ראשי הממשל והצבא בישראל מכריזים כי בקרוב צפויה הכניסה לשלב ג' של המלחמה בעזה. אחרי ההשתלטות על צפון הרצועה והפעילות הממוקדת במרחב חאן יונס, מתוכנן שלב שבו ישונה מתאר הלחימה: עצימותה תפחת ואת התמרון יחליפו מבצעים ממוקדים, בעיקר פשיטות קרקעיות ותקיפות מהאוויר, שאמורים להביא לאורך זמן למיטוט ממשל חמאס.
התכנון המתואר סובל מעמימות ומורכבות יתר שלא מקובלות בשיח המזרח-תיכוני המבוסס על מציאויות חד-ממדיות. השלב השלישי עלול להוות מתכון למלחמת התשה ממושכת, בעיקר אם ישראל תתקשה לאורך זמן לאתר ולפגוע בצמרת חמאס או להביא לקריסת הארגון שכבר הוכיח ב-86 ימי הלחימה את יכולתו לנהל עימות מר, גם אם זה גובה מהפלסטינים מחיר דמים כבד.
מבחינת חמאס, שלב ג' עלול להוות הזדמנות. הוא יאפשר לו לטעון שנותר על כנו, גם כישות מוכה החולשת על מובלעת קטנה. הדבר עלול להיחשב תמונת ניצחון בראייתו: למרות הקטל וההרס התקדימיים שנגרמו לרצועה, והעובדה שמחציתה כבושה על ידי ישראל, עצם העובדה ששרד, וימשיך כנראה להילחם בעזה ומחוץ לה, תהווה המחשה למימוש עקרון העמידה האיתנה - ה"סומוד".
יתרה מכך, המצב העמום עלול לארוך זמן רב מדי שיקשה על ישראל לבסס מציאות אחרת בעזה. המשך לחימה ברצועה לא יאפשר לבסס דגם חיובי בצפון שיהיה שונה מזה שבדרום. חמאס יחתור לערער כל ניסיון לכונן מנגנוני שליטה אזרחיים יציבים ברצועה, הציבור הפלסטיני יירתע משיתוף פעולה עימם כל עוד נמשכת הלחימה ברצועה (גם בחלקה הצפוני שבו ינסה חמאס להמשיך ולפעול), והמשקיעים החיצונים יימנעו מלקדם פרויקטים באזור הסובל מחוסר יציבות כרוני.
המציאות העמומה גם עלולה להיתפס באופן בעייתי במרחב האזורי. הן אויביה של ישראל והן ידידיה עלולים לפרש את המצב המורכב כקושי לעמוד ביעדיה האסטרטגיים, ומנגד כהצלחת חמאס לממש את "דוקטרינת ההתנגדות", כלומר שבירת המאמץ של ישראל באמצעות הפגנת אורך רוח ויכולת הקרבה כמעט אין-סופיות. כל אלה, כמובן, יקשו על היכולת לשקם את דימוי ההרתעה של ישראל, ואף עלולים להגביר את המתיחות בגזרות אחרות, ובראשן הצפונית.
על ישראל לשקול שוב את תוחלת השלב השלישי. הדרך היחידה להתקרב למימוש היעדים האסטרטגיים של המלחמה, ובראשם חיסול היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס, היא השתלטות על כל הרצועה, על המחיר הכבד והזמן הממושך שיגבה תרחיש שכזה. הדבר יאפשר לישראל לוודא שהושמדו התשתיות הצבאיות של חמאס, שהנהגתה נפגעה אנושות, ושמשטר אחר יכונן במרחב הגבול בין עזה למצרים. רק לאחר מכן ניתן יהיה לנסות לבסס סדר אחר בעזה.
במסגרת זאת, הכרחי שישראל תנהל שיח נוקב עם ארה"ב, בעלת הברית האסטרטגית האיתנה הדוחקת לעבור במהירות לשלב ג' נוכח חששה מפגיעה מצטברת בציבור העזתי. במסגרת הזאת, יהיה חיוני להסביר לוושינגטון את האתגרים המגולמים בשלב זה, ובראשם היעדר הכרעות צבאיות ברורות. מעבר לפגיעה בישראל, הדבר יקרין לשלילה גם על ארה"ב נוכח מה שיתפרש ככישלון נוסף שלה ושל בעלות בריתה להתמודד עם מחנה ההתנגדות בהנהגת איראן, מעין המשך לחוויות האמריקניות המרות בעיראק ובאפגניסטן.
קונספציית 7 באוקטובר המחישה את הצורך להימנע ממצבים המגלמים סתירות חריפות וחוסר בהירות מובנה. כניסה למצב היברידי עלולה להסתיים בסופו של דבר, ולאחר תסכול כבד, באותו המצב שממנו לכאורה מנסה ישראל להימנע בשלב הזה, כלומר השתלטות על כל הרצועה.
- ד"ר מיכאל מילשטיין הוא ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
פורסם לראשונה: 00:00, 01.01.24