"המשטרה היא חלק ממערכת הביטחון. כמו שבזמן לחימה לא יעלה על הדעת לקצץ בתפקיד הצבא, כך אסור לקצץ ולו בשקל בודד למשטרה", אמר בכיר במשטרה לynet ול"ידיעות אחרונות" לקראת הדיונים על תקציב 2024, שבו צפויים קיצוצים משמעותיים. מתקציב המשרד לביטחון לאומי צפויים לקצץ 44 מיליון שקלים, כשעיקר הפגיעה תהיה במשטרה.
במקום לקבל את תוספת התקציב שלה היא משוועת - המשטרה עומדת בפני קיצוץ של עשרות מיליונים. 82 אחוז מתקציב משטרת ישראל, שעומד על כ-16 מיליארד שקלים, מוקצה כיום לשכר העובדים. אחוז נמוך מהתקציב שנותר מוקדש ל"התעצמות משטרתית".
אחרי 7 באוקטובר, גובשה תוכנית לחיזוק ההגנה על גבולות המדינה מפני חדירת מחבלים, שכוללת אימון של שוטרים בלחימה מול מחבלים, רכישת אלפי נשקים וציוד רב כמו אפודים וקסדות והקמת רשת קשר אחידה מול צה"ל. בנוסף יש כוונה להצטייד במסוקים חדישים ממוגני ירי שיידעו לתת תמונת מצב טובה בזמן לחימה. הגורם הבכיר הסביר כי "המסוקים המשטרתיים בשבת השחורה לא יכלו לחוג מעל תחנת שדרות, מחשש שייפגעו מאש המחבלים".
ב-2023 משטרת ישראל גייסה 2,800 שוטרים, כשהיעד לשנה הקרובה הוא גיוס של עוד 5,000. כדי לעמוד ביעד הזה, מסבירים במשטרה, חייבים לתגמל את המתגייסים בשכר גבוה ובמענקים. "הקיצוץ יפגע ביכולת הגיוס שלנו כמשטרה ושל לוחמי מג"ב". נוסף על כך, פרויקטים טכנולוגיים ופרויקטים הקשורים ללוחמת הסייבר בסכנת הקפאה.
משרד הבריאות: עולה לנו בבריאות
הכוונה לקצץ 300 מיליון שקל מהתקציב גורמת לטלטלה במשרד הבריאות, שנושא בנטל כבד במלחמה. מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, יצא באזהרה פומבית חריפה, ואמר כי המשמעות היא "שיתוק מוחלט של פעילות המשרד".
לדברי המנכ"ל, אם תצא לפועל תוכנית האוצר שכוללת קיצוצים של 15 אחוז בתקציב המשרד, כל מטופל יידרש לשלם 70 שקלים לכל פגישה שקשורה בבריאות הנפש. "לא נסכים לזה", אמר. "מדובר בניסיונות להשתלטות על פעילות המשרד".
בר סימן טוב ציין: "אנחנו מבינים את הצורך להתייעל בשנה מורכבת, אבל המשמעות של זה היא לשתק את המשרד. אנחנו עוד לא עשינו בחינה של התוכניות שיקוצצו, אבל תוכניות כמו להסיע קשישים סיעודיים לביתם או שיתוף פעולה עם השלטון המקומי - לא ימשיכו".
תקציב המדינה לשנת 2024 צפוי לכלול קיצוץ של 150 מיליון שקלים במטה משרד הבריאות וקיצוץ משמעותי בהיקף דומה שעלול לפגוע בטיפולים ובתרופות לאזרחים במסגרת העודפים של סל התרופות. לקראת אישור התקציב המעודכן לשנת 2024, במשרד הבריאות נערכים לפגיעה בשורת תוכניות שאמורות היו לצאת לפועל ויוקפאו.
באשר לתקציב הסל, במשרד הבריאות הסבירו כי הוא לא ישתנה, ואולם, העיכוב בתחילת מועד דיוני הוועדה עלול להביא לקיצוץ יחסי בתקציבו.
