כמעט שכחנו, אבל בתקופה הקרובה אמורות להתפרסם הכרעות הדין של בית המשפט העליון בשני נושאים נפיצים במיוחד: חוקתיות התיקון לחוק היסוד שביטל את עילת הסבירות (חוק יסוד: השפיטה), וחוקתיות התיקון לחוק שעוסק בסוגיית הנבצרות של ראש ממשלה (חוק יסוד: הממשלה).
לפני 7 באוקטובר היו אלו הנושאים שבעטיים הגענו אל סף מלחמת אחים, אולם כעת מוסכם על הכול שתשומת הלב חייבת להתמקד במלחמה - "ביחד ננצח" - ורק בסיומה לעסוק בנושאי פנים, חשובים ככל שהם. אלא שלא בטוח שהדבר אפשרי: על פי חוק בתי המשפט, שופטים שהחלו בדיון והגיעו לגיל פרישה מוסמכים לסיים את הדיון רק במהלך שלושת החודשים שלאחר יום הפרישה, ולאחר מכן הם אינם מוסמכים לחתום על פסקי דין. בשני העניינים החשובים הללו - הסבירות והנבצרות - ישבו לדין שתי שופטות, הנשיאה אסתר חיות והשופטת ענת ברון, שהגיעו לגיל הפרישה. לפיכך, ככל שהשתיים מעוניינות להשתתף בהכרעה - וכמובן, לא עולה על הדעת אפשרות אחרת - יש לפרסם את פסקי הדין בזמן קרוב ממש.
להערכתי, פרסום הכרעות הדין בנושאים אלו, בעת הזו, הוא משגה חמור. תהיה זו טעות לחשוב שבחסות ה"ביחד" הביטחוני ניתן יהיה להכריע, לכאן או לכאן, בנושא קריטי מאין כמותו, תקדימי, של ביטול חוק יסוד על ידי בית משפט, בלי לשלהב את המחנות האידיאולוגיים. הוא הדין בנוגע להכרעה שיפוטית, לכאן או לכאן, שתקבע כללים בנוגע לאפשרות של הכרזת נבצרות לגבי ראש ממשלה מכהן. פרסום ההכרעה עכשיו עלול להקים מחיצה בין יושבי אותו טנק בחאן יונס, המחרפים נפשם יחדיו עבורנו.
הנתונים מאוששים חששות אלו: סקר שערך המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) מלמד שאף שהחברה הישראלית מתפקדת עכשיו מתוך שותפות גורל, מחלוקות העומק - ובכללן הנושאים שעלו ברפורמה המשפטית - לא אוחו. במענה לשאלה "האם תתמוך בהצעת הממשלה, שנידונה לפני המלחמה, לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים?", התברר שחילוקי הדעות בין מצביעי הקואליציה למצביעי האופוזיציה שרירים וקיימים. המחלוקת הזו ממשיכה להתקיים גם בשסע הדתי-חילוני - רק 24 אחוז מהחילונים תומכים בשינוי הרכב הוועדה, ואילו 67 אחוז מהדתיים ו–86 אחוז מהחרדים תומכים בכך.
נראה שכשם שחלקים במערכת הפוליטית הבינו את הצורך במהלך אחראי להקמת ממשלת חירום, גם שופטי העליון חייבים לתפקד מתוך אחריות המתכתבת עם מצב החירום. אסור כמובן להכתיב לבית המשפט את מועד פרסום הכרעות הדין - עניין זה מסור לשיקול דעת השופטים, ואין בלתו. אך המערכת הפוליטית חייבת לסלול דרך חוקית שתאפשר לשופטים, אם יחפצו בכך, לדחות את מתן ההכרעה עד לאחר המלחמה, מבלי שיתבצע שום שינוי בהרכב השופטים המשתתפים בהכרעה.
פוליטיקאים עלולים להסתייג מהמהלך: האופוזיציה חוששת שדחיית ההכרעה תצייר אותה כמי שכובלת את ידיו של בית המשפט ומסייעת לקואליציה לשמר את ההישגים (המוגבלים, יש להודות) של הרפורמה המשפטית. הקואליציה, מצידה, הייתה מעדיפה שתקופת שלושת החודשים תחלוף מבלי שהשופטות הפורשות, המסווגות בדעת הקהל כליברליות, תשתתפנה בהכרעה. ואולם, חששות שני הצדדים חייבים לפנות את מקומם לאינטרס הממלכתי: שימור האחדות הישראלית בעת מלחמה. על הפוליטיקאים, מכל המחנות, להביע, מיידית, תמיכה פומבית במהלך זה.
פרופ' ידידיה שטרןאביה שטרןובנוגע לדרך החוקית להשגת הדחייה: קיימות אפשרויות שונות. למשל, תקנות בתי המשפט מסמיכות את שר המשפטים להודיע על קיומו של "מצב חירום מיוחד" בתקופה שבה "נשתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת מצב הביטחון". על פי התקנות, ימי מצב חירום מיוחד לא יימנו במניין תקופת שלושת החודשים. עקב ספקות משפטיים פרשניים עדיף היה ששר המשפטים יתקן את התקנות כך שיחולו במפורש על המקרה הנוכחי, וכאמור, ראוי שהדבר ייעשה בתמיכת כל המערכת הפוליטית.
אם הדרך החוקית לדחיית ההכרעה הנפיצה תיסלל, השופטים יוכלו להפעיל את שיקול דעתם ולהימנע מלהצית את אש המחלוקת במקביל לאש הקרב.
- ידידיה שטרן הוא נשיא המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) ופרופ' (אמריטוס) למשפטים באוניברסיטת בר אילן
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
פורסם לראשונה: 00:00, 25.12.23
