התווך התת-קרקעי, או כפי שהוא מכונה בידי כמה מומחים בצה"ל, ה"ספגטי" של חמאס, הוא שחקן מרכזי באירועים בעזה. מחד גיסא, בשל השאיפה של צה"ל לפרק אותו, או חלק ניכר ממנו לפחות, תוך זמן קצר; ומאידך גיסא, בשל השאיפה של חמאס, ושל יחיא סינוואר, לשרוד שם בקומה מינוס ארבע, לאורך תקופה ארוכה, לכלוא בתוכו את החטופים במצב שיקשה על צה"ל להגיע אליהם, ולפגע מתוכו בחיילים. אדם הבקיא בנושא אמר לא מזמן בישיבת קצינים בכירים שהוא מציע להפסיק לדבר על המלחמה מעל הקרקע ומתחת לקרקע, כי "ברור שהאויב שלנו הוא תת-הקרקע ושם המערכה, וכל ניסיון להגיד שניצחנו והשגנו שליטה מעל הקרקע לא ממש משקף את המצב".
- לרשימת החטופים - לחצו כאן
כשצה"ל החל את המערכה הקרקעית היו שתי הערכות מקובלות על רוב מערכת הביטחון. הראשונה: יש לחמאס משהו בין 100 ל200 ק"מ מנהרות מתחת לעזה. השנייה, מסוף 2020: אף אחת אינה מנהרת תקיפה. רמז למה שתיכנן חמאס לעשות עם המנהרות הללו התגלה במנהרה ליד מעבר ארז, שעיתונאים הוזמנו לתעד לפני שפוצצה. בישראל כנראה לא ידעו שיש לחמאס את המכונה שמאפשרת חציבה מהירה ובקוטר שמאפשר לכלי רכב מסחרי גדול לנסוע בתוכה - וקצת הזכירה את המכונות שעימן בונים חלק ממנהרות הרכבת. התוכנית הייתה להמשיך את המנהרה לתוך ישראל, ודרכה יום אחד להזרים טויוטות עמוסות מחבלי נוח'בה.
הכותרת
הקונספציה מול ההתרעות: מאחורי כישלון המודיעין | רונן ברגמן
23:21
1 צפייה בגלריה
שר הביטחון יואב גלנט במנהרת הענק שנחשפה בצפון הרצועה
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
אבל זה לא קרה, בזכות הגדר התת-קרקעית שחסמה את תוואי המנהרה הזו, כמו גם מנהרות אחרות כנראה. עובדה - מאז 2020 לא השתמש חמאס באף מנהרה חודרת. יש להניח כי לו הייתה מנהרה כזו, היה הארגון משתמש בה ב-7 באוקטובר. זה היה הישג מבצעי, הנדסי וטכנולוגי מוצלח שהשיג את מטרותיו, גם אם יקר מאוד.
באשר להערכה הראשונה, בנוגע לאורך המנהרות, הרי שהיא התבררה כפחות מוצלחת: כיום מעריכים בצה"ל שיש לחמאס בין 500 ל-600 ק"מ של מנהרות מתחת לעזה. הערכת החסר לא הייתה רק באורך, אלא גם ברוחב, בעומק, בחוזק הביצורים, בכמות הרזרבות של דלק, אוכל ומים שמוחזקות בהן, ובהתאם לכך במשך הזמן שמחבלי חמאס יכולים להסתתר בהן. בישראל לא ידעו את כמות הזיגזגים, שינויי הכיוון הפתאומיים, שחמאס משבץ לתוך תוואי המנהרות - כי המומחים שלו לחפירה הגיעו למסקנה שהם יפריעו לאנשים שישראל תנסה להכניס פנימה כדי לבלוש ולהשמיד, ולא הכירו את המספר הגדול של דלתות הדף שנועדו לעצור כל ניסיון לנטרל את המנהרות.
