לוחמים מחטיבת השריון 460 ומחטיבת הנח"ל נעו אתמול במטעי הזיתים בחלק המזרחי של השכונה העזתית דארג' תופאח, המעוז האחרון של חמאס שנותר בצפון הרצועה, שאליו התמרון הצה"לי נכנס בסוף השבוע. הם הביטו אל הקרקע ומתחת לכל עץ כמעט מצאו פיר של מנהרת לחימה או בור שיגור של רקטות.
כאשר הרימו את הראש והביטו מזרחה, הם ראו ממרחק של כשני קילומטרים ניצן ראשון של נורמליות בעוטף: מאחורי אנדרטת חץ שחור המפורסמת שהשתקפה כנקודה באופק, נסעו מכוניות בכביש 232, בין נחל עוז לצומת שער הנגב. עד לפני שבועות אחדים הכביש כולו, בטווח הקורנט של חמאס, היה סגור לתנועה.
מהשכונה העוינת הזו, שנמצאת צפונית לשג'אעיה וגדולה ממנה בשטח, נורו לאורך השנים אלפי קסאמים ופצמ"רים. כעת צה"ל מגלח את פאתיה והורס כל איום שהחיילים מוצאים בה. השבוע נהרג בפעילות הזו, בין המטעים, לוחם מגדוד 50 מאש מחבלים שהגיחו מפיר. חבריו הסתערו מקרוב והרגו את שני המחבלים. השריונרים התחדשו בימים האחרונים, לראשונה, בפגזים האמריקניים שהגיעו ברכבת האווירית, והאספקה הזו כבר פגשה חוליות ראשונות של חמאס.
קציני הלוגיסטיקה בחטיבה 460 מריצים כעת פיילוט טכנולוגי פשוט אך יעיל כדי לשמר את התחמושת: מעקב ממוחשב ישירות מנתוני המחשב של כל טנק שיוזרמו למג"דים, למח"טים ולמתכנני הפעולות בחמ"לים האחוריים. רק בידי צוות הקרב של חטיבה 460, שרובה בכלל מורכבת מגדודי חי"ר מגבעתי ומהנח"ל, שוגרו כבר עשרות אלפי פגזי טנקים כ"גיים צ'יינג'ר" של המערכה. היא תהיה עוד ארוכה, ולכן כלכלת הקרב תנוהל מעתה בשום שכל: ללא הגבלה מול צורך מבצעי, אך בבקרה חכמה יותר.
הפעולה בדארג' תופאח תיקח עוד ימים, אולי שבועות, עד להשגת אחיזה מבצעית ופגיעה קשה בגדוד חמאס המקומי. כאן המחבלים לא ממהרים לברוח כי כמעט שאין להם לאן, מאחר שצה"ל פרוס בג'באליה ובשג'עייה הסמוכות. מיום ליום יש פה יותר חיכוך והיתקלויות, ולכן ההתקפה הצה"לית פה היא אוגדתית, ממספר כיוונים ועם מספר חטיבות של 162, האוגדה הראשונה שפרצה לרצועה במלחמה.
לוחמי חי"ר, שריון והנדסה, שכבשו יחד את ציר החוף בהתחלה, הסתערו בסמטאות שאטי, פעלו יחד בג'באליה וצברו היכרות מעמיקה: המ"מ מ-50 עם המ"פ במילואים מההנדסה, הסמג"ד מגבעתי עם הפלוגה מגדוד ההכשרות של השריון. "האורגניות הזו והניסיון שנצבר בשבועות ארוכים של לחימה עושים את שלהם ולטובה", אמר אחד הקצינים בחטיבה 460.
