המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר דחקה הצידה, באופן טבעי, את הסערה שעוררה החקיקה המשפטית. אולם בימים הקרובים צפויים הנושאים שהבעירו את המדינה בחודשים שקדמו למתקפת חמאס, לשוב לסדר היום.
במהלך השבועיים הקרובים תתפרסמנה שתי פסיקות דרמטיות של בג"ץ: הפסיקה הדרמטית בהן עוסקת בביטול עילת הסבירות, שנחקקה על-ידי הכנסת בסוף הקיץ. השנייה עוסקת בתיקון החוק לנבצרות ראש הממשלה, ולצידה נבצרותו האישית של בנימין נתניהו.
3 צפייה בגלריה
נתניהו ולוין, והנשיאה הפורשת חיות, עם מחליפה מ"מ נשיא העליון פוגלמן
(צילום: רויטרס/Amir Cohen, שלום שלום)
מדובר בעתירות לביטול חוקי יסוד, דבר שלא אירע עד כה, אשר נדונו בפני הרכבו המורחב ביותר של בית המשפט העליון בראשות הנשיאה הקודמת אסתר חיות והשופטת ענת ברון, שיצאו לגמלאות לפני כשלושה חודשים. לו ניצבו הפוליטיקה ומערכת המשפט בישורת האחרונה של חקיקת חוקי המהפכה טרם המלחמה המפתיעה בעזה, ניתן להעריך שכבר היו מופרחים שלל איומים לעבר השופטים לבל יעזו לבטל את החוקים.
כאשר בראש המערכת המשפטית ניצב מחליפה המוחלש של הנשיאה חיות, ממלא המקום עוזי פוגלמן; כאשר בנימין נתניהו היה ראש ממשלה חזק ויציב וכמוהו שר המשפטים שלו יריב לוין, מגובים ב-64 ח"כים נוטרי טינה לבג"ץ — ההערכה שרווחה בצמרת המשפטית הייתה שרוב הסיכויים שהעתירות נגד ביטול הסבירות היו נדחות.
שופטי העליון נוהגים אמנם לומר שאין עליהם אלא מורא החוק והם אינם מושפעים מרוחות השעה, אבל הכול יודעים שבפסיקות העוסקות בממשק הקריטי בין בג"ץ לבין ליבת הפוליטיקה, מעל השופטים מרחפות גם תוצאות והשלכות החלטותיהם. על כן ההערכה היא שבתקופה שקדמה למלחמה, השופטים ה"מתנדנדים" היו חוברים לחבריהם ה"שמרנים" ולא מתערבים בחוק.
אלא שחולשת הממשלה מאז 7 באוקטובר, החל מהמחדל הביטחוני החמור ובהמשך כישלון הטיפול בתושבים וביישובי קו העימות, פגעה קשות במעמד הממשלה והקואליציה והעלתה תהיות קשות על אודות סבירות שיקול הדעת של העומדים בראשה. במהלך 80 הימים האחרונים נאמר לא אחת שלו הממשלה הייתה מקדישה קמצוץ מזמנה לעיסוק בביטחון יישובי העוטף, במקום בפסקת ההתגברות ועילת הסבירות, מצב הביטחון היה טוב יותר.
בין שהדבר נכון ובין שלא, דימוי הממשלה עתה והאמון בהחלטותיה האזרחיות מצויים על הקרשים. גם שותפיו של נתניהו לממשלת החירום — בני גנץ, גדי איזנקוט וגדעון סער — הם ממתנגדיה החריפים של המהפכה הזו וממתנגדי ביטול עילת הסבירות. הם אף התנו את הצטרפותם לממשלה בהקפאת המשך המהפכה.
הבעיה של בג"ץ כפולה. ראשית, מדובר בעתירות לביטול חוקי יסוד, שמהן שופטי בג"ץ נמנעו תמיד ביודעם שהכנסת רואה בכך הפרה של האיזון בין הרשויות, מעין שימוש בנשק לא קונבנציונלי שנתפס במערכת הפוליטית כמאיין את סמכותה של הכנסת כרשות המכוננת של ישראל.
חלק מהשופטים ה"שמרנים" יאמרו זאת בנימוקי פסק הדין שלהם נגד הביטול. לעומתם, שופטי בג"ץ, המוגדרים "ליברלים", יאמרו כי הכנסת היא אמנם הרשות המכוננת והמחוקקת, אך היא השתמשה לרעה בכוחה כדי להתנקש ביסודות הדמוקרטיה שעליהם נבנתה המדינה ולכן יש לבטל את החוקים. הם יאמרו שהחוק פוגע בהפרדת הרשויות ובערכים אחרים ושולל את אופייה הדמוקרטי של ישראל ולכן אינו חוקתי.
בהקשר זה יש הבדל בין התערבות בג"ץ בחוקי הנבצרות לבין ביטול עילת הסבירות. חוקי הנבצרות הם בעלי סיכוי נמוך להתערבות בשל נגיעתם בליבת ההתנגשות בין המשפט לפוליטיקה המיידית. לא רק שהתערבות בנושא נגועה בהתערבות בבחירת ראשי הממשלה, שהיא עניין לאזרחים, אלא שמעליה מתנוסס השם "בנימין נתניהו" — מי שעליו יחול החוק מיד. בית המשפט העליון בראשות אסתר חיות כבר אותת שאינו מתערב בתוצאות הבחירות כשהתיר למועמד עם כתב אישום לכהן כראש ממשלה. העליון כבר אותת כפשרה עוקפת ביטול על דחיית תוקפו של החוק וכניסתו לתוקף רק בכנסת הבאה, כדי לעקור ממנו את המרכיב ה"פרסונלי".
לא כך בענין הסבירות. רבים — פוליטיקאים, אך גם משפטנים שמרנים — סבורים כי בעת מלחמה לא יעלה על הדעת שהעליון יבטל חקיקה של הכנסת. מנגד, יש האומרים שהמלחמה העניקה רוח גבית להתערבות. לדעתם, העליון נהנה עתה שוב מרוח ציבורית גבית, ואין סכנה בעתיד הקרוב והבינוני להחלשתו. משפטנים טוענים שהעליון — שזכה לקיתונות ביקורת של המערכת הפוליטית כשחייב את הממשלה לפני שנים רבות להקצות תקציבים לצורך מיגון יישובי העוטף — הוכיח כמה נחוצה עילת הסבירות. כך גם יזכה לעדנה אחד הטיעונים המרכזיים שהיו בבסיס התנגדות היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לביטול עילת הסבירות.
ההתנפלות הבינלאומית הקשה על ישראל, ראשיה וקציניה הבכירים, הצפויה עם שוך הקרבות, תיענה בתשובה שישראל על מוסדותיה הדמוקרטיים, ובהם בית המשפט העליון, שאינו קצוץ כנפיים וסמכויות, כבר תטפל בחשדות לפשעי מלחמה. הדבר ייתר עיסוק טריבונלים בינלאומיים בנושא.
כבר עתה ברור שבפסיקות כה רגישות יכתבו 15 חברי ההרכב ניתוחים ארוכים ומלומדים לנימוק עמדתם. לעומת תקופת אהרן ברק, שהטיל את כובד משקלו המשפטי להגיע למכנה משותף רחב ביותר בפסיקה, בפסקי דין נפיצים הנשיאה חיות ניצבה בראש בית משפט פלורליסטי ובו ריבוי דעות.
פורסם לראשונה: 00:00, 25.12.23
