השמחה של תושבי ניר עוז על המעבר לדירות החדשות בקריית גת מהולה כמובן בעצב ודאגה: אסנת פרי (71), יושבת ראש הקיבוץ בארבע השנים האחרונות, מחכה לבעלה, חיים פרי, שיחזור משבי חמאס.
2 צפייה בגלריה
"מספר החטופים יורד – לא כי הם משתחררים, אלא מאחר שהם נרצחים". אסנת פרי
(צילום: תומר שונם הלוי)
"חיים הוא אחד מ-75 החטופים של ניר עוז, שחלק מהם כבר חזרו מהשבי", היא סיפרה. "היום יש לנו בעזה 24 חטופים, כולל שני הילדים הג'ינג'ים שהם שלנו וכולם מחכים שיחזרו ביחד עם אמא שירי ואבא ירדן. בסוף השבוע התבשרנו בצער שגם ג'ודי ויינשטיין חגי נרצחה. שבוע קודם התבשרנו כי בעלה, גדי חגי, נרצח אף הוא. למעשה, מאז סוף העסקה מספר החטופים יורד – לא כי הם משתחררים, אלא מאחר שהם נרצחים.
"החמאס פרסמו סרטון של שלושה גברים, וחיים ביניהם, אבל יש לניר עוז חטופים שלא שמענו עליהם או מהם כלום מאז שנחטפו. כיושבת ראש הקהילה שלנו אני מרגישה שאין לי זכות לשבת בפינה ולבכות על המקרה הפרטי שלי, או לבכות בכלל. יש אנשים עם אסונות יותר גדולים. אני לפחות ראיתי וידיאו של חיים", הוסיפה.
על אירועי 7 באוקטובר היא אמרה כי "היינו נאיביים. כולם במדינה היו שבויים בקונספציה שחמאס מורתע ולא יתקוף, וזה עבד גם עלינו, בקיבוץ. בכל מקרה היינו רואים הרבה צבא בסביבה והאמנו ששומרים עלינו. זה השבר הכי גדול: אף אחד לא שמר עלינו וכוחות ההצלה הגיעו כל כך באיחור. שבע שעות המחבלים היו לבד בקיבוץ, בלי זכר לצבא. עברנו פוגרום במעמד צד אחד, מעשי התעללות נוראיים".
עד שחיים שלה יחזור מהשבי, ידיה של אסנת עמוסות עבודה. בשכונת כרמי גת, בליבה של קריית גת, בכמה מגדלי דירות של 16 קומות, לצד עוד כמה בניינים נמוכים יותר, עוברת לגור קהילת קיבוץ ניר עוז. היא מודאגת בעיקר ממצבם של הקשישים. "את יודעת מה זה בשביל אנשים בני 80 ומעלה, שכל החיים שלהם הם חברי קיבוץ, פתאום לגור עכשיו בדירות, במגדלים? את כל השירותים של סופר, קופת חולים, מכבסה, חדר אוכל, הם התרגלו לקבל בתוך הקיבוץ. עכשיו הם יתחילו לבשל?", היא אמרה, וסיפרה מיד על מערכי התמיכה שכבר הוקמו עבורם, למשל הזמנה מרוכזת של ארוחות חמות למי שירצה, דירה שהפכה למועדון ומתן שירותי כביסה.
אבל יש גם התרגשות חיובית. "הדירות מצוידות לחלוטין כולל מטבח מאובזר, מכונת כביסה ומייבש, רהיטים בכל הבית ואפילו תמונות ועציצים, שמיכות ומצעים ומגבות", היא ציינה. "הכול חדש, וההשקעה הזו מרגשת. זו גם הזדמנות להכיר את השכנים החדשים, שמקבלים אותנו בחיבוק חם ועוטף. ראש העיר, אנשי העירייה, התושבים – כולם יוצאים מגדרם כדי לסייע. אני חושבת שיועיל לנו כקיבוץ להכיר קהילה חדשה ולהתחבר אליה".
עד מתי הם יהיו שם? "השיקום של ניר עוז ייקח זמן", היא אמרה. "אני גם לא יודעת אם כולם יחזרו. יש פה משפחות, בעיקר עם ילדים, שעברו טראומה נוראית וסובלים מסיוטים בלילה ומפחדים עמוקים. כאשר תיגמר הלחימה נוכל לחזור לעבד את השדות ואת המטעים. לחזור לעבודה לא נפחד. לחזור לגור זה סיפור אחר".
פורסם לראשונה: 00:00, 03.01.24