לחלק ניכר מהכוחות, מסתבר, הציבו הישג נדרש אמפירי: כיבוש מרחבי אויב כמו שכונות או עיירות וטיהור של לפחות 70% משטח האויב. זו מטרה שקשה למדוד במספרים, כי את רוב המנהרות ומצבורי האמל"ח האדירים מגלים החיילים תוך כדי תנועה. את 30% שייוותרו משטחי האויב, במקרה הטוב, ישאירו לפשיטות שיתחזקו את ההישג המבצעי לאורך שנת 2024. בדרך כלל צה"ל יוצא לתמרונים במלחמות על בסיס תוכניות אופרטיביות שנשמרות במגירה ומתוקפות או מתורגלות מעת לעת בהתאם לשינויים מודיעיניים.
לתמרון הזה, ובעיקר לעומקו, לא הייתה בכלל שום תוכנית - היא נרקמה מאפס בשלושת השבועות של אחרי 7 באוקטובר, ברקע ספקות רבים שנשמעו מכל כיוון אפשרי: מראש הממשלה בקבינט ועד לקצינים מנוסים שלא האמינו שלוחמי יבשה יגיעו למעיים של חמאס. כעת, לוחמי צה"ל דורכים באדמה עזתית במקומות שבהם צה"ל לא פעל גם לפני ההתנתקות ב-2005.
בנקודת הזמן הנוכחית היקף השטח שבו פרוסות חטיבות צה"ל ברצועה הוא בשיא: מבית חאנון ובית להייה שבצפון ועד לפרברים שבין חאן יונס לרפיח. ועדיין, יש מקומות רבים שאליהם התמרון לא הגיע, כמו דיר אל-בלאח ומרחב ציר פילדלפי בואכה העיר החצויה רפיח. התמרון לא ייעצר בסוף ינואר, מעריכים בצבא, הוא רק יחליף צורה. אחת לכמה שבועות מחליטים קדימה על המשך התמרון.
פרטים חדשים מתחקיר הירי בחטופים
בצבא קרובים להשלים את תחקיר הטרגדיה בשג'אעיה, שהסתיימה במותם של שלושה חטופים - יותם חיים (28), אלון שמריז (26) וסאמר טלאלקה (25) - מירי של לוחמים לפני כשבוע וחצי. בדרגי השטח, מהאוגדה ועד לפיקוד, משוכנעים שמדובר בטעויות חמורות אך לא בטעויות ערכיות ולכן יש לגבות את הכוח. הלוחמים קיבלו אשראי מלא להמשיך בפעולה, ובימים אלה מהווים ככוח החוד להתקפה גדולה בגזרת לחימה חדשה.
מצלמת הגו-פרו של כלב עוקץ, שתיעדה את קולות החטופים חמישה ימים לפני שנהרגו, אותרה רק לפני כשבוע - באיחור גורלי - אך מסתבר שהסיבה לכך נעוצה באירוע קשה אחר: למחרת הפשיטה של כוח גולני על הבית עם המחבלים שבו הוחזקו החטופים שנמלטו, כפי שהתברר בדיעבד, אירע הקרב הקשה שבו נהרגו בקרבת מקום תשעה לוחמים, ובהם מג"ד 13 סא"ל תומר גרינברג.
מהומת הקרב הקשה והטיפול באדוותיו גרמו לכוחות לא לחזור לבית מזירת הקרב ביום הקודם. גופת הכלב נותרה שם מוטלת מספר ימים והמצלמה נבדקה כאמור רק בשלב מאוחר, אחרי הירי בחטופים.
בינתיים, בשטח, חמאס לא בוחל באמצעים: הלוחמים שמתמרנים מזהים כמעט כל יום חמושי חמאס בתוך מחסות של אונר"א, עם נשקם, ליד ילדים. כדי להתמודד עם הקושי יותר ויותר צלפי צה"ל נפרסים במרחב להרוג במדויק את אותם מחבלים. במקביל, הכוחות פועלים במאמץ גדול לפנות מחסות אלה אך לעיתים המחבלים יורים באזרחים שמנסים להימלט. כמעט כל בית ספר ואפילו נציגויות דיפלומטיות ברצועה הפכו לבסיס טרור בדומה לבתי החולים שבהם נמצא נשק למכביר ועמדות ירי.
פורסם לראשונה: 00:00, 26.12.23
