מאירים את הדרך הביתה: לא מעט מפונים ברחבי הארץ מדליקים בימים אלה נרות חנוכה בבתים שאינם בתיהם, בהם גם אזרחים ותיקים ביותר, שמצאו את עצמם מתמודדים עם אתגר חדש בגיל השלישי.
מפוני מנרה שרים את המנון הקיבוץ
(צילום: יעל דרומי, בית הדר)

1 צפייה בגלריה
yk13711777
yk13711777
"אין ספק שנחזור לגור במנרה". הדלקת נרות, רחוק מהבית
(צילום: אפי שריר)
הכותרת
האם באמת אפשר להרחיק את חיזבאללה מהגבול?
29:33
אל בית הדר שבקבוצת כנרת, אחד מבתי הדיור המוגן הוותיקים בישראל, פונו בתחילת הלחימה כמה מוותיקי הגליל העליון והמערבי: אברהם גרשון (בן 101) ממצובה, תרצה מיכאלי (101) מלהבות הבשן, שרה רפופורט (99) ממנרה, רחל רבין יעקב (98) ממנרה, ורד בנאי (93) ממנרה, חווה ויינברג (92) ממנרה וחנה רון (85) שבעלה נרצח בשבת השחורה בנחל עוז.
"בגילנו המופלג עברנו כבר הרבה דברים, אבל לעזוב את הבית למקום זמני זו הרגשה לא נעימה", אומרת רחל רבין יעקב, אחותו של ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין.
"לי היה הכי קשה פינוי המשפחות עם הילדים. מדאיג אותי שהבית שלי ייפגע ולא יהיה לי לאן לחזור. אני הכי מתגעגעת להרגשת הביטחון שאיננו כבר, אבל אין לי שום ספק שנחזור לגור במנרה".
יעל דרומי, מנהלת בית הדר שהוקם עוד לפני מלחמת השחרור, הוסיפה: "אין כמו לקלוט את בוני הארץ, את החלוצים הגיבורים האלה אצלנו. בהתחלה הם כל הזמן דיברו על זה שהם נאלצו לעזוב את הבית, הם מוטרדים מאוד בשאלה אם יהיה להם בית לחזור אליו ומתי זה יקרה, השאלה מתי יחזרו מעסיקה אותם כי הם לא צעירים וכי הם נעקרו מהבתים שלהם באבחת סכין".
ראש המועצה האזורית הגליל העליון, גיורא זלץ: "לפני 11 שנים, בפגישה הראשונה כראש המועצה, הבטחתי לרחל רבין שנבנה שכונה חדשה במנרה ושילדים יחזרו להסתובב בקיבוץ. השכונה עומדת, גרות בה משפחות צעירות. עכשיו אני מחויב לפעול שהמשפחות האלו יוכלו וירצו לחזור הביתה אחרי המלחמה".
פורסם לראשונה: 00:00, 11.12.23