוקים כרגע בלנצח". ואולם הפקת לקחים אחת דווקא כן התבצעה מאז ההפתעה האסטרטגית, האכזרית, שביצע חמאס בשבת השחורה: בפקודת ראש אמ"ן הנוכחי, אלוף אהרון חליוה, קיבלו אנשי 504 הנחיה להניע מחדש את פעילותם בעזה, כלומר לגייס ולהפעיל סוכנים. "הבינו שכדאי שגם לנו, ולא רק לשב"כ, יהיה יומינט מהרצועה", אומר אותו מקור באמ"ן.
התובנה הזו משקפת היטב את הנסיבות שבהן התרחש המחדל האדיר של אמ"ן, שכשל לחלוטין בחיזוי מתקפת 7 באוקטובר: משיחות עם גורמים בעבר ובהווה באמ"ן, בכירים בדרג המדיני ומומחי מודיעין, מתגלה עד כמה המחסור במודיעין אנושי הפך את אמ"ן - גוף המודיעין הגדול והמתוקצב בישראל - לעיוור וחירש בכל הנוגע לנעשה מתחת לאפו. לא בטוח שסוכן אנושי כזה היה משנה את תמונת ההרתעה – מעטים בלבד בצמרת חמאס ידעו על המתקפה – אבל אולי הייתה נדלקת עוד נורת אזהרה לגבי הכנות, תכונה מסוימת ברצועה. אולי.
אבל זה לא רק המחסור במודיעין אנושי. "יש במערכת הידרדרות מטורפת בכל מה שנוגע להכרת הקרביים של האויב, בעיקר באמצעות שליטה בשפה והבנת התרבות הערבית", אומר בכיר לשעבר בזירה הפלסטינית באמ"ן. "באמ"ן אין גיוון חברתי", מצטרף אדם ששירת עד לא מזמן באגף. "זה חבר'ה מודרניים, מערביים, עם תפיסה אינדיבידואליסטית, שרבים מהם רוצים אחרי זה לממש עצמם בהייטק. אין שם כמעט דרוזים, בדואים וגוונים שונים מהחברה היהודית. הם מתקשים להבין שהאויב חושב אחרת מאיתנו, ומשליכים על האויב את צורת החשיבה של עצמם. הדוגמה המובהקת לזה היא 'כלכלה' – שבחמאס בסך הכל רוצים כסף ונוחות".
יש עוד סיבות שתרמו להתעצמות הקונספציה כלפי חמאס באמ"ן, קונספציה שניתן לסכם אותה בשתי מילים – "חמאס מורתע". "קונספציה", אומר מקור צבאי, "היא לאו דווקא דבר רע. כולנו ממשיגים את המציאות, והקונספציה עוזרת לנו בכך".
אלא שהקונספציה כלפי חמאס הפכה עם השנים ליהלום, כזה שאי־אפשר לסדוק. היא התמצקה גם בשל הנטייה של קצינים בכירים באמ"ן להתיישר עם צורת החשיבה המקובלת ולהימנע מביקורת, מהתמכרותם של בכירי המערכת לטכנולוגיה מתקדמת, ומסירוסה של מחלקת "איפכא מסתברא", או בשמה הרשמי "מחלקת בקרה", שהוקמה בעקבות מחדל יום הכיפורים ונועדה, בראש ובראשונה, לסדוק קונספציות. השכנוע העמוק בכך שחמאס לא יפתח במלחמה הפך, כתוצאה מכל אלו, לאקסיומה שכמעט איש באמ"ן לא העז לחלוק עליה, גם כאשר הופיעו סימנים מקדימים למתקפה, וכאלו היו בשפע. "הקצינים באמ"ן כל הזמן היו אומרים: 'אנחנו מקבלים פרסים מהרמטכ"ל, אנחנו מצטיינים'", אומר גורם שעבד מול אנשי האגף בשנים האחרונות. "הם לא חשבו שיש להם סיבה להשתפר או לשנות משהו בהתנהלותם".
אלוף חליוה, דמות צבעונית ומלאת כריזמה, אחד הקצינים המוערכים והמנוסים במטכ"ל, הוא בשר מבשרה של הקונספציה הזו. "אני מאמין שאפשר להגיע לחמש שנים של שקט מול עזה. שקט מוחלט", הצהיר בריאיון שהעניק פה ערב כניסתו לתפקיד. שנתיים בדיוק לאחר מכן, ביומה ה־11 של המלחמה, כבר נאלץ חליוה להודות באיגרת ששלח לחייליו כי "לא עמדנו במשימה החשובה ביותר שלנו, וכראש אמ"ן אני נושא באחריות המלאה לכישלון".
אבל חליוה, שאין עוררין על אחריותו, היה חלק ממערכת שלמה. היא כוללת רבים מההנהגה הפוליטית לאורך השנים וגם בכירים בצבא בעשור האחרון, בכללם הרמטכ"ל הנוכחי, רב־אלוף הרצי הלוי, שבתפקידיו הקודמים כיהן כראש אמ"ן וכאלוף פיקוד דרום; ואת קודמו, אביב כוכבי, בעצמו ראש אמ"ן לשעבר ומי שטרם לקח בקולו אחריות כלשהי על המחדל. "הדרג הצבאי כולו היה נטול ספקנות, בבחינת שמעת אחד מהם - שמעת את כולם", אומר גורם מדיני שנכח בתדרוכים הצבאיים הרגישים ביותר. "חליוה היה מאלה שלא זיהו אינטרס של חמאס לפתוח במלחמה. גם ארגוני מודיעין אחרים חשבו כך, אבל התפקיד שלו כראש אמ"ן זה להיות עם יד על הדופק ולזהות שינויים. וזה לא קרה".
לשכת ראש אמ"ן ממוקמת בקומה ה־13 בבניין המטכ"ל בקריה בתל־אביב, קומה אחת מתחת לזו של הרמטכ"ל. אגב, בקיץ 2022 עברה הקומה שיפוץ, שאילץ את צוות הלשכה לעבור לחלל חלופי. המעבר לא מנע מחליוה להמשיך ולקבל בכל בוקר כוס גדולה של מיץ גזר טבעי, אותו סחטו עבורו המזכירות בלשכה. "אבל השיפוץ כן יצר הרבה בלגן", אומר גורם לשעבר בלשכה. "בקומה ה־13 לכל אחד יש את החדר שלו, ובזמן השיפוץ כולם ישבו יחד באותו חלל. זה השפיע מאוד על מפלסי הלחצים. אבל למען האמת, גם לפני כן זו הייתה לשכה שלא נחמד לשרת בה".
המילים "לא נחמד" חוזרות שוב ושוב מפקודיו של חליוה ומאנשים שעבדו בצמוד אליו. "הוא לא איש נחמד", אומרת אחת מהם. "הוא אדם מאוד לא נעים. הכישורים החברתיים שלו לא מפותחים, לא זיהיתי אצלו מידה של אמפתיה או חמלה. מצד שני, עם נחמדוּת לא מנצחים מלחמות. לחליוה יש קור רוח, והוא מאוד מרשים וכריזמטי. הייתי הולכת אחריו לקרב. הוא גם בעל יכולת אנליטית גבוהה מאוד. הוא קורא כל ידיעה לעומק באופן מאוד פדנטי, מצוי בפרטים ומאוד מדויק".
גם אנשים אחרים בסביבתו מתארים את חליוה כחד ומבריק מצד אחד, אך מצד שני לא אחת גם יהיר ומתנשא. "טוב שיש כל מיני סוגים של אנשים במטה הכללי", מגן על חליוה גורם שמכיר אותו היטב. "לכל אחד יש את האישיות שלו".
הוא בן 56, נשוי בשנית ואב לחמישה, גדל בחטיבת הצנחנים, עשה שורה מרשימה של תפקידים, כולל מפקד בה"ד 1 וראש אגף המבצעים. אבל מסלול הקריירה שלו לא ממש שגרתי. בסוף שנות ה־90, בעת שהיה בחופשה ללא תשלום מהצבא, נכנס חליוה לחיי הלילה בתל־אביב ועבד בצמוד לאושיית המועדונים רל נדל. "שנים אחר כך עוד היו שמועות שאני שותף במועדונים", סיפר בריאיון שהעניק בעבר לתקשורת.
"תקופת המועדונים" שלו חשפה אותו לעולם אחר, שונה מאוד מהוואסח של קצין קרבי. באותה עת הכיר חליוה את אשת הפרסום והתקשורת שירה מרגלית, בתו של העיתונאי דן מרגלית, שהפכה לאשתו הראשונה. בחגיגת בת־המצווה של בתם הבכורה, נכחו בין היתר אנשי העסקים עדי שטראוס ונועם לניר, והשחקנית יעל פוליאקוב. המיליה המשפחתי של חליוה, מן הסתם סייע לו לטפח את קשריו עם עיתונאים, עניין שהפך למוכר וידוע גם במטה הכללי עצמו. לדברי אדם שמכיר את התנהלותו התקשורתית של ראש אמ"ן, "בזמן שיחה עם עיתונאי, חליוה עובד כמו מפעיל (סוכנים) ב־504".
ואולם התיאור ששב וחוזר יותר מכל בקרב אנשים שעבדו לצד חליוה, הוא של מפקד בעל ביטחון עצמי רב, לעיתים רב מדי. "הוא טיפוס דומיננטי", אומר אדם ששמע את חליוה בדיונים. "תמיד נחרץ, אומר את הדברים בצורה חד־משמעית ובטוחה בעצמה, לא מסייג. בגדול, זה מה שאתה מצפה ממנהיג שמוביל מערכה. אבל הפעם הנחרצות הזו הייתה בעוכריו".
בניגוד למה שמנסים עכשיו גורמים פוליטיים לטעון, חשוב להדגיש: חליוה לא המציא את הקונספציה שחמאס מורתע ומרוסן. הוא היה עוד חוליה בשרשרת של אמ"ן, שהמשיכה אותה. ההתקפות הללו, שהתפשטו כאש בשדה קוצים באמצעות הרשתות החברתיות, הקשו על חליוה ומשפחתו. לעיתים נאלץ האלוף לשלוח את "מקורביו" לתקשורת בכדי שיגיבו לטענות במקומו.
מתי בכל זאת נולדה הקונספציה המדוברת? על כך יש עכשיו, ועוד יהיו ויכוחים רבים. מה שבטוח הוא שהמידע על תוכנית חמאס לבצע מתקפה על ישראל היה בידי צה"ל עוד הרבה לפני מינויו של חליוה לראש אמ"ן באוקטובר 2021. היו גם אזהרות לפני שהנגדת האמיצה ו' – שבשבוע שעבר סיפור שרשרת המיילים שיצרה הסעיר את התקשורת – הדליקה נורת אזהרה. השבוע אנחנו חושפים, למשל, כי כבר ב־2017, בעת שראש אמ"ן היה הרצי הלוי – היום הרמטכ"ל – חובר באמ"ן מסמך אשר מתאר תרחיש של פריצת גדר הגבול בידי כוחות חמאס, וכיבוש של ארבעה־חמישה יישובים ומוצבים ישראליים.
היה זה אחד משורה של ניירות המכונים בעגה המקצועית באמ"ן "איפכא". הסבר קצר: אחד מלקחי מחדל יום הכיפורים היה הקמה של גוף חדש באמ"ן, שזכה לשם היבשושי־משהו "מחלקת הבקרה". מדובר במחלקה קטנה, שתפקידה לאתגר את התפיסות של חטיבת המחקר, תוך שימוש בחומרים מודיעיניים. באמ"ן, לשם הדגמה, משוכנעים שחמאס מורתע? מחלקת הבקרה תנסה להוכיח את ההפך. כמה פעמים בשנה, המחלקה הזו מוציאה מסמך שמכונה "איפכא מסתברא" (ביטוי תלמודי שכוונתו היא "דווקא ההפך הוא הנכון"). אחד המסמכים הללו, כך אנו מגלים השבוע, הצביע כבר ב־2017 על אפשרות לתקיפה של חמאס, שיותר ממזכירה את מה שעתיד לקרות ב־7 באוקטובר.
מה קרה עם זה? "'איפכא' זה דבר מורכב", אומר גורם לשעבר באמ"ן, שנחשף לתוכן של המסמך. "יש נוהל מאוד ברור בנוגע לאיך מטפלים באיפכא באמ"ן, אבל ברגע שאנשים מתקבעים לקונספציה, מאוד קשה לשנות אותם. בנוסף, מחלקת בקרה זה שלושה־ארבעה קצינים בסדיר ועוד קצת אנשי מילואים, שעומדים מול חטיבת מחקר ענקית, פיקודים מרחביים וכו'. כמו שאמרתי, זה אירוע מורכב".
"לא קיים בישראל מערך אמיתי של איפכא מסתברא", מוסיף גורם מדיני שנחשף לעבודת אמ"ן. "במקום שכן ניתנת הדעת לעמדה הנגדית, הייתה תמיד תחושה שמדובר בניסיון לסמן וי ובהליך שהוא יותר בירוקרטי ולא מהותי".
אגב, היחס למחלקת האיפכא הידרדר עד כדי כך שבתקופת ראש אמ"ן הקודם, תמיר הימן, ראש מחלקת הבקרה מונה לעוד תפקיד תובעני – מנכ"ל "מכון גזית" למודיעין – כך שהיה פנוי רק חלקית לאַתגֵּר את הקונספציות. יש לציין שעם כניסתו של חליוה לתפקיד ראש אמ"ן, הוא סבר שאת תפקיד רמ"ח בקרה יש לאייש בתקן מלא, ומינה לתפקיד את אל"מ ד'.
באמ"ן התייחסו למסמך האיפכא מ־2017, כמו גם למסמכים שהגיעו אחריו ותיארו כוונות התקפיות של חמאס, בעירבון מוגבל. התפיסה באגף הייתה שגם אם לחמאס יש תוכניות, הוא לא מתכוון ולא בשל עדיין לממש אותן. "גם לחיזבאללה יש תוכניות אופרטיביות נגד ישראל, ולנו יש תוכנית אופרטיבית נגד הגרעין האיראני", אומר גורם צבאי. "זה שיש לך תוכנית לא אומר שקיבלת החלטה לבצע אותה. צריך גם לזכור שבחמאס לא מקבלים החלטות בהרמת אצבע. זו הכרעה של שני אנשים – יחיא סינוואר ומוחמד דף". גם בשב"כ, שכאמור כן מפעיל מקורות אנושיים בתוך עזה, העריכו ממש בליל האירוע שפניו של חמאס אינם להתקפה רבתי, אלא לכל היותר לפשיטה ממוקדת. הקונספציה נצרבה גם באנשי השירות.
