מתגעגעים, אבל לא מוכנים לחזור למציאות של שגרת חירום: במלונות שבהם שוהים המפונים מיישובי העוטף ומשדרות בתנאי צפיפות ומתח נפשי, המשפחות שוברות את הראש בימים אלה לגבי העתיד - לחזור הביתה או לא לחזור הביתה? יש משפחות מהקיבוצים שנהרסו שכלל לא עוסקות בשאלה, שכן ממילא אין להם כרגע לאן לחזור.
לעומת זאת, משפחות שבתיהן או יישוביהן ניזוקו פחות וכבר יוכלו לחזור בקרוב תוהות בכלל אם יש לאן לחזור. מערכות החינוך עדיין לא מתפקדות והשירותים המוניציפליים בחוסר תפקוד. תושבי עוטף עזה יחזרו הביתה, אלו שירצו כמובן, בידיעה שתחושת הביטחון לא תחזור להיות מה שהייתה בקרוב.
100 ימים מאז שהחלה המלחמה, התושבים יודעים שהבית והביטחון לא ייראו כפי שהיו עד אותה שבת טרגית. למרות זאת, רוב הסיכויים שהרבה המשפחות יחזרו כשמערכות החינוך ייפתחו מחדש, אפשר שכבר בחודש הבא, גם אז זה יהיה תהליך איטי ושברירי. שיקום חבל ארץ זה יימשך שנים רבות, והדבר תלוי בעיקר בתשומת הלב שהממשלה תיתן, חברתית וכלכלית.
הכותרת
100 ימים למלחמה: בחזרה לכאוס של 7 באוקטובר | רונן ברגמן
24:40
ליאור ושירן לוי והילדים דביר, נויה ואימרי משדרות נמצאים במלון ברעננה. ליאור הוא קצין ביחידה מובחרת שעזב את הבית ב-7 באוקטובר והתגייס למילואים. מאז הוא שם, נכנס ויוצא מעזה לפרקים. הבית של הוריו ניזוק מפגיעת רקטה במטחי הרקטות באותה שבת שחורה.
"לחיות בבית מלון זה מאוד קשה ויש הרבה חוסר נוחות", הם סיפרו. "משפחה שלמה שחיה באותו חדר צפוף זה לא פשוט. אבל מצד שני אנחנו לא נחזור לשדרות כל עוד נמשך הירי וטפטופי הרקטות. אנחנו מאוד רוצים לחזור, שדרות זה הבית, ואנחנו גם נחזור - אבל רק אחרי שהכול ייגמר. יש לנו סבלנות, אנחנו חורקים שיניים ובאמת לא יודעים מה יהיה, אבל ברור לנו שנחזור. המצב שלנו יותר מאתגר כי אשתי נשארת עם הילדים לבד, עם כל העומס והדאגה. זה לא פשוט כלל, אבל זו המדינה שלנו ואנחנו נגן עליