אם עד כה לא הבנו, הרי שעכשיו זה כבר גלוי ופומבי: ראש הממשלה בנימין נתניהו נמצא עמוק בתוך קמפיין שיאפשר את המשך כהונתו. שיאו הקמפיין נרשם אתמול (שני), בדיון בוועדת חוץ וביטחון, שבו שלף ראש הממשלה מחשבון מטאפורי כדי לספק את ההצהרה הבלתי נתפסת, שלפיה מספר הקורבנות של הסכם אוסלו "זהה למספר הקורבנות ב-7 באוקטובר", כלומר כ-1,200 איש, "אבל במשך זמן ארוך יותר". אין שום אמצעי ושום תעלול שהוא לא יבחל בו כדי להסיט את האש ממנו וממחדליו, ולהפיח רוח במפרשי הקמפיין הפוליטי שמעביר את כל האשמה אל אוסלו וההתנתקות, כחלק ממערכת בחירות שהוא כבר מנהל. ואל תדאגו, אתם תשמעו את ההשוואה הזו עוד הרבה בזמן הקרוב, מפי השופרות שלו.
הסימנים לכך שנתניהו מנהל קמפיין היו שם כמעט מההתחלה. אפשר ללכת אחריהם כמו בתוואי שסימנו לעצמם הנזל וגרטל בעזרת אבני דרך קטנות, כדי למצוא את דרכם בחזרה הביתה. זה התחיל מאותו ציוץ באמצע הלילה, שבו האשים ראש הממשלה את ראש אמ"ן ואת ראש השב"כ במחדל. המטרה סומנה: מלחמה עם כישלון צבאי מאפשרת לו להטיל את האשמה על הצבא. גם ההתנצלות שהגיעה למחרת בבוקר לא הצליחה לשנות את כיוון החץ שנורה. הזרע כבר נזרע. השופרות הבינו מה הם אמורים לעשות, מכונת הרעל נטענה שוב: הצבא, המילואימניקים, המחאה.
מאז היו לא מעט סימנים שהשלימו את התמונה: לא רק שנתניהו לא הכריז מעולם על אחריותו למחדל הנורא ביותר שהתרחש כאן מאז קום המדינה, וגם לא מתכוון לעשות את זה, הוא גם מכין את עצמו לכל תסריט שלא יבוא. קודם כל הוא מבצר לעצמו את הגוש שלו, אותם 64 מנדטים שהוא יזדקק להם בכל מקרה. זו גם הסיבה שוויתר על כניסתו לקבינט המלחמה של יאיר לפיד, שכתנאי דרש את הוצאתם מהממשלה של איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'.
נתניהו לא מתכוון לוותר אפילו על אצבע אחת מתוך אותם 64 סריסים, גם אם זה אומר להצביע עבור העברת הכספים הקואליציוניים למטרות שאינן מטרות מלחמה, וגם לא לסגור משרדי ממשלה מיותרים שלא רק שלא תורמים למאמץ המלחמתי - הם מבזבזים סכומי עתק שיכלו להיות מוטים לטובת שיקום ועזרה למפונים. נתניהו כל כך ממוקד בהישרדותו, שכל מה שהוא עושה ואומר מתחילת המלחמה מכוון לכך.
המטרות שלו מנוגדות לגמרי למטרות ישראל, וניצחון, מבחינתו, שונה לגמרי מכפי שהוא נתפס על ידי אזרחי המדינה. החזרת החטופים? מיטוט חמאס? מלחמה קצרה? ניצחון מבחינת נתניהו יהיה רק אם הוא יצליח לשמר את שלטונו.
במסיבות העיתונאים הוא נמנע כמעט תמיד מלשבח את שותפיו או את ראשי הצבא. זו לא דרכו של נתניהו לפרגן למישהו, והוא כמעט שלא מכיר שם עצם נוסף ל"אני". כשהוא מדבר על אחדות - הוא במודע מכין את הפילוג. צדקה אותה אישה ממשפחות החטופים שהטיחה בו שהוא משסע את העם, וזה אחרי שכמעט הגיעו למכות במפגש עם הקבינט. כן, גם בקרב המשפחות האומללות האלה נתניהו מעדיף את השיטה של הפרד ומשול.
אותה התבטאות נוראית של "אלה החיים", בתגובה להריגתו של יובל קסטלמן, היא עוד דוגמה. משפחתו ההמומה של קסטלמן אמרה אז שאם נתניהו היה רואה את הסרטון מהזירה, הוא לא היה מגיב כך. הם כנראה לא מכירים את נתניהו. הוא ראה את הסרטון - גם אם לאחר מכן טען שלא ראה - וגם ראה מי היורה: חרדי המעיד על עצמו שהוא נער הגבעות.
