סוגיית היום שאחרי מעסיקה את ישראל ואת העולם. כרגיל במקומותינו אין חשיבה אסטרטגית, אין תוכנית ואין הובלה, אלא רק היגררות אחרי האירועים. ראש הממשלה בנימין נתניהו מסביר מה לא יהיה, אבל לא מסוגל להגיד מה כן. צריך להציג תוכנית ליום שאחרי, להסביר את ההיגיון שלה ולעמוד מאחוריה בלי להתקפל. שתי מטרות יש לתוכנית: הראשונה, ליצור תמריץ להחזרת כל החטופים, החיים והמתים. השנייה, ליצור בעזה גבול שקט ובטוח, שמעברו השני לא עוסקים בטרור, ואין שום התחמשות או פעילות אלימה ועוינת נגדנו.
- לרשימת החטופים - לחצו כאן
השלב הראשון הוא החזרת החטופים. בהתחלה הסיוע ההומניטרי לרצועה היה מותנה בשחרור חטופים וביקורים של הצלב האדום אצלם. מה נשאר מזה? הסיוע גדל פי כמה, ואנחנו לא מקבלים כלום. ההתקפלות הזאת רעה ומסוכנת. לא צריך לתת כלום בחינם, יש לנו אנשים בתנאים נוראים שם. חייבים ליצור תמריץ בצד השני להשבתם, ולכן יש להודיע ולעמוד על כך: גם בשוך הקרבות אף עזתי לא חוזר לביתו עד שכל אנשינו, החיים והמתים יוחזרו, כולל אברה מנגיסטו, הישאם א־סייד, אורון שאול והדר גולדין.
הכותרת
בלי אבו מאזן, עם פקידי הרשות | היום שאחרי המלחמה על פי לפיד
22:17
בנוסף, צריך להציע סכומי כסף גדולים, והבטחה לעתיד טוב למי שיחזיר אלינו חטופים. מה שנשלם עבור חטוף חי יהיה גדול בפער עצום לעומת מה שנשלם עבור גופה, כך שיהיה להם תמריץ חזק לשמור על החטופים בחיים. בכך ניצור אצלם סכסוך פנימי והתנגשות של אינטרסים - זה כבר לא רק חטופים תמורת אסירים.
השאלה מי ישלוט בעזה אינה רלוונטית כרגע. בינתיים אין על מי לשלוט. בשלב השני, כשיחזרו החטופים, וחלק מהעזתים יורשו לחזור, שיבחרו בעצמם מי ישלוט בהם. אלו ממילא לא יהיו אנשי חמאס כי אותם נהרוג גם בעתיד. הוויכוח אם תהיה זו הרשות הפלסטינית או לא איננו מחובר למציאות - היא לא שולטת אפילו באזורים שבהם היא אמורה לשלוט, ולנו אין אינטרס להמליך חבורת מחבלים אחת במקום חבורת מחבלים אחרת, וממילא אי־אפשר להצניח שלטון, זה לא עובד.
כל המדינות המקיפות אותנו נשלטות על ידי דיקטטורים, רוצחים וטרוריסטים. העניין הוא פחות מי נמצא בשלטון מעבר לגבול ויותר איך ישראל מתנהגת: כשההנהגה חלשה ורופסת, ולמרות כל הטרור מעזה מכניסה פועלים ומעבירה מים ואוכל וחשמל ודלק, ומזוודות של כסף מפוצצות במיליוני דולרים כדמי חסות, אז מקבלים את 7 באוקטובר. מי שישלוט בעתיד בעזה צריך לדעת שקונספציית הפרוטקשן של נתניהו נגמרה: מי שמאיים על ישראל מת. ככה פשוט.
גלעד שרוןצילום: ירון ברנרהמלחמה לא תסתיים בשלום, וגם לא צריכה להסתיים בהפסקת אש. צריך שלא תהיה להם יכולת או רצון לירות יותר. גם בהמשך נהרוג אנשי חמאס וכל אחד שהשתתף בטבח, ונחסל כל מי ומה שיסכן אותנו. שטח חיץ רחב לכל אורך הגבול יהיה אסור לכניסה, ומי שייכנס דמו בראשו. שטח בצפון הרצועה יסופח לישראל, ויהיה תזכורת קבועה לעזתים ולשאר מחבלי האזור, שיש מחיר טריטוריאלי להתקפה על ישראל.
ואצלנו? אפשר היה לצפות שהפַּלְגָנוּת והזחיחות והיוהרה ייעלמו מהחיים הציבוריים, לפחות לכמה עשרות שנים. אבל הפלא ופלא, הן עדיין כאן כאילו לא קרה דבר. "רק אני אמנע מדינה פלסטינית" של נתניהו היום, שווה בדיוק להצהרות שלו בעבר: "רק אני ארתיע את חמאס". כל אזרח, ובפרט איש ימין וליכוד, צריך לדעת שכמו שהוא "הרתיע" כך הוא גם "ימנע". צריך מנהיגות אחרת, אמיתית. כזאת שלא צריך להצמיד לה כתובית "המציג אינו מנהיג אלא שחקן".
גלעד שרון הוא חבר ליכוד
פורסם לראשונה: 00:00, 18.12.23