במחלקת בקרה, בכל אופן, לא הצליחו לסדוק את הגישה של אמ"ן לגבי חמאס. על פי דיווחים בתקשורת, רק במאי האחרון נכח חליוה עצמו במצגת שבה פורטו תוכניות המלחמה של חמאס. חליוה, כך נראה, סירב להתרגש. בראשית השבוע של 7 באוקטובר, כאשר נקבעה לו פגישה עם ראש הממשלה נתניהו, פרס בפניו חליוה את חששותיו המקצועיים. ראש אמ"ן, שלצד הרמטכ"ל הלוי הרבה לצלצל בפעמוני האזהרה בתקופת הרפורמה המשפטית, ואף נשלח לכנסת במטרה לבלום את ההצבעה הדרמטית על צמצום עילת הסבירות (ללא הצלחה), חזר בפני נתניהו על טענותיו כי המשבר הפנימי בישראל גורם לאויביה לחוש בחולשתה ועל האפשרות לפריצת "מערכה רב־זירתית". אך ככל הידוע, בשום שלב לא הצביע חליוה על חמאס כמי שעומד לפתוח במערכה הזו. אגב, גם השבוע מוסיפים להעריך במטה הכללי כי חלק מהמוטיבציה של סינוואר לפתוח במלחמה, נשענה על ההנחה שהשלכות הרפורמה המשפטית מחלישות את יכולת התגובה של ישראל.
גם יומיים אחר כך, ביום שלישי 3 באוקטובר, כאשר ירד לביקור בדרום, חזר חליוה כשהוא ככל הנראה משוכנע עדיין כי חמאס מורתע. עובדה: ביום שישי של אותו שבוע, יום בלבד לפני המתקפה, הוא יצא לחופשה פרטית באילת.
למחרת, קצת אחרי השעה שלוש בלילה שבין 6 ל־7 באוקטובר, כאשר לאמ"ן ולשב"כ החלו להגיע ידיעות על פעילות חשודה בעזה, צילצל הטלפון של חליוה במלונו באילת. הוא האזין בדריכות לדיווח שנתן לו עוזרו, ובו הועלו האינדיקציות החשודות באשר לחמאס. במקביל, הוא שמע גם על סימנים שלדברי גורמים בצבא "החלישו את עצם האירוע", והפחיתו את החשש למתקפה מצד חמאס.
גם הפעם, הקונספציה לא נסדקה. חליוה לא מיהר חזרה לקריה והסתפק בכך שפקודיו – ראש חטיבת המחקר, קצין המודיעין של פיקוד דרום וקצין המודיעין של רצועת עזה – טיפלו בהתרעות החמות מכיוון עזה. חליוה גם לא השתתף בשיחת הטלפון הלילית והדרמטית בין הרמטכ"ל, ראש השב"כ, אלוף פיקוד דרום ובכירים נוספים, שבסופה הגיעו המשתתפים למסקנה כי חמאס אכן מתכנן מהלך התקפי, אך מוגבל בהיקפו וכזה שיכלול לכל היותר ניסיון חדירה או שניים. לדברי מקורביו השבוע, חליוה טוען שגם אם היה עולה לוויעוד הטלפוני, היה אומר שם שלהערכתו מדובר בתרגיל של חמאס.
בעקבות השיחה הזו הוקפצו לקראת בוקר צוותי טקילה של שב"כ וימ"מ, לצד כטמ"מים שנועדו לתגבור מערך התצפיות. במקביל הועלתה הכוננות בחלק מיחידות הצבא, ובתוך כך חיל הים וחטיבת הקומנדו. "בסוף מחליטים באותה שיחת טלפון על פעולות מאוד מצומצמות, לא על הורדת כוחות נרחבים לדרום", מספר גורם שמעורה בפרטים. "ההבנה היא שלכל היותר מדובר בפשיטה אחת, ונתמודד איתה באמצעות האוגדה ותגבורת של טקילה".
רק ב־6:35 בבוקר, לאחר ירי הרקטות המסיבי, הבין חליוה במלונו הרחק באילת, שאמ"ן וצה"ל כולו נתפסו במערומיהם. עד השעה עשר בבוקר, הוא כבר היה בבור בקריה.
כדי להבין את שורשי הקונספציה של קהילת המודיעין כלפי חמאס, צריך ללכת אחורה לאוגוסט 2014 ולמבצע צוק איתן, אז היה חליוה ראש חטיבת המבצעים. גם צוק איתן הסתיים כידוע ללא מיטוט החמאס, ולאחריו ביקשו בכירי מערכת הביטחון לחפש פתרון אחר לרצועה. "שם התחילה הגישה שקיבלה את השם 'הסְדרה'", אומר גורם במערכת הביטחון. "הרעיון בבסיס הגישה הזו היה שקט תמורת כסף".