משרד הרווחה: יותר מטופלים, פחות תקציבים
מאז שהחלה המלחמה, התרחבו באופן משמעותי שירותי הרווחה בארץ. רשימת המשימות ארוכה: טיפול בחטופים שחזרו ובבני משפחותיהם, במשפחות של מי שעדיין בעזה, במשפחות הנופלים ובמפונים, בפצועים ונפגעי פגיעה מינית מ-7 באוקטובר ובמי שמצבו הנפשי הידרדר כתוצאה מהמצב. מדובר על אוכלוסיות חדשות, שעד כה לא היו מוכרות למשרד שגם ככה התקשה לתת מענה לכל מי שהיה זקוק לכך בימים שלפני המלחמה. עכשיו, גם בתקציב שלו מתכננים לפגוע.
בתקציב 2024 ביקשו במשרד הרווחה תוספת של חצי מיליארד שקלים על מנת להרחיב את המענים לנפגעי המלחמה, כשבמקביל הם ממשיכים לתת שירות גם לכל האוכלוסיות שנתמכו בהם קודם לכן. אולם במסגרת הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה מתוכננת ירידה של 78 מיליון שקלים לפחות שיקוצצו מבסיס התקציב.
במסגרת הקיצוץ מתכננים בממשלה לקצץ גם כחמישה אחוזים מכספי התמיכות שמספק משרד הרווחה. מדובר בתקציב של 100 מיליון שקלים לתמיכה בעמותות שמסייעות לאוכלוסייה, ביניהן עמותות שמחלקות מזון, מיזמים לתמיכה ושילוב ילדים עם מוגבלות ומרכזים לנפגעי תקיפה מינית. במשרד הרווחה מסבירים שאם הקיצוץ ייצא לפועל, יפגעו כל העמותות שמקבלות מהם תמיכה. המשמעות: המשרד לא יוכל לתת להרחיב את השירותים לנפגעי המלחמה, ורבים ישארו ללא מענה.
במשרד הרווחה מדווחים על עלייה משמעותית במספר המשפחות המתמודדות עם עוני (מאז החלה המלחמה נפתחו 6,000 תיקים חדשים, מתוכם 4,000 מקרים שלא היו מוכרים קודם לכן לרווחה), על עלייה של 30 אחוז בפניות על אלימות כלפי ילדים, ושל 33 אחוז במספר האנשים שפנו לקבל טיפול עקב פגיעה מינית או התמודדות מחודשת עם הטראומה.
ההערכה הרווחת במשרד היא שבמהלך השנה תירשם עלייה נוספת בנתונים. כך, למשל, המרכזים לטיפול בפגיעות מיניות מעניקים כיום שירותים ל-3,000 נפגעות ונפגעים, וההערכה היא שיתווספו עוד 2,000 מטופלים. במרכזי האלימות במשפחה מקבלים שירות 13,500 נשים, גברים וילדים וההערכה היא שהכמות תגדל ב-2,500. במשרד גם מעריכים שבמהלך השנה תגדל כמות תיקי העוני ותגיע ל-10,000. ההערכות, כך מסבירים במשרד, מבוססות על משברים קודמים, ביניהם משבר הקורונה.
"מלכתחילה האוכלוסיות שאנחנו מטפלים בהן הן האוכלוסיות הכי מוחלשות, החצר האחורית של החברה הישראלית", אומר גורם בכיר במשרד הרווחה. "אירועי 7 באוקטובר הובילו לכך שנוספו לנו הרבה אוכלוסיות חדשות, בהיקפים שלא הכרנו, וגם מענים חדשים. אנחנו רואים אוכלוסיות שלא נפגעו ישירות אבל מוצפות אצלן טראומות בעקבות האירועים והשיח האינטנסיבי בחודשים האחרונים סביב האסון. כך, נוספו לנו המון מעגלים, בתקופה שגם ככה היינו בשפל באיוש תקנים".
