רק במדינה כמו ישראל, רמטכ"ל לשעבר ושר בכיר בקבינט המלחמה מוצא עצמו בביקור בחפ"ק של האוגדה שבה בנו נלחם, ודווקא שם הוא מתבשר על מותו. אנשים ששוחחו עם גדי איזנקוט אמש (חמישי) סיפרו שבמהלך הביקור הוא לא צפה במסכים קרבות שבהם השתתף הבן, רס"ר (במיל') גל מאיר איזנקוט, אולם לאחר זמן מה ניגש אליו אלוף (במיל') נדב פדן, שמשרת בתפקיד פיקודי בגזרה, וסיפר לו שבשעה 11:56, בנו נפצע באורח אנוש מפיצוץ מטען בפתח פיר של מנהרה בג'באליה, ולאחר מכן מת מפצעיו בבית החולים אסותא. איזנקוט נטש את הביקור כדי להגיע לביתו בהרצליה ולהודיע לאשתו חנה את הבשורה המרה.
- לרשימת החטופים - לחצו כאן
כל כך טרגי להיזכר שאיזנקוט היה זה שהיטיב לקרוא את המפה הרבה לפני שמחבלי החמאס הסתערו על יישובי העוטף: בעיצומו של המשבר בצבא בגלל החקיקה המשפטית, הוא הזהיר מפני אסון בסדר הגודל של מלחמת יום כיפור. אמרו עליו שהוא מפיץ "תבהלה" והדיוק שלו התנפץ על כולנו. למרבה האימה, גם בימים האחרונים ליבו ניבא לו רעות, והוא היה מודאג מהלחימה וחרד לשלומו של גל, בן הזקונים האהוב שלו, שהיה חובש ולוחם בגדוד 699, במסגרת חטיבה 551.
הכותרת
האם אפשר למוטט את חמאס? אתם שאלתם - רון בן ישי ענה
26:51
היותו של גל בחזית לא מנעה מאביו לדחוף לעסקת השבויים מחד ומאידך לדרוש הפעלת מחץ על האדמה של עזה על מנת להכריע את חמאס. בתחילת השבוע שוחחנו בעניין התמרון הקרקעי, אחרי שהיה עיכוב מסוים בהפעלת הכוחות. כשהוא יודע שבנו בפנים והסכנה גדולה הוא אמר לי: "אוי ואבוי אם הם לא מתמרנים חזק". שאלתי אותו אם הדרג המדיני מהסס. איזנקוט ענה: "הפוך. צריך לפעול בכל הכוח כדי לממש את מטרות המלחמה". בכל פגישה עם משפחות החטופים, הוא אמר שהוא מתנהל כאילו הנכדה שלו חטופה והבן שלו בעזה. זו לא הפעם הראשונה שגל איזנקוט לחם בעזה תחת פיקודו של האב: גם כשהיה רמטכ"ל, גל היה שם במסגרת שירותו במגלן. הפעם זה נגמר באסון.
בעיצומו של החלק השני בתמרון הקרקעי, בצה"ל מנסים לסכם חודשיים למלחמה הרב-זירתית, שעיקרה מתנהל נגד חמאס בעזה אולם המצב בצפון מוסיף להיות מטריד, כשאתמול נהרג אזרח מירי נ"ט של חיזבאללה, וגובר הלחץ של תושבי קו המגע המפונים להבין מתי בדיוק הם יוכלו לחזור בשלווה לבתיהם. עם זאת, את הלחימה בעזה ניתן לתמצת במשפט אחד: עד כה יש אלפי ניצחונות טקטיים על חמאס ועדיין אין ניצחון אסטרטגי. נוכח הלחץ הבינלאומי בעולם והמצב הכלכלי בישראל, כשיותר ויותר מילואימניקים זועקים לעזרה ועדיין לא מקבלים אותה מראשי המדינה, צריך לקוות שהוא יגיע בקרוב.