בשורה התחתונה: ישראל ידעה הרבה על פרויקט המנהרות של חמאס, אבל ממש לא מספיק, ויכולתה למצוא פתרונות לסוגיה המורכבת הייתה בהתאם. בשבועות האחרונים, על פי פרסומים בתקשורת האמריקנית, הפעילו בצה"ל פרויקט להצפת המנהרות במים. לפי הפרסומים, זהו פרויקט ניסיוני, בהיקפים קטנים, שמטרתו לנטרל את המנהרות. האם יש לצבא את הזמן הזה? צה"ל עומד לסיים את מה שכונה שלב ב', שעל פי תוכנית המבצע אמור להימשך 65 יממות, מהכניסה, ולהסתיים ב"שליטה מבצעית". או אז אמור להתחיל שלב ג', שבו תהיה "העמקת השליטה המבצעית", שבו "חמאס חדל לתפקד כארגון שולט ברצועה".
בשלב הזה מתכנן צה"ל לעסוק כנראה עד שנתיים. מה הוא בדיוק כולל? נדמה כי מהנוסח המעורפל הזה צריך להתייחס במיוחד למילה "העמקת" כפשוטה - כניסה לעומק ופירוק הספגטי. השנתיים הללו, לפי התכנון, אמורות לעבור כשצה"ל שולט מעל הקרקע לפחות בחלק מרצועת עזה. זאת, בהנחה שהלחץ הפנימי הישראלי בגלל בשורות האיוב המגיעות כל הזמן, ביחד עם הלחץ הבינלאומי, לא יסיגו את ישראל לגבול - מה שיקשה עליה מאוד לפרום את הפלונטר, תרתי משמע, ללא נוכחות מעליו ושליטה על כל הפתחים המוכרים.
(צילום: יואב זיתון, דו"צ | עריכת תוכן ווידאו: קורל קוט)
בצה"ל מסבירים עד כמה קשה לפוצץ את המנהרות, לגלות אותן בלי לסכן לוחמים, לוודא השמדה או להשמיד בלי להקריס שכונות שלמות. האם לא ניתן היה לשאול את הדברים האלה מראש, להציב את האתגר ולפתור אותו במעבדות, במפעלים ובמתקני האימונים, ולא תוך כדי תנועה? בראיית מערכת הביטחון, אולי ניתן היה, אבל לא היה צריך. ברגע שהגדר חסמה את המנהרות ההתקפיות לתוך ישראל, הבעיה מבחינתה פחות או יותר נפתרה לגמרי.
אחרי החשיפה והסיכול החלקי של המנהרות בצוק איתן, מתחו שתי חקירות - של האלוף יוסי בכר ושל מבקר המדינה - ביקורת חריפה על צה"ל ועל רמת המוכנות לאתגר המנהרות, אז בעיקר מנהרות התקיפה. המלצות שני הצוותים היו רחבות. לו היו ממומשות במלואן היה מנהל הרכש של משרד הביטחון עסוק בוודאי ברכש ציוד רב, בהתבסס על הפתרונות שהיו מפותחים.
עם זאת, הערנות בעקבות מה שנחשף בחמאס הועילה בצפון. רשת של מנהרות תקיפה של חיזבאללה נחשפו בידי צה"ל בצפון ב-2018. הן נועדו להיות הציר המרכזי לביצוע תוכנית הפלישה של כוח רדואן לישראל. החשיפה והרס המנהרות - עד היום מחפשים בחיזבאללה את המדליף - הכניסה את התוכנית להקפאה, וסביר שהאיצה תוכנית למעבר הכוחות ברובם לפחות מעל הקרקע.
