בקיבוץ גשר הזיו ליוו למנוחות בסוף השבוע את אייל אוזן, תושב ההרחבה שנהרג מאש חיזבאללה מדויקת שירו לעברו ביום חמישי בצהריים בשעה שעיבד את מטעיו בסמוך לגבול לבנון. מרביתם של תושבי הקיבוץ, שבו חיים 1,800 תושבים, לא נמצאים בבתיהם זה תשעה שבועות. הם יצאו מהם בהנחיית הנהגת המועצה האזורית מטה אשר וחוששים לחזור אף שבמערכת הביטחון לא המליצו על פינויים והמדינה לא מפצה אותם על כך.
3 צפייה בגלריה
ירון דהאן  - תושבי קיבוץ גשר הזיו שהתפנו מתחילת המלחמה
ירון דהאן  - תושבי קיבוץ גשר הזיו שהתפנו מתחילת המלחמה
תושבי קיבוץ גשר הזיו מרגישים שנשכחו מאחור. ירון דהן
(צילום: אלעד גרשגורן)
"בחודש הראשון נותרו פה רק כ-350 תושבים, והיום כ-1,000 מהתושבים שלנו נמצאים רחוק וחוששים לחזור", מספר ירון דהן, יו"ר קהילת גשר הזיו. אתמול בצהריים נכנסו התושבים בקיבוץ שוב למקלטים ורעשי הפגזות הארטילריה של צה"ל הפכו כבר לעניין שבשגרה. "כל היישובים מסביבנו, שאפשר לראות אותם מכאן, פונו", מצביע בתסכול דהן לעבר היישובים הסמוכים ומסביר כי התושבים בגשר הזיו מרגישים שהם נשכחו מאחור.
רק בשבוע שעבר השלימו בקיבוץ התקנת 17 מזגנים במקלטים הציבוריים שלא היו ערוכים כלל למערכה. בכל המקלטים הותקנו גם בריחי ברזל חזקים לנעילת יושביהם. "מעולם לא חשבנו שנזדקק לזה. הרעיון במקלטים הוא שכוחות חילוץ יכולים לפרוץ אליהם מבחוץ כי לא חששנו מחדירת מחבלים אלא מקטיושות", הוא מסביר.
בשבוע הראשון גם הוא עזב לאילת וחיפש בה מפלט. אחרי שבוע והפסד של 10,000 שקל על האירוח בדרום, הוא חזר עם משפחתו הביתה. "בינתיים, בדיוק כמו היישובים הסמוכים לנו, אנחנו יישוב רפאים, רק שאנחנו לא מקבלים על כך כל פיצוי".
3 צפייה בגלריה
yk13711749
yk13711749
בני משפחת אמזל. נשארים בקיבוץ
(צילום: אלעד גרשגורן)
הכותרת
האם באמת אפשר להרחיק את חיזבאללה מהגבול?
29:33
בארגון הטרור חיזבאללה לקחו ביממה האחרונה אחריות על לפחות שבעה מטחי רקטות וטילים שנורו לעבר הגליל, מרביתם למטרות צבאיות. באחד האירועים, שני לוחמים נפגעו בינוני ועוד ארבעה קל מרסיסים ושאיפת עשן, אחרי יירוט כטב"מים של ארגון הטרור הלבנוני בגליל המערבי. צה"ל הגיב בעוצמה וגם תקף יעדים רבים בדרום לבנון. "הבית שלנו רועד עם כל ירי וכל היום אנחנו מוצאים את עצמנו קופצים בבהלה", מציין דהן.
סמוך למקלט הציבורי הסתובבו אתמול בני משפחת אמזל. דוד האב מחזיק בעסק מקומי, מאפיית "לחם טנא". הוא פותח אותה למספר שעות בודדות כדי לספק מאפים טריים למעט התושבים ולכוחות הצבא שנמצאים בקיבוץ. "יש התאוששות מסוימת בהכנסות שלנו, והירידה בהשוואה לתקופה מקבילה עומדת כעת על 60 אחוז", הוא מעדכן.
