בצלאל סמוטריץ' מציע ליישב את עזה. עכשיו. כלומר, קודם איזה טרנספר קטן, כמה מאות אלפי פלסטינים, או אפילו איזה מיליון אם אפשר, שיעופו לנו מהעיניים, ואחר כך, ומיד, מפעל התנחלותי חדש. השבת העטרה ליושנה. גוש קטיף 2. עם איזה "ברכת האל" ליד רפיח, ו"שבנו אליך" בחאן יונס ימח שמה, מעוז חמאס. למה לא? עם קצת אמונה וכסף, שתכף נדבר עליו, השמיים הם הגבול.
והנה כבר בסוכות הבא, אם ירצה השם, החברים שלו, של איתמר בן גביר, או של אורית סטרוק, או של שלושתם גם יחד, יוכלו להקים שם סוכה. לא חלילה במקום הסוכה שתוקם כל שנה מעכשיו ועד קץ הדורות בחווארה, אלא עוד אחת. ככתוב, קהלת ז', טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל תנח את ידך, כי ירא אלוהים יצא את כולם.
וצה"ל ישלח לשם כוחות. גדוד, שניים, שלושה, כמה שצריך. נו, מה אפשר לעשות? יהודים בסכנה ועם ישראל ערב זה לזה, איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק. היו שם 18 יישובים עד ההתנתקות? הם יכפילו וישלשו. חומש בריבוע יקימו שם.
מה עוד שאין בעיה תקציבית. תשאלו את סטרוק. גם ככה היא במצוקה קשה איפה לשפוך את כל מאות המיליונים שקיבלה מהאח סמוטריץ'. ובין לבין, עד שיתממש החלום במהרה בימינו, היא תוכל כמובן גם להתפנות כדי לשאול מה בדיוק עושים הטייסים השמאלנים האלה, יפי הנפש, שלא עוזרים לאחיהם שם למטה ומסרבים להפציץ. כי הרי הכל יודעים שזה מה שקורה, ושהאלוף טולדנו לא ימרח אותה.
כי סטרוק, שואלת בשביל חבר, יודעת. כי לסטרוק, בין החיפושים אחר מטרה ראויה למיליונים שנפלו עליה כמו מן משמיים, יש גם זמן לשעת סיפור. לטפח יצירתיות. זה לא שהיא הייתה שם בעזה - כלומר עוד מעט היא תהיה, כשיקימו את ההתנחלות הראשונה על שמה "אור לאורית", או "אורית המוארת" - אבל אותה לא יסובבו בכחש.
וזו לא העובדה היחידה מבית מדרשה. הנה, למשל, עוד עובדה באותה רמת אמינות. לפני כמה ימים צייצה סטרוק ש"בחירות בזמן מלחמה זו לא רק יריקה נוראה בפניהם של הלוחמים, זו גם פגיעה ישירה ביכולת שלנו לנצח". בול פגיעה. מה שלא מפריע לה, כמו לסמוטריץ' או לבן גביר, לנהל קמפיין בחירות אינטנסיבי, שלב ראשון, שני ושלישי בו-זמנית. שום סנכרון עם שלבי הלחימה שעליהם מדברים בצבא. וכל זאת באופן כה ציני שאפילו ראש הממשלה בנימין נתניהו לא מעז. קמפיין דה-לוקס, שופרא דה-שופרא, כשר למהדרין. נקי מחרקים שאפילו אינם נראים לעין.
אריאלה רינגל הופמןצילום: שלום בר טלוצריך להבין אותם, ימים כמו אלה לא יחזרו במהרה. יש לנצל היטב את הרגע שבו נפתחו שערי שמיים, או ליתר דיוק, נפתחה הכספת. כי מתי עוד הם יזכו לסיעתא דשמיא שכזו? מתי עוד, אם לא יפעלו מיד ועכשיו, סטרוק תוכל לדרוש שרופאים לא יחויבו לטפל בכל אדם אם זה נוגד את אמונתם הדתית? סמוטריץ' יוכל לדרוש להפריד בין יולדות יהודיות לאלה, נו, הערביות.
מתי עוד, אם לא יפעלו מיד ועכשיו, סמוטריץ' יישב על הקופה, והיא במשרד המה שמו שלה כדי לאסוף את כל הטוב הזה שיעזור לשכנע את המתלבטים איזה פתק צריך לשים בקלפיות אחרי שכל היורקים בפניהם של הלוחמים אכן יצליחו במשימתם הזדונית ויובילו את כולנו, ירחם השם, לבחירות. בדיוק כמו שנכתב בפרקי אבות, פרק ב', לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה. ואם אפשר בכל זאת לגמור – הנה מה טוב.
- אריאלה רינגל הופמן היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