חמאס נקלע ב-2020 לבעיה דומה. עד אז תוכנית התקיפה שלו הזכירו מאוד את זו של רדואן. בישראל הכירו את "מנהרות ההתקרבות" שיגיעו קרוב לגדר, אבל האמינו שהן לא ממש ישנו את התמונה. המצלמות ומערכות הירי היו אמורות לאתר בקלות כל מי שצץ מתוך הקרקע בשטח ההשמדה הקרוב לגדר ולהרוג אותו. במערכת הביטחון טעו פעמיים. הטעות הראשונה שעליה כבר כתבנו כאן: בהינתן הגדר שמתחת לאדמה וחסימת הציר המרכזי, האמינו בישראל כי נשלל האמצעי העיקרי של חמאס לממש תוכנית תקיפה רב-נקודתית. מתחת לקרקע הם לא יכולים, ומעל הקרקע, ובכן - שם פשוט יראו אותם, ויפעילו את כל האמצעים. אלא שהשלמת הגדר הובילה את חמאס לחידוד-יתר של היכולות כדי להתגבר על הסיטואציה המורכבת.
תיעוד: כלב של יחידת עוקץ במנהרה במרחב עיסא ברצועת עזה
(צילום: דובר צה"ל )
והייתה טעות נוספת, שבוודאי תעלה על שולחן ועדת החקירה. בישראל ידעו שחמאס יודעים שאינם יכולים לעבור את הגדר, ובכל זאת ממשיכים לחפור. אף אחד ככל הידוע לא חשב שזה לטובת מנהרות הגנתיות בלבד, ושכאלו, בכמות הזו, הוא יצטרך רק אם ישראל תפלוש לרצועה, ושזה יקרה רק אם חמאס יעשה משהו איום ונורא. במילים אחרות: המשך פרויקט המנהור של חמאס היה צריך להדליק נורות אדומות. הן לא נדלקו, וצה"ל הגיע מוכן באופן חלקי מאוד לתהליך חשיפת והשמדת המנהרות.
בצפון, לעומת זאת, יש דווקא סימנים חיוביים, הודות להתנהלות מדודה, מכילה, שקולה, מתוכננת, אגרסיבית ועתירת מודיעין של צה"ל. איברהים עקיל, מפקד פיקוד הדרום של חיזבאללה, שספג ביקורת חריפה ביותר מעמיתים, יישאר ככל הנראה בתפקיד גם מתוך הנאמנות של חסן נסראללה כלפיו, וגם מכיוון שאחרים שהיו יכולים לקחת את התפקיד אינם זמינים יותר, חלק בגלל ישראל.
מאז 7 באוקטובר ביצע חיזבאללה שורה של התקפות שבעבר היו מביאות לפרוץ מלחמה כוללת. אבל בישראל הבינו שנסראללה משלם את מיסי החבר לציר ההתנגדות, והחליט שהוא חייב לעשות משהו, אבל לא כזה שיפוצץ את הכל. וכך, מאז תחילת המלחמה, תחת ההוראה שלא לצאת למלחמה כוללת, פוגע צה"ל באנשי רדואן ובשורת מתקנים שלהם. עשרה חיילים וארבעה אזרחים הרוגים הם מחיר כבד מאוד, אבל קטן יחסית מול 130 אנשי רדואן שנהרגו, לרבות מפקדי צוותים בכירים.
בשבועות האחרונים יותר ממחצית כוח רדואן, יותר מ-1,000 איש, הוסגו צפונית לליטני, שלא כחלק מהסכם בתיווך אמריקני שעליו עמל השליח עמוס הוכשטיין, והמשמעות היא שחיזבאללה הבין שהתוכנית לשגר פלוגות לתוך הגליל אינה מציאותית אחרי שנשרפה בידי חמאס. בצה"ל עדיין ספקנים לגבי האפשרות שחיזבאללה יסיג את כוחותיו באופן מסודר ומוסכם לאחור, ורוצים לפחות שמונה ק"מ - הטווח האפקטיבי של טיל קורנט E - ואידיאלית 15 ק"מ. אבל גם לנוכח הסקפטיות הזו, הסגת כחצי מכוח רדואן היא בשורה טובה בעולם שרובו חדשות קשות.
פורסם לראשונה: 00:00, 24.12.23
