משכול לחיים חדשים, מעצב תהומי לשמחה ומעט נחמה: לינור משה (34), שאיבדה את בעלה רועי בטבח חמאס של 7 באוקטובר, ילדה שלשום (שבת) את בתם, אחות קטנה לילדיהם דניאל (9) והראל (7).
לינור ואחותה התאומה, הילה אוחיון, נכנסו להיריון בדיוק באותו זמן. שלשום, כשלינור חשה כי ההיריון שלה מגיע לשלביו הסופיים, הילה הגיעה איתה לבית החולים הציבורי אסותא באשדוד כדי להיות לצידה ולתמוך בה. בשעה 14:00 לינור ילדה את בתה. הילה הבינה שגם הלידה שלה מתקרבת, והחליטה להישאר בבית החולים. שש שעות בלבד חלפו, וגם היא ילדה בת, אחות קטנה לשני בניה, יהב (9) ועידו (5).
השתיים הועברו להתאוששות באותו חדר במחלקת היולדות של אסותא, ואתמול כבר חזרו הביתה. "הלידה לא הייתה פשוטה", מספרת לינור, "רועי היה כל כך חסר לי, אבל הרגשתי שבאיזשהו אופן הוא כאן איתי. העובדה שאחותי הייתה איתי, וגם ילדה כמה שעות אחריי, זה היה כמו סוג של פיצוי. עכשיו אנחנו מתאוששות ושמחות ביחד, עד כמה שזה אפשרי".
לינור, תושבת אשקלון, היא אלמנתו של הכבאי רועי משה (36). רועי, סגן מפקד צוות בתחנת כיבוי באר שבע, סיים משמרת לילה ב-7 באוקטובר והיה בדרכו מבאר שבע לאשקלון. סמוך לצומת גבים הוא נתקל במחבלים, ניסה להימלט לשדה סמוך, ונרצח. לאחר נפילתו הועלה לדרגת רס"ר.
"רועי נמלט לשדה באזור מושב יכיני ונורה בפלג גופו העליון", מספרת לינור, "בעודו מתבוסס בדמו הוא שלף את הטלפון ושלח אליי הודעה קולית, שבה נפרד ממני ומהילדים. התחלתי לשמוע אותה ומיד זרקתי את הטלפון. לא יכולתי להקשיב לה. גם קיוויתי שבסוף הוא יחזור ויגיד שהכל בסדר והוא סתם הלחיץ. רק אחרי הלוויה הצלחתי לשמוע את ההודעה. הוא אמר שם שהוא אוהב אותי, אוהב את הילדים, 'תשמרי עליהם', 'תתקדמי הלאה' ועוד דברים. בסוף ההודעה הוא אמר לי: 'את המלכה שלי ואני סומך עלייך'".
"הוא כבר היה פצוע כנראה. ידע שזה הסוף. כזה היה רועי שלי - הוא נתן לי סיומת רומנטית ואוהבת, שתישאר איתי כל החיים". היא מספרת שדווקא על התינוקת שבדרך הוא לא דיבר באותה הודעה, "אבל עוד לפני כן הוא כבר בחר את שמה: גילי".
לינור מסכמת "מהרגע שזה קרה ידעתי שאנחנו שנכנסים למצב מאוד קשה. כמובן שהיה לי ברור שהלידה תהיה אירוע מורכב, אבל הקושי האמיתי נובע מכך שהתינוקת ועוד שני ילדים יגדלו בלי אבא. יש לנו ברוך השם משפחה שעוטפת, אבל החוסר שלו זה מכה אדירה".
פורסם לראשונה: 00:00, 15.01.24
