"פתחתי בירי על המיגונית וראיתי שם משהו כמו 15 מחבלים": כך מתאר סגן סהר ניסנוב (22), מ"מ בגדוד 450, את ההיתקלות הקשה סמוך לנירים, שם גם נפצע. הוא מוסיף: "לצערי השוטר שהיה איתי נפגע משלושה כדורים ונהרג. חלק מהכוח היה רק עם אקדחים".
ביום שבת ב-7 באוקטובר סגן סהר התעורר לקול האעזקות, אך גם בתור מי שגדל למציאות הזו, הוא מיד הבין שמשהו אחר קורה, "אני מתחיל לראות כל מיני סרטונים קשים ואני מבין שמדובר באירוע חריג". באותה השבת, המחלקה שלו יצאה הביתה ושאר הפלוגה סגרה שבת. "אני חובר אל שני שוטרים; יהודה קידר ז"ל ועמית גור, לוחמת במג"ב. שמענו בדרך את הקשר של המשטרה וזה היה זוועת עולם. אנשים ממש מתחננים על חייהם". הם מבינים שהאזור שורץ מחבלים ובאותו הזמן סהר מבין שהפלוגה שלו קופצת לכיוון כיסופים.
הם יוצאים גם הם דרך השער האחורי של המושב ונוסעים לנירים, שם הם חוברים לכוח של גדוד 51 של גולני ונוסעים על כביש 241 לכיוון צומת מעון. 300 מטרים לפני הצומת הם מחליטים לפרוק תוך שהם שומעים ירי ומגיעים למיגונית. "אני מתחיל לירות, מרוקן מחסניות ובמחסנית הרביעית הרגשתי כאב חד בצוואר וקלטתי שאני מלא בדם". גם השוטרת שהייתה עימו נפצעה ויחד הם מצליחים לפנות את עצמם לבית החולים.
לפי סהר, "עד היום אין לי מושג מי נהג ברכב". בבית החולים הוא גם מקבל את הבשורה שהמ"מ המקביל, המ"פ והמג"ד שלו פצועים באורח קשה ואנוש. בנוסף, שישה מחייליו של של סהר נפלו באותה שבת שחורה - עומרי פרץ , מתן מלכה, לביא בוחניק, רגב אמר, אדם אגמון ובר יענקלוב.
לסהר לקח חודש להשתקם לאחר הפציעה, וכשזה קרה, לא היה לו ספק - הוא חוזר ללחימה. "בהתחלה זה היה קצת קשה לחזור מבחינה פיזית, אבל בליווי טיפולים מותאמים ועם הרבה רצון זה היה בסדר. העובדה שזה בבית מוסיפה המון משמעות. ה'למה' הוא מאוד-מאוד חזק, יותר מהחשש. אני מקווה לראות בקרוב ילדים בגני המשחקים בניר עוז ובכיסופים - זו ההצלחה".
פורסם לראשונה: 00:00, 04.01.24