אבל "אלה החיים" - כי כל פעולותיו של נתניהו מכוונות רק למטרה אחת: הישרדות פוליטית. האמירה הזאת הייתה כדי להגן על שותפיו לקואליציה, בן גביר וסמוטריץ'. בואו נגיד שאם היורה היה, למשל, קיבוצניק, התגובה כנראה הייתה שונה לגמרי מצידו של האיש שמאז 7 באוקטובר לא הזכיר את הקיבוצים והיישובים שנטבחו תחת משמרתו.
הסירחון שעלה מישיבת הליכוד האחרונה היה יותר מאשר התפרצות השנאה של אמסלם וגוטליב. זו הייתה השתיקה של נתניהו. בזמן מלחמה מתנהלת הסתה חבלנית נגד חלקים בעם שחייהם נהרסו בגלל אותה קואליציה, וראש הממשלה שותק.
וזה לא הכול. יש דוגמאות למכביר שמעידות איפה ראשו של נתניהו נמצא, כולל פגישות אישיות עם חברי הכנסת של הליכוד, כינוס הסיעה, השיח שמתגלגל עכשיו על הקדמת הבחירות והרעיון שהוא ייזום פריימריז מהירים לבחירת היו"ר.
ושיא הציניות - אחרי שהוא "נדהם" מכך שהתקשורת מתעסקת בסקרים בזמן מלחמה, הציג נתניהו לשרים ולחברי כנסת סקרי עומק שמראים שהליכוד אמנם נפגע, אבל פחות מכפי שמוצג בערוצי הטלוויזיה, וכי הציבור נוטה ימינה וצריך לכוון את הליכוד לכך.
אבל כל זה נועד להכין את הדבר האמיתי שנתניהו מתכוון לעשות רגע אחרי המלחמה. מכיוון שראשי הצבא כבר לקחו אחריות ובכך סימנו את כוונתם להתפטר, נתניהו יהיה שם כדי לעזור להם: הוא מתכוון לעמוד מאחורי גבם כשהם יעמדו על סף תהום ולתת להם דחיפה קלה. הדחיפה הזאת היא חלק מקמפיין שכבר התחיל בערוץ 14, ברשתות החברתיות ועל ידי שופריו, שמטרתו היא הדחת כל צמרת הפיקוד.
שלא תהיה אי-הבנה: כל מי שקשור למחדל 7 באוקטובר צריך ללכת. כל ראשי הצבא שהיו אמורים למנוע את הטבח שנעשה ביישובי העוטף. מהרמטכ"ל ועד לראש אמ"ן. ואם זה כולל גם ראשי מערכת ביטחון קודמים שתרמו למחדל, שגם הם ילכו. וזה כנראה גם מה שיקרה, בהכירנו את הנפשות הפועלות. הרי אין מצב שהרמטכ"ל הרצי הלוי לא יתפטר, הוא כבר הכין את הקרקע. וכך גם ראש השב"כ רונן בר ובוודאי גם ראש אמ"ן אהרון חליוה. אלה אנשים ערכיים, הגונים, אחראיים, שמבינים את חלקם בכשל הנורא שקרה כאן ומתכוונים לקחת על כך את מלוא האחריות.
ולזה בדיוק מחכה נתניהו: שראשי הצבא יעשו את זה. יקומו ויתפטרו. דקה אחרי שהם יעשו את זה, הם יוחלפו באנשים של נתניהו. מהרמטכ"ל ועד ראש אמ"ן. מי שיכול היה למנות את דודי אמסלם לשר לאנרגיה אטומית, לא יהסס למנות כל אחד לראש המטה הכללי, העיקר שיהיה מבין אנשי שלומו.
סימה קדמוןצילום: אביגיל עוזילכן, מוטל עלינו להילחם כבר מעכשיו בניסיונותיו של נתניהו להטיל את האשמה המודיעינית והצבאית רק על הצבא. לעמוד על המשמר מול כל מה שייראה כחלק מקמפיין להדחתם של ראשי המערכת הביטחונית ולהחלפתם בצבא נאמנים. צריך לצאת בקריאה כבר עכשיו אל ראשי מערכת הביטחון והצבא: אף אחד לא זז מתפקידו לפני שנתניהו עושה את זה. אף אחד לא מודיע על התפטרותו לפני שנתניהו מודיע שהוא פורש. האחריות שלכם אינה מסתיימת עם תום הקרבות. היא תסתיים רק עם הסרת האיום הכי גדול על המדינה: המשך שלטונו של נתניהו.
אתם חייבים את זה לנו. קראנו לכם לא פעם להניח את המפתחות כשההפיכה המשטרית איימה להפוך את מדינת ישראל לדיקטטורה. עכשיו אנחנו קוראים לכם לא להניח את המפתחות עד שנוודא שלא תהיה פה דיקטטורה. גם אם רגשות האשם מייסרים אתכם ואתם רק ממתינים להפוגה, לשלב סיום המלחמה כדי לקחת אחריות ולהתפטר - תחשבו שוב. אם טובת המדינה לנגד עיניכם, תעשו את המעשה האחראי האחרון.
- סימה קדמון היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
פורסם לראשונה: 00:00, 12.12.23