4 צפייה בגלריה
"אנחנו לוקחים לקצה את העובדים הסוציאליים, שעובדים מסביב לשעון". עובדים סוציאליים מטפלים במפוני העוטף במלון בים המלח
(צילום: משרד הרווחה )
לדבריו, הקיצוצים יפגעו מאוד בפעילות המשרד. "אנחנו לוקחים לקצה את העובדים הסוציאליים שעובדים מסביב לשעון ועושים את זה כרגע כי זה צורך השעה, אבל זה בא גם על חשבון האוכלוסיות שטיפלנו בהן קודם, ואני באמת שואל – איך הם יוכלו לעשות את זה לאורך זמן? לא רק שלא מתגברים אותנו, מקזזים. אני לא יודע איך נעשה את זה. מדובר במכה קשה למאמצים של משרד הרווחה לתת מענים לנפגעי המלחמה".
חשוב לציין שגם בימים שלפני המלחמה התמודד המשרד עם מחסור בתקציבים וכוח אדם. לפי נתונים שאסף ארגון מנהלי שירותי הרווחה ברשויות המקומיות, בקרב כ-80 אחוז ממנהלי הרווחה מכל הארץ חסרים כיום כ-1,500 עובדים סוציאליים בלשכות הרווחה, שהם כ-16 אחוז מהמשרות, שאינן מאוישות. לפני ההודעה על הקיצוץ התכוונו במשרד לצאת במבצע גיוס על מנת לאייש את התקנים הלא-מאוישים ולהרחיב את התקנים הקיימים, אולם במשרד מבהירים כי לאחר הקיצוץ המסתמן לא יהיה ניתן לגייס עובדים והמענים יצטרכו להתבסס על כוח האדם הקיים והחסר גם ככה.
אתמול שלחה יו"ר ארגון מנהלי שירותי הרווחה, עו"ס תמי ברששת, מכתב לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ובו תיארה את המצוקה בשטח. "הטבח הנורא והמלחמה שבאה בעקבותיו הוסיפו לפתחנו מטלות שלא ידענו כמותן עד כה, והביאו להתגייסות של שירותי הרווחה למשימה לאומית זו, לעבודה של 24/7 ועמידה במשימות שנדרשנו אליהן... על מנת להמשיך לתת שירות איכותי, מקצועי ומסור, אנו נדרשים לתוספת של לפחות 850 תקנים בשירותי הרווחה ברשויות המקומיות והאזוריות בכל הארץ, לצד תוספת משאבים תקציביים לפיתוח תוכניות שיקום הקהילה ויציאתה מהמשבר. ללא תוספת תקציבית שכזו עלולה להיפגע התקומה של אחרי השבר החברתי הגדול שפקד אותנו".
הקיצוץ בתקציב יפגע בין היתר במרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. "המחבלים עשו שימוש גם באלימות מינית, וכך כחלק מההתמודדות עם השפעות המלחמה עולים מעגלים של פגיעות מיניות", כתבו באיגוד המרכזים לשר סמוטריץ'. "אנו מבקשות שלא לקצץ בתקציב אשר גם בימים כתיקונם נמצאים בקשיים תזרימיים, ובימים אלו מספקים מענים קריטיים עבור נפגעות ונפגעים המושפעים מהמלחמה".
משרד החינוך: "לא נוכל לספק את צורכי התלמידים"
כ-860 מיליון שקלים צפויים להיחתך מתקציב משרד החינוך ל-2024. שר החינוך, יואב קיש, הודיע כי יתנגד לקיצוץ והתריע כי משמעותו היא פגיעה בטיפול הנפשי, במענה לתלמידים המפונים, בפגיעה בנוער בסיכון ובחינוך המיוחד.