הניסיון של ישראל לקנות שקט בעזה קירטע במשך כמה שנים, עד להכנסתם של הקטארים לתמונה. הכסף הקטארי, שבראשית הדרך הוסתר מהציבור בישראל והועבר לחמאס ישירות ובחשאי, הפך החל מ־2018 לגלוי והוגדר בידי גורמי הביטחון כמנוף המרכזי שהוביל להפסקת "צעדות השיבה", שאורגנו בידי חמאס וגרמו לכאב ראש גדול למערכת הביטחונית והפוליטית. "מאז 2014 הכסף הקטארי, או הכסף בכלליות שנכנס לעזה, באמת ייצר שקט", מסביר אותו גורם ביטחוני. "אבל ב־2019 הוא כבר הביא הצלחה מבצעית של ממש – סיום צעדות השיבה. ובסוף זה מה שהצבא רצה, שקט בעזה ובאיו"ש, כדי שהוא יוכל להתעסק בדברים כמו לבנון, סוריה והמב"מ". ושקט, זה מה שגם במערכת הפוליטית העדיפו.
אחד הדוחפים המרכזיים לפתרון ה"הסדרה" היה ראש אמ"ן הקודם, תמיר הימן. ב־2019 אמר הימן כי "חמאס נמצא ברצון להישאר בנתיב של הסדרה, הוא מאוד לא רוצה מלחמה". הימן המשיך לפעול על פי ההיגיון שהטבות כלכליות הן המנוף העיקרי לריסון חמאס. במערכת הפוליטית לא היה מי שאיתגר אותו, ובחמאס ספרו את הכסף מקטאר והמשיכו לחפור מנהרות.
"אנשי המודיעין הסבירו שלחמאס יש שתי רגליים – הצבאית והאזרחית – ושהמטרה הישראלית היא לפסק בין הרגליים האלה, ממש ליצור שפגט, שתרחיק אותן אחת מהשנייה", מסביר גורם ביטחוני שבקיא בהתנהלות מול עזה. "כך שגם אם ההנהגה הצבאית של חמאס תדחוף למלחמה, ההנהגה האזרחית של חמאס תמנע זאת".
ואז הגיעו מאי 2021 ומבצע שומר החומות. חמאס תקף את ישראל למרות הכסף הקטארי. הרגל ה"אזרחית" של חמאס והרגל "הצבאית" לא עשו שום שפגט; להפך – הן רקדו יחד. לכאורה, הסבב האלים הזה היה צריך להיות האיתות: משהו בקונספציה של אמ"ן לא דופק. אולי ראש אמ"ן הטרי חליוה יבחין בכך? אבל זה לא קרה. כשנכנס לתפקיד חליוה, טען כאמור שחמאס מורתע "לחמש שנים".
לאחר שומר החומות במערכת הביטחון אמנם זנחו את המושג "הסדרה", אך אימצו במקומו גישה זהה למדי, שקיבלה את השם המסורבל "מדיניות אזרחית רציפה מוכוונת ציבור". "הכוונה עכשיו הייתה שאנחנו ממפים את מה שהציבור בעזה צריך, ונותנים לו את זה מעל ראשו של חמאס", מסביר גורם ביטחוני. "חמאס בעצם לומד מהתקשורת על הוספת פועלים, התרת כניסה של מוצרים מסוימים לרצועה וכו'. הרעיון היה לעבוד 'מעל לראש' של חמאס וישירות מול האוכלוסייה, אבל הרעיון המסדר נותר 'כסף תמורת שקט'".
את המהלך הזה ליוותה תמונת מודיעין שהגיעה משב"כ ומאמ"ן – אז כבר בראשות חליוה – ולפיה פני חמאס אינם למלחמה. "זו הייתה הערכת מודיעין מבוססת, לא מעורערת, מוחלטת", כפי שמגדיר זאת אותו גורם. "אפילו כשחמאס התחיל להתאמן בתוך הרצועה ולבצע ניסויי שיגור טילים לים, שאלתי קצין באמ"ן אם זה לא מטריד אותו. הוא אמר לי, 'תחשוב על זה ככה: מתי צבא מתאמן, בשגרה או בחירום? אם האויב שלנו עושה אימונים, סימן שהוא בשגרה ולא נערך למלחמה'. זו הייתה התפיסה. אתה לא יכול לערער על תפיסה כזו".