הוא יליד הקיבוץ ובצעירותו עקר לסן פרנסיסקו. בשנת 2009 חזר לכאן עם רעייתו ויויאן ולהם שני ילדים. "אני שמחה להיות כאן, אפילו עכשיו, מאשר כל מקום אחר בעולם", ויויאן מספרת. בנג'י, בנם הקטן, בן 10, מוטרד מכך שרבים מחבריו לקיבוץ עזבו זה לפני חודשיים. לבני המשפחה, כמו ל-400 תושבים נוספים, אין מקלט או ממ"ד בבית והם צריכים בכל אזעקה לרוץ למקלט הציבורי.
"אני אחראי לתפוס את הכלבה ולהביא אותה איתנו למקלט", אומר בנג'י בגאווה ומלטף את כלבתו. הריצה למתחם הממוגן אורכת להם כדקה וחצי. זמן ההתרעה לירי הוא אפס.
3 צפייה בגלריה
yk13712083
yk13712083
הרמטכ"ל בגבול הצפון, אתמול
(צילום: דובר צה"ל)
בסוף השבוע הגיעה סוף-סוף מיגונית הבטון המשוריין שרכשו חברי הקיבוץ עבור העובדים התאילנדים. "אנחנו הקיבוץ היחיד באזור שהם לא ברחו ממנו וחזרו לתאילנד", אומר אדר שריף, מנהל מטעי הבננות של הקיבוץ. "אני מתייחס אליהם כמו אל ילדיי ומחבק אותם, והם לא עזבו כי הבינו שהחקלאות היא מפעל חיוני בארץ ישראל. אני רואה את העבודה כאן ממש כמו החשיבות בהתגייסות למילואים".
כמו רבים מתושבי יישובי גבול לבנון, המבצע של מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר לא הפתיע את שריף, לאחר שצפה במתרחש גם אצלם מעבר לגבול הצפוני: "זה היה כתוב על הלוח. חמאס לקחו לחיזבאללה את התוכניות". כעת הוא מרגיש רגוע יותר לנוכח הנוכחות הצבאית הגדולה באזור.
ירון דהן, יו"ר הקהילה, גם הוא לא חושש ממימוש איומי החיזבאללה בעת הזאת, אבל ברור לו כי כוונתם לפגוע בתושבי ישראל לא שכחה: "שיהיה לכם ברור, המלחמה בצפון עוד לא התחילה, ואם היא לא תתחיל, אנשים לא יחזרו לפה. כשהצבא ייצא מפה, והוא ייצא כי אי-אפשר להחזיק אותו לעולמים פה, אפילו אשתי אמרה שאם לא ישתנה כלום בגבול – היא דורשת שנקום ונלך". אתמול התייחס לתחושות הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי והבטיח: "צריך לחזור ליישובים בדרום ובצפון במצב אחר, ולחזור לביטחון ולתחושת ביטחון. יש דרך צבאית לעשות את זה".
את דרישת הפיצוי לתושבים שהתפנו מבתיהם בגשר הזיו מוביל גם ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות, משה דוידוביץ. לצד הדרישה להבטחת ביטחון יישובי גבול לבנון ולהרחקת החיזבאללה, הוא דורש מהממשלה לפעול להסדרה חוקית של כיתות הכוננות וצוותי החירום היישוביים, שחלקם הוקמו רק בעקבות מתקפת הפתע של חמאס. "הממשלה חייבת להסדיר את כלל מרכיבי הביטחון, וליצור פה תפיסה ביטחונית מחודשת ומותאמת למציאות", אמר דוידוביץ. "אנחנו דורשים לקבל שיפוי על הרס תשתיות עירוניות ושטחים חקלאיים בעקבות המערכה בצפון". בעקבות החלטה לתת פטור מהיתר בנייה לבתים בני שתי קומות שאין בהם ממ"ד, הוסיף: "אנחנו מבקשים שיוענקו לתושבי קו העימות מענקים שיאפשרו להם להקים בבתיהם ממ"ד באופן עצמאי ולא להמתין עד שהמדינה תגיע לעשות זאת".
פורסם לראשונה: 00:00, 11.12.23