"המשמעות היא פגיעה קשה מאוד בכל המארג החינוכי של מדינת ישראל וזה בלי תוספת של שקל אחד לטובת המפונים בדרום ובצפון, שלכולנו ברור כמה השקעה צריכה להיות שם. אני מתנגד לתקציב הזה", אמר קיש. "אגף התקציבים מכוון לקיצוץ של למעלה מ-20 אחוז במערכת החינוך, ללא תוספת לאתגרי המלחמה. מעבר לקיצוץ, אין בתקציב מענה לאתגרי החינוך לילדי המפונים בדרום ובצפון. משרד החינוך זקוק לתקציבים נוספים ובוודאי שלאחר הקיצוץ המתוכנן לא יצליח לספק את צורכי הילדים".
הנהגת ההורים הארצית, המועצה לשלום הילד ומועצת התלמידים הארצית תובעים מקיש להבטיח להעלות בישיבת הממשלה היום בנושא התקציב את תוספת התקציב הנדרשת להרחבת המענה הנפשי במערכת החינוך, זאת נוכח העלייה הדרמטית במצוקות הנפשיות של התלמידים בעקבות אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. הם הדגישו כי "נשקפת סכנה ברורה ומיידית לבריאותם הנפשית של התלמידים. היקף המצוקות הנפשיות ועוצמתן מחייבים פעולה דחופה על מנת להבטיח את הרחבת המענים הניתנים היום".
מנכ"לית המועצה לשלום הילד עו"ד ורד וינדמן, יו"ר הנהגת ההורים הארצית מירום שיף ויו"ר מועצת התלמידים הארצית ספיר מוספי ציינו במכתב לקיש, כי הם פונים אליו בבהילות משום שישנם נושאים המחייבים טיפול מיידי בתקציב הנוכחי. דרישותיהם כוללות הרחבה של שעות ותקני הייעוץ החינוכי בכל שכבות הגיל במערכת החינוך, הגדלה משמעותית של תקני הפסיכולוגים החינוכיים, הרחבת תחום האחריות של מערך השירות הפסיכולוגי-חינוכי באופן מלא, מתן הכשרות לכלל הפסיכולוגים החינוכיים והיועצים החינוכיים במערכת החינוך לטיפול בטראומה ובחרדה ועוד.
"ישיבת הממשלה הקרובה הינה הזדמנות קריטית להבטיח את התקציב הנדרש למען בריאותם הנפשית של הילדים והנוער, התלמידים והתלמידות בישראל", נכתב בפנייה לשר קיש. "אנחנו מפצירים בך לעשות הכל על מנת להבטיח תקציב הכרחי ודחוף זה, שכן אין חשוב יותר מבריאותם הנפשית של ילדי ישראל".
באוצר מציעים גם לקצץ ל-45 מיליון את תקציב הספריות הציבוריות, שעומד כעת על סך של 85 מיליון שקלים ולא עודכן לאורך השנים. המשמעות היא שיתוק של ספריות רבות, בעיקר בפריפריה. כאן צריך להזכיר שבזכות התקציב שמעוגן בחוק, שירותי הספריות ניתנים לציבור בחינם - והפגיעה בתקציב תורגש בכל תחום שהן נוגעות בו: רכישת ספרים חדשים, אירועי תרבות, פעילויות לילדים בתשלום סמלי ועוד.
הנפגעות העיקריות יהיו ספריות קטנות שמראש מקבלות תקציב קטן. קיצוץ כזה יכול להיות גזר דין מוות על ספריה כזו או אחרת, גם אם היא לא תיסגר פיזית אך לא תוכל להעניק שירותים. זה עלול גם לגרום לפיטורים, שכן ספרייה שלא מעניקה שירותים מחוסר תקציב לא תזדקק לכח האדם. הקיצוץ הזה פוגע קודם כל בציבור, לאחר מכן בספריות ובהמשך גם בסופרים והסופרות ובהוצאות לאור, שהם ספקי התרבות.