גם אחרים מחוץ לאמ"ן ולצה"ל בכלל, שניסו לערער על הקונספציה של מערכת הביטחון, זכו לביטול. גורם שהיה בשנים האחרונות בקשר עם בכירי אמ"ן, ובתוך כך עם חליוה עצמו, טוען ש"מבחינתו של סינוואר, הסדרה מעולם לא הייתה על הפרק, הכסף הקטארי לא ריסן אותו, ושומר החומות היה ההוכחה לכך – אבל באמ"ן לא הבינו את זה. הקונספציה הייתה להאמין שחמאס הוא גורם שהולך ומתבסס בתוך הממשל, הולך ומתמכר לנושא הכלכלי. ככל שתוציא פועלים, תקדם נושאים של יבוא ויצוא ופרויקטים כלכליים ותאפשר לקטארים לשלם, ככה אתה יוצר עבורו 'מחיר הפסד' - זה היה עוד מונח מרכזי בקונספציה - ואתה מוריד מהמוטיבציה לעשות משהו בתחום האידיאולוגי".
לדברי אותו גורם, הגישה הזו התקבעה בצה"ל עוד בימיו של הרמטכ"ל הקודם, אביב כוכבי. "ברור לגמרי שאביב כוכבי הוא ספונסר של העניין הזה כרמטכ"ל, וגם הרצי, בעיקר כאלוף פיקוד דרום, מחבק את הדברים, ואחריו אליעזר טולדנו. לא היה בכל הצבא מישהו שהוא טראבל מייקר, שיצביע על הבעיות. לא היה אף אחד שאמר שהוא רואה משהו מעט שונה".
מה לגבי חליוה?
"חליוה, כראש אמ"ן, קיבל את הקונספציה מוכנה. הוא היה יכול לערער עליה, אבל הוא לא עשה זאת".
מדוע שגה ראש אמ"ן, ועימו האגף כולו, באשליות באשר לכוונות חמאס? אחת הסיבות העיקריות שעליה מצביעים הגורמים עימם שוחחנו, היא הנטייה של בכירי מודיעין בדור הנוכחי – ובכללם חליוה – לבסס את מרבית עבודתם על טכנולוגיות מתקדמות. אינטליגנציה מלאכותית וביג דאטה – אִין; מודיעין מהזן הישן והטוב, המבקש להיכנס לנעלי היריב ולהכיר את היסודות הקמאיים ביותר שלו – אאוט. "העוסקים בהערכה וביריבים אל מול כל החזיתות הם אלופי עולם בטכנולוגיות ובבועות הקיברנטיות", אומר גורם לשעבר באמ"ן, שמתמחה במודיעין אנושי ובהכרת האויב. "הם פחות מכירים את היריב לעומק, את שפתו ואת תרבותו, מנהגיו ותפיסת עולמו הפונדמנטליסטית. הם לא מכירים את היסטוריית היריב, מרמת המנהיג ועד המשפחות ברמת הייסוד, החינוך, המניעים והחזון".
לדברי בכיר לשעבר באמ"ן, "אני משגע כבר 20 שנה את המערכת סביב הנושא הזה. היו לי ויכוחים בלי סוף מול מפקדי חטיבת המחקר, אבל הם מתעדפים טכנולוגיה, AI וכו'. אני, שדיברתי על למידת ערבית ותרבות האיסלאם, נחשבתי כאנכרוניסט. קציני המודיעין של ימינו מצוינים בלהכין מצגות ותרשימי זרימה, אבל הם פחות מכירים את עולם האמונות והדימויים של סינוואר או נסראללה. לצערי היום רבים מהחוקרים של הנושא הפלסטיני בחטיבת המחקר יודעים ערבית ברמה קלושה, או שלא יודעים בכלל, ובטח שזה לא רכיב מרכזי בעבודה שלהם".
"מלאכת איסוף המודיעין היא לקחת הרבה מאוד חלקים - טכנולוגיה, מודיעין גלוי, מודיעין אנושי - ולהרכיב את הפאזל", אומר גורם צבאי. "כחלק מהסתמכות היתר על טכנולוגיה באמ"ן בכל הנוגע לחמאס, חליוה החליט לפתוח מחדש את מרחב דרום של יחידה 504 (מרחב עזה) בכדי להגדיל את האיסוף היומינטי ברצועה".
אבל אמ"ן, כך מתברר, לא רק מתנהל כחברת ההייטק הגדולה בישראל, אלא גם מורכב ברובה מאנשים שהדנ"א שלהם הוא כזה שמאפיין לרוב חברות כאלו. "בסוף, אני אשכנזי מרעננה שיודע מעט ערבית, ולא מעבר לכך", כפי שאומר מי שהיה עד לא מזמן קצין בכיר באמ"ן. הוא, כמובן, לא לבד; באמ"ן התקבעה קבוצה הומוגנית למדי של קצינים ואנשי מחקר, שמגיעים מאותו רקע חברתי וכלכלי, ומאופיינים בדפוס מחשבה דומה. ההומוגניות הזו, כפי שטוען ד"ר סער רווה, בעצמו בכיר לשעבר באמ"ן ומי שחקר את הנושא במסגרת הדוקטורט שלו, היא גורם מרכזי בגיבוש קונספציה. "קבוצות הומוגניות שיש להן אתוס משותף ושפה משותפת, מפתחות לעצמן מודלים מנטליים משותפים", הוא מסביר. "למודלים האלה יש הרבה יתרונות, בעיקר מפני שהם מקצרים תהליכים של למידה. מצד שני יש להם חסרונות, כי הם מונעים מידע חדש שסותר את המודל המנטלי הדומיננטי, מלהגיע לתוך הקבוצה. לכן ידע חדש, שלא מתאים למודל המנטלי, נדחה".
