היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגנה בשנה האחרונה בנחישות על הדמוקרטיה, תוך סיכון אישי ומוסדי, כדי לעצור את המהפכה המשפטית. אחד מעיקרי אותה רפורמה לכאורה של שר המשפטים יריב לוין היה ביטול הביקורת המשפטית והשיפוטית על פעילות הממשלה ועל חוקי הכנסת, והיא סירבה בתוקף לגייס את משאבי משרד המשפטים הממלכתי כדי לאפשר חקיקה זו. לכן קשה שלא לשפשף את העיניים בתדהמה אל מול הגיבוי שהעניקה השבוע לפרסום תזכיר תיקונים מהותיים לחוק השב"כ. מדובר במסמך אנטי-חוקתי שאפילו ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן היה מהסס לחתום עליו - ואחד מעיקריו הוא למעשה ביטול הביקורת השיפוטית על פעולות שב"כ בתחום חדירה לפרטיות ומאגרי מידע, לצד הפעלה כמעט ללא הפרעה של אמצעי סייבר פולשניים למען מאבק בטרור.
כך, למשל, בדברי ההסבר להצעה נכתב שתוענק לשב"כ סמכות לערוך חיפוש סמוי במחשבים ובטלפונים ניידים ללא ידיעת בעליהם, לקבל גישה גורפת למאגרי מידע של רשויות המדינה - המשטרה, הביטוח הלאומי ומשרדי ממשלה - ולערוך חיפוש במחשבים ובטלפונים גם באמצעות רוגלות (כמו "פגסוס"). זאת כפוף לאישור ראש הממשלה, תחת פיקוח זניח של הכנסת וללא פיקוח בתי המשפט. בשורה התחתונה: הכוח יהיה בפועל בידי ראש הממשלה, ראש שב"כ והיועמ"ש.
נוסף על כך מוצע בתזכיר ששב"כ יקבל חומרים "הדרושים לו לצורך מילוי תפקידיו" מרוב מאגרי המידע, כשהסמכות לאשר את הפעילות תהיה בידי ראש הממשלה - שרק יידרש לקבל את חוות דעתה של היועמ"ש לשם כך. ואם לא די בכך, במקרה של "צורך דחוף" יוכל ראש שב"כ לקבל את חומרי מאגר המידע גם ללא היתר של ראש הממשלה, ויהיה עליו להודיע על כך בדיעבד לראש הממשלה וליועץ.
כמו כן, אמנם כבר עתה חוק השב"כ מעניק לשירות סמכות חיפוש בכלי רכב ובחצרות בתים, אך בתזכיר מוצע להרחיב אוותה כך שניתן יהיה לערוך חיפוש סמוי "במחשב ובחומר מחשב למטרות מודיעין", וכן הרחבת השימוש בתוכנות ריגול התקפיות שיחדרו למכשירים סלולריים ולמחשבים בלי ידיעת בעליהם, במקרה שבו ישתכנעו בארגון שקיים בהם "מידע חיוני".
גורמים בשב"כ טוענים שעמלו במשך כשנתיים על עדכון ותיקון החוק המקורי, שנחקק לפני 20 שנה, בהינתן השינויים המשמעותיים שחלו בתמונת האיומים על ישראל בכל הזירות וברקע שינויים מרחיקי לכת במציאות הטכנולוגית. הם אומרים שהצעת החוק גובשה מתוך בחינה ביקורתית ועריכת איזון בין צורכי הביטחון לזכויות הפרט, ומסבירים שכדי להבטיח את מימוש האיזון באופן ראוי נקבעו בחוק מנגנוני דיווח, בקרה ופיקוח רבים. "בלי הכלים האלה לא נוכל לסכל טרור", אומרים בארגון. "לא נוכל להתמודד את ארגוני טרור שמקבלים כלים וטכנולוגיה מאיראן ואחרים. מדובר בחיי אדם".
ואכן, מטרות החוק חשובות מהותית - אבל מחיר החקיקה נראה כבד מאוד, פולשני, ובעיקר בעל פוטנציאל של מדרון חלקלק. מדובר בחדירה לפרטיות בלתי חוקתית בעליל, שעלולה לגרום לפגיעה בלתי מידתית בזכויות אדם.
טובה צימוקיצילום: עמית שאביבהרב-מיארה התגלתה כמי שאינה מוותרת על עקרונות יסוד, וגם ראשי שב"כ האחרונים, נדב ארגמן ורונן בר, הוכיחו שהם נאמנים לערכי הדמוקרטיה - למשל ברתיעתם מגיוס היכולות שלהם למעקב אחר חולי קורונה. אבל מי כמו בהרב-מיארה יודעת שנושאי תפקיד מתחלפים, ואילו החוק נותר עלי ספר. מי יודע את מי נתניהו ימנה לראש שב"כ עם שוך הקרבות, ואיך ניתן לדעת שמתוך הוקרת תודה על המינוי הוא לא ישתמש בסמכויות החדשות ומרחיקות הלכת באופן בלתי ראוי. ובכלל, מי יחליף את בהרב-מיארה בתפקיד המפקח?
זמן מלחמה אינו זמן לחקיקה כה מרחיקת לכת. הפחד, האימה והנקמה אינם יועצים טובים. בהרב-מיארה יכולה כבר עתה להשתמש בסמכויותיה כדי לאשר לשב"כ חריגות מהחוק כשהדבר נדרש באמת. היא בטח עשתה זאת לא אחת מאז 7 באוקטובר. איש לא יקום נגדה. אחרי המלחמה עליה לפעול לשינוי ואיזון החקיקה הגורפת הזו - כדי שלא תבייש את הדמוקרטיה ואת ספר החוקים.
- טובה צימוקי היא כתבת המשפט של ynet ו"ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
פורסם לראשונה: 00:00, 14.12.23
