ריבוי הנופלים והפצועים בין כוחות צה"ל במלחמה בעזה מעורר דיון נרחב בנוגע להיקף ועוצמת החימושים שמופעלים, בין השאר במטרה להקל על לוחמי הקרקע בפעילותם באזורים הצפופים והמסוכנים. זהו נושא מורכב ורגיש, בעל היבטים שלא נכון להרחיב עליהם בזמן מלחמה: האויב לא צריך לדעת מהתקשורת מה יש ומה אין.
בצה"ל בכל מקרה אומרים שלא נעשה שום חיסכון בהפעלת אש באופן שמסכן את החיילים. גם ראש הממשלה טוען שאין לחץ מכיוון ארה"ב, שמספקת חלק ניכר מהחימוש. עם זאת, האמת היא שצה"ל כן מנהל "כלכלת חימושים", במטרה להיות ערוך להסלמה בחזית הצפונית. כמו כן, נכון לציין שבתחילת המלחמה נעשה שימוש מופרז בחימושים ומיד יוסבר מדוע.
במשרד הביטחון אומרים כי עלות המלחמה עד כה מסתכמת ב-65 מיליארד שקלים. "סכום עתק" זה אוסף מסטיקים ליד המספרים הללו: כל תקציב הביטחון השנתי, ללא כספי הסיוע האמריקני, עומד על 65 מיליארד שקל.
ומכיוון שיש עדיין פוליטיקאים ופוליטיקאיות שעושים מעצמם צחוק וטוענים שארה"ב לא רלוונטית, אז גם עבורם כדאי להבהיר שלמעלה מ-230 מטוסי תובלה ו-20 אוניות הגיעו עד כה לישראל ובבטנם חימושים לחיל האוויר לצד פגזי ארטילריה, כלי רכב משוריינים וציוד לחימה בסיסי ללוחמים לרבות אפודים קרמיים. בחלק מהמקרים משרד הביטחון הקדים מימוש חוזים רב-שנתיים עבור מוצרים שהמתינו על המדף או שהו במחסני החירום האמריקניים.
הרס מהפצצה בחאן יונס. לא מבזבזים חימושים על כתישות
גורם בכיר במערכת הביטחון אומר שצה"ל השתמש בתחמושת רבה שהייתה לו ערב המלחמה והספיק למלא את המחסנים מחדש ומעבר לכך, על מנת להישאר ערוך למצב מלחמה מלא מול חיזבאללה. אותו גורם אומר כי הצבא "לא נוגע" בתחמושת המיועדת הן להתקפה והן להגנה האווירית בגזרה הצפונית. באשר לשימוש המופרז בחודש הראשון בחימושי מטוסים ובארטילריה אומר הגורם כי הדבר נבע מהערכת חסר של התנגדות האויב.
כתישות בניינים מהאוויר הופסקו בינתיים
"קל מאוד לשבת בקריה ולטעון לחוסר מקצועיות של שימוש מוגזם בתחמושת, מבלי להבין שהאיום שאיתו התמודדו הכוחות היה הרבה יותר משמעותי ממה שאנחנו הערכנו לפני המלחמה", אומר הגורם. דובר צה"ל הוסיף ש"כל כוח בשטח שדורש סיוע אווירי מקבל את המעטפת הנדרשת". מקורות צבאים טוענים כי אכן כל חטיבה שנכנסת מקבלת חבילת סיוע אווירי, אולם אין כרגע כתישות בניינים מהאוויר משום שחבל לבזבז חימושים רק למטרה זאת. אם הבניינים מסכנים את הכוחות או מופללים מודיעינית זה כבר סיפור אחר לגמרי והצבא עובד בהתאם.
כלכלת החימושים אינה בעיה ישראלית בלבד. הפלישה הרוסית לאוקראינה הולידה מרוץ חימוש גלובלי והביקוש האדיר יצר מחסור באמצעי לחימה בסיסים. אחד הלקחים המרכזיים בישראל הוא להישען יותר על תעשייה מקומית. בהתאם, כמה חברות ישראליות מובילות כבר נדרשו לבטל חוזים עם מדינות זרות, כדי לספק תחמושת לצה"ל. ביטול החוזים הללו פוגע באותן חברות מול הלקוחות והמדינה מנסה לפצות על כך.
אימוני הכוחות בסדיר ובמילואים בצפון. ההוצאות כבדות
(צילום: דובר צה"ל)
הוצאה כבדה נוספת של צה"ל הופנה למערך המילואים, שבשיאו חצה את 250 אלף המשרתים והמשרתות, שמתפרסם על כלל הגזרות הפעילות, לצד מערכים כגון חיל האוויר, פיקוד העורף והמעטפת הלוגיסטית-מנהלתית של הצבא. המאמץ המלחמתי כולל גם הקצאת משאבים חיוניים כגון מזון ודלק. ההערכה היא שככל שיותר אנשי מילואים ישוחררו ובתנאי שלא ייפתחו זירות נוספות, העלות היומית של המלחמה תרד מ-1.2 מיליארד כיום. אולם גם אז, חשוב להדגיש, המלחמה לא תהיה סניף של רמי לוי ואין ניצחון בשקל.
זה נכון גם לעתיד הקרוב והרחוק של מדינת ישראל. קיצור שירות החובה יבוטל וגם חוק המילואים שהקטין את ימי התעסוקה. בכירים בקריה מבהירים שכמעט כל לוחם במילואים שמצא את עצמו מגויס בצו 8 ייקרא שוב במהלך 2024 למשימות הגנה בנגב המערבי ובגבול הצפון, כדי להחזיר לתושבים שיחזרו מתישהו לבתיהם את תחושת הביטחון שלא קיימת אצלם כרגע. גדודי מילואים יהיו גם אלה שיחזיקו את הקו הרגיש ביהודה ושומרון, שעוד נכונו לו עלילות בהתאם לתוצאות המלחמה בעזה.
ושוב, כמו תקליט שבור ומתסכל, אין אלא להזכיר שוב שמערך המילואים לא יפעל לנצח על הדלק הפטריוטי וצדקת הדרך: כבר עכשיו משפחות מתפרקות ועסקים קורסים כי האנשים הנפלאים האלה נטשו הכל כדי להגן על הבית. ללא החלטות מידיות, מקיפות וארוכות טווח לתגמול המילואימניקים ומשפחותיהם זה פשוט לא יחזיק מעמד. מי שחושב שמה שנעשה עד עכשיו אמור להספיק, פשוט ימצא את עצמו בשנה הבאה במצב הפוך לזה שאירע בתחילת המלחמה: אז הלוחמים המתינו לציוד, ובעתיד הציוד עלול להמתין ללוחמים.
פורסם לראשונה: 00:00, 25.12.23