הדברים מקבלים משנה תוקף מעדותו של הפסיכולוג הקליני ד"ר עפר גרוזברד, חוקר תרבויות ומרצה לשעבר באוניברסיטת תל־אביב, שכתב את סדרת "הצופן התרבותי", הדנה בהבדלי החשיבה בינינו לבין העולם הערבי. ככזה, גויס גרוזברד לחטיבת המחקר באמ"ן למשך כמה חודשים במהלך 2021־2022, עד שהתייאש. "אמ"ן זו מערכת הבנויה על קבוצה איכותית של חבר'ה צעירים יחסית, שמוינו בקפידה ועובדים יחד לאורך שנים", הוא אומר השבוע. "הם מוכשרים, מאוד אנליטיים, אבל כאלה שמעצם הרקע שלהם – גדלו במשפחות קטנות ובעלי רקע 'מערבי' ‑ מאוד מרוכזים בעצמם. אם למשל היית גדל במשפחה עם עשרה ילדים והורה סמכותי, כמו רוב הערבים בעזה, היית חייב לדעת להסתדר עם הקבוצה ולפתח מנגנונים של מניפולציה והבנת האחר. כל הזמן המבט שלך היה בחוץ, כדי לקלוט מה קורה מסביב, זה חלק מהליך ההישרדות. אבל אם גדלת עם שניים־שלושה אחים והורה ליברלי, אתה יכול להרשות לעצמך להיות הרבה יותר מרוכז בעצמך. לכן הצד השני מכיר אותנו הרבה יותר טוב ממה שאנחנו מכירים אותו".
ד"ר עפר גרוזברד: "כשאמרתי לאנשי חטיבת המחקר שהם קבוצה סגורה שרצה יחד לאורך שנים, ללא ונטילציה של רעיונות מבחוץ ושזו בעיה, הממונה שלי ביקש ממני לא לומר זאת, כי זה 'מעליב'"
לדברי גרוזברד, כאשר המליץ לאנשי חטיבת המחקר לגוון תרבותית ומגדרית את הקבוצה שבתוכה הם פועלים, "נתקלתי בחומה. הם זימנו אותי דווקא בגלל החשיבה השונה שלי, אבל לא איפשרו לעצמם ללמוד ממני את החשיבה הזו. למשל, כשאמרתי להם שהם קבוצה סגורה שרצה יחד לאורך שנים ללא ונטילציה של רעיונות מבחוץ ושזו בעיה, הממונה שלי ביקש ממני לא לומר זאת, כי זה 'מעליב'".
בינואר 2022 כתב גרוזברד מכתב לראש אמ"ן חליוה, בו הלין על הקושי בהכנסת פסיכולוגיה בכלל ופסיכולוגיה בין־תרבותית בפרט, לאמ"ן. "ביקשתי את עזרתו בנושא חשוב זה", אומר גרוזברד. "אבל הממונה עליי ביקש שלא אשלח את המכתב. אני מניח שהוא לא רצה להראות לראש אמ"ן שיש קונפליקטים במחלקה שלו". לדברי גרוזברד, הגישה הזו מאפיינת את קציני מחלקת המחקר באמ"ן באשר הם. גרוזברד מספר שהחליט לשלוח בכל זאת את המכתב; אלוף חליוה מעולם לא חזר אליו. גורם צבאי אומר כי "אחד הנושאים היותר מרכזיים בעשיה בשנתיים האחרונות היו הרחבת האוכלוסיות המשרתות באגף על ידי קידום פרויקטים רבים אשר יקנו ידע טכנולוגי בסיסי כדי לאפשר נקודת התחלה טובה יותר כאשר יגיעו לצו הראשון. כמו כן, הונגשו המיונים לאגף המודיעין ברחבי יישובים רבים בארץ".
באמ"ן אומרים כי חליוה דווקא עודד את פקודיו להגיד את שעל דעתם בכל הזדמנות. כך, למשל, בכל הנאומים שהעניק במסגרת סיום קורס קציני המודיעין, הדגיש את הנקודה הזו. "קצין מודיעין מצוין הוא זה שלא חושש להשמיע את דעתו המקצועית, גם אם היא ביקורתית ולא מקובלת", אמר בנאום שנשא ביולי האחרון. "הוא מְצֻוֵּה לעשות זאת בכל מקום, מול כל דרג ודרגה, ללא הטיה וללא מורא".
