אחד המשתתפים בפגישה שוברת הלב אמש (שלישי) בין בני משפחות החטופים לשרי קבינט המלחמה, הגדיר זאת כך: השרים, הוא אמר, ראו נגד עיניהם הצגה בדיונית על סופה של מדינת ישראל. הוא כיוון לכך שזה היה, כלשונה של חברת משפחה אחת, "נורא. פשוט איום ונורא". משפחות החטופים הגיעו שותתות צער וחרדה, ועם תביעה ברורה: לפעול, לעשות כל דבר, ולעשות את זה כעת. התיאורים שסיפקו החטופות שדיברו היו מחרידים. חטוף ישראלי מבוגר שמגלחים את כל שיער גופו. מכות והשפלות אחרות לחטופים בכלל. חטוף אחר במצב כה בלתי נסבל, שהוא מכה את עצמו. חשש ממשי לחיים כתוצאה מהפצצות של צה"ל, כולל פגיעה במקומות שבהם היו. לוחמה פסיכולוגית מזעזעת נגד החטופים, ששוכנעו שישראל נטשה אותם.
"אנחנו בני אדם והם מפלצות. הם גאים בכל מה שעשו ברמות על. הם ישנים כשמתפוצצים לידינו פצצות של מטוס. הם ממשיכים לישון. זה לא מזיז להם בכלל הפצצות שלכם", אמרה אחת הדוברות. אך אלה לא היו רק העדויות, והתחושה הקשה של חלק מהמשפחות שהקבינט לא הפנים את מצבם החמור של החטופים. אלא גם העימותים בינם לבין עצמם, שהגיעו עד כדי כמעט תגרות. גם על רקע הדרישה לעסקה מייד, ענקית, וכמה שיותר גדולה; וגם על ענייני תיעדוף ההשבה של החטופים, מה שמכונה "הקטגוריות". במקביל, כמובן, רחשו באוויר הדיווחים - שהתפתחו בעקבות התבטאות לא לגמרי מכוונת של דובר מחלקת המדינה - על האפשרות של פגיעה מינית בחטופות.
אל מול הדברים האלה, כמובן, ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הצליח להתעלות. אמפתיה היא לא הצד החזק שלו, כפי שמדינת ישראל גילתה ביתר שאת מאז 7 באוקטובר. אך הוא העלה שתי נקודות מדויקות, לפחות לפי מקורותיי: הראשונה היא שאין, ולא הייתה מעולם, הצעה של חמאס ל"כולם תמורת כולם". קטאר הפריחה רעיון כזה בתחילת הדרך, אך חמאס מעולם לא התייצב מאחוריו, וההערכה הגורפת במערכת הביטחון היא שלעולם לא יסכים לכך. בסופו של דבר, החטופים הם המגן האנושי האולטימטיבי לבונקרים של הנהגת חמאס.
השנייה היא שהמשך התמרון הקרקעי כשלעצמו הכרחי כדי להביא לעסקה מהירה להשבת חטופים נוספים. בכיר הקשור בניהול המלחמה אמר לי אמש: "שלא יהיה כל ספק, אם תהיה כל הצעה נוספת, כל אפשרות במשא ומתן להוציא עוד ישראלים מהגיהינום שהוא חמאס - אנחנו נוציא. נדון, ננהל משא ומתן, אם חייבים, נעצור את הפעולה לכמה ימים - ונוציא". אני מאמין לו.
אך העניין הוא כזה: ישראל, לפחות במישור הדיפלומטי והציבורי, לא מתנהלת ביעילות ובאפקטיביות לשחרור החטופים. לדוגמה: החטופים עברו ועוברים עינויים. זו ההגדרה המשפטית לתקיפות פיזיות, הרעבה, השפלות, מניעת תרופות, מניעת טיפול רפואי, לוחמה פסיכולוגית, וכל שאר הזוועות שחמאס מחולל לאחינו ואחיותינו שבעזה. אך המסר הזה, שמענים את החטופים, ויש לנו עדויות ישירות על כך מאלה שחזרו - הוא לא עובר. הוא לא מודגש מספיק.
מדוע הוא חשוב? כדי לגייס תמיכה בינלאומית, וכדי לנסות לכפות על חמאס להוכיח את ההפך. עוד מסר חשוב שישראל הייתה יכולה וצריכה להעביר הוא פשוט מאוד: שחרור כל החטופים יקרב את קץ המלחמה. אתם רוצים שהמלחמה תיגמר? תתחילו בכך שהחטופים ישובו הביתה.
עניין אחר הוא דיפלומטי: חמאס לא הציע הצעה, אך ישראל יכולה להציע אחת, ולעדכן בכך פומבית, בינלאומית. החשיבות של הצעה כזו איננה רק כדי להמחיש את נחישותה להשיב את אזרחיה מול העולם, אלא גם מול הציבור הישראלי ומשפחות החטופים כאן. הן צריכות לא רק לשמוע הצהרות על מחויבות עליונה, אלא גם לחזות בהדגמה שלה. ההחלטה לחסל את חמאס תמיד תהיה בידי ישראל, ולשיקולה, גם בעתיד; חייהם של מי שנמצאים ברצועת עזה הם בסכנה מיידית.
נדב איל אביגיל עוזיכל הדברים הללו לא מבטלים, ואולי אף מחזקים, את הצורך בהתקדמות הפעולה הקרקעית בטיהור צפון הרצועה ובעיקר בחאן יונס. אלה יהיו שבועיים מכריעים למלחמה, ונכון לאתמול בערב, בזהירות, אפשר לומר כי ההתקדמות בדרום היא לפי התוכנית. יתירה מזו: במערכת הביטחון מופתעים לטובה מהעזיבה הממושמעת של שכונות פלסטיניות שלמות. בצה"ל תולים תקוות בכמה שיטות יצירתיות - לא רק מי ים, לפי דיווחים זרים - כדי לכפות על המחבלים יציאה מהמנהרות, ואיתם גם החטופים שמוחזקים שם.
המסר מראשי מדינות המערב לישראל הוא פשוט: תחסלו את שלטון חמאס, אבל תעשו את זה במהירות האפשרית, לפני החזרה מחופש חג המולד, ועם מינימום אבידות אזרחיות פלסטיניות. היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן צפוי להגיע לישראל שוב תוך כמה ימים, והפעם הבית הלבן רוצה להבין באופן מדויק יותר מה התוכנית הישראלית לעתיד עזה. ישראל חייבת לספר סיפור שלם: לא רק זוועות 7 באוקטובר, אלא גם מצב החטופים כעת, הדרך הצבאית קדימה - ואיך ייראה העתיד.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
פורסם לראשונה: 00:00, 06.12.23