תמרון הפתיחה עבר בהצלחה למרות ההפחדות על יכולותיו של צבא היבשה, וצה"ל הגיע לבית החולים שיפא, מקום שמעטים האמינו שהכוחות יכנסו בשעריו. העיר עזה נכבשה ולמרות הפסקת האש, צה"ל חזר להילחם ובעוצמה. כעת הצבא מתרכז בשלושה מאמצים: בסג'עייה, בג'בליה ובחאן יונס, שם פועלת אוגדת החוד 98. אמש, שתי השכונות עדיין לא נפלו, והלחימה שם קשה אבל מתקדמת. מדובר בשני גדודי חמאס שגרמו הכי הרבה נזק לתושבי עוטף עזה והם נערכו במשך שנים ארוכות לכניסת צה"ל. אגב, לסג'עייה צה"ל נכנס בצוק איתן, אבל במחנות הפליטים של ג’בליה לא דרכה כף רגלו של לוחם ישראלי מאז המבצעים שקדמו להתנתקות ב-2005.
בג'בליה גם הושגה תמונה שצריכה להיות צרובה בתודעה, בתיעוד יוצא דופן שכמוהו לא נראה עד כה במלחמה: עשרות רבות של חשודים במעורבות בטרור מרימים ידיים, ייתכן לאחר שחלקם נכנעו והסגירו עצמם לידי כוחות צה"ל. בנוסף, הכוחות הרגו מאות מחבלים בשתי השכונות. גולני, צנחנים, כפיר, חטיבה 188 והנדסה נלחמים בקרבות פנים מול פנים ומפגינים עליונות ברורה על האויב. יש הרוגים ופצועים, אבל אל מול האתגר קשה לראות צבא אחר בעולם שהיה משיג תוצאות טובות יותר בלחימה בתווך עילי ובעיקר התת-קרקעי.
הרס בעקבות תקיפה בחאן יונס
אנחנו כואבים כל לוחם ולוחם מבין 87 הגיבורים שנפלו בתמרון, אבל לחמאס יש יותר מ-6,000 הרוגים ואלפים רבים של פצועים. הרצועה עברה חורבן מוחלט, שכבר מעורר ביקורת פנימית כנגד הנהגת הארגון הרצחני, על כך שעקב המתקפה שלו ב-7 באוקטובר נהרגו מאז עשרות אלפי עזתים ומאות אלפים נפצעו.
ועדיין חשוב לומר: ישראל לא השיגה את השבירה, את ה"קנאק" של חמאס. זה היה יכול להיות חיסול של יחיא סינוואר, מוחמד דף או מרואן עיסא, מה שלא קרה עדיין. משימה זו מוטלת בעיקר על שב"כ, ועד שתגיע ההזדמנות, צה"ל חייב להשיג נקודת שבירה בקרב בחאן יונס. רק לחץ כזה יכול להביא את חמאס לעסקה נוספת לשחרור חטופים וחטופות. "אם נשמע את הקנאק, הקערה תתהפך", אומר בכיר במטכ"ל.
האתגר בחאן יונס הוא לפגוע באופן אנוש באויב מבלי לפגוע בחטופים. בצבא לוקחים במלוא הרצינות את העדויות הקשות על התנאים בשבי וההתנהגות האכזרית של מחבלי החמאס, והטילו מגבלות בהפעלת חיל האוויר והכוחות המיוחדים. בנוסף, חמ"ל של השבויים והנעדרים בפיקודו של האלוף במיל' ניצן אלון עובד צמוד למטכ"ל ולפיקוד הדרום. המשמעות היא ימים ולילות מורטי עצבים למשפחות החטופים והחטופות, למשפחות הלוחמים ולציבור כולו, שכבר חודשיים נמצא במלחמה בשידור חי, שגובה ממנו גם מחיר כלכלי ורגעים קשים ועצובים מאוד, שימשיכו לפקוד אותנו למרבה הצער אך גם באין ברירה: אם אנחנו רוצים להיות ראויים לקורבנות של משפחות כמו משפחת איזנקוט, אין לנו אופציה אחרת מלבד ניצחון.
פורסם לראשונה: 00:00, 08.12.23