מבלי שיהיה מי שיקרא עליה תיגר, הקונספציה השתרשה, וחליוה המשיך לתמוך בה גם מול הדרג הפוליטי. "הערכת המודיעין הלאומית מוצגת על ידי אמ"ן בפני הקבינט וראש הממשלה", אומר ראש אמ"ן לשעבר, אלוף (במיל') אהרן זאבי־פרקש. "עמדת אמ"ן נכנסת כגורם מרכזי בהערכת המצב הלאומית, אבל המשקל שלה הוא גבוה, בעיקר ככל שיש מעמד חזק לראש אמ"ן ולחטיבת המחקר שלו. הסמכות של ראש אמ"ן משפיעה על המעמד שלו בממשלה".
חליוה, כך לפי גורמים מדיניים, היה בעל מעמד חזק סביב שולחן הממשלה והקבינט. כך למשל, כאשר במהלך חג הפסח האחרון שיגרו פעילי חמאס רקטות מלבנון לישראל, טען חליוה בתוקף כי הפעולה נעשתה מתחת לאפו של נסראללה. בדיון שהתנהל אז בפני שר הביטחון, יואב גלנט, טען מנגד ראש המוסד, דדי ברנע, כי חיזבאללה ידע. "הקולות בחדר רעמו באותו דיון", אומר גורם שבקיא בפרטים. "ובסופו של דבר, גלנט קיבל את עמדתו של חליוה".
הייתה לכך – מלבד ההערכה לאמ"ן ולכריזמה של חליוה – עוד סיבה מרכזית. בכל הנוגע לחמאס, תמונת המודיעין שהציג חליוה התיישבה היטב עם האינטרסים של הדרג הפוליטי, ובראשם ראש הממשלה נתניהו, שהעדיף לבצר את שלטונו של חמאס ברצועה, בין היתר בכדי להחליש את מעמדה של הרשות הפלסטינית ובכך למנוע כל תהליך מדיני מולה. ובמילים אחרות, המודיעין רצה למכור, הפוליטיקאים שמחו לקנות. כל הצדדים העדיפו להימנע מהתקפת מנע נגד חמאס, ולהסתפק בהתבצרות.
"ההכרעה האסטרטגית, לה היו שותפים ראשי צה"ל, שב"כ והדרג המדיני, היא שישראל יכולה לוותר על אסטרטגיה התקפית בעזה, והיא אינה נדרשת למכת מנע בעזה", אומר צבי האוזר, לשעבר מזכיר ממשלתו של נתניהו ויו"ר ועדת חוץ וביטחון. "הייתה פה הכרעה שאפשר להתמודד מול האיום בעזה באסטרטגיה הגנתית בלבד".
האוזר, שמאז 2014 כותב על הצורך במיטוט שלטון חמאס, טוען שהאסטרטגיה ההגנתית מול חמאס נשענה ביסודה על כשל ערכי חמור: "הנחת העבודה, שאפשר לסכן את האוכלוסייה האזרחית בעוטף כחלק מתפיסת הביטחון הלאומי המעודכנת", הוא מסביר. "הקונספציה הזו, שהובלה על ידי הצבא ואומצה על ידי הדרג המדיני, הייתה שעדיף מצב שבו יהיו אבידות מעטות בעוטף ופגיעות משמעותיות, אחת לכמה שנים, באיכות החיים של האזרחים - מאשר לקחת החלטה אמיצה לפרק את חמאס. התפיסה המוסרית הקלוקלת לפיה האוכלוסייה האזרחית בעוטף היא חלק מתמונת המלחמה ויכולה לשמש לאורך שנים מטרה לכאורה לגיטימית, נעטפה במעשה אלכימי מודיעיני אבסורדי שחמאס הוא גם גוף שמתעצם צבאית וגם מרוסן כאחד. אף אחד לא פיקפק בקיומה של מציאות מדומיינת אבסורדית שכזו".
עכשיו זה ישתנה?
"אותה תפיסה שהביאה למחדל בעזה, מאומצת היום בחזית הצפון. זה מה שמטריד אותי יותר מהכול".
ואחרי כל זה, איך קצין עם גיבנת כמו של חליוה, שכאמור, לקח אחריות על המחדל המודיעיני, מתפקד במלחמה שנשענת בראש ובראשונה על מודיעין? בצמרת הצבא טוענים שבניגוד ל"מלחמות הגנרלים" של צוק איתן, במטכ"ל לא מורגשת היום אווירה שכזו. חליוה, שמכיר היטב את עזה, ממשיך לתפקד, והאגף שלו מספק מודיעין איכותי.
ומה יהיה בסוף המלחמה, אני שואל מקור שמכיר אותו היטב. בחדרים סגורים, עונה המקור, חליוה אומר שהוא יסיים את תפקידו ברגע הנכון.
•מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל פועל ונלחם בימים אלו בארגון הטרור הרצחני חמאס ברצועת עזה. תחקיר מפורט ומעמיק בנושא לבירור הפרטים עד תום ייערך כשהמצב המבצעי יאפשר זאת".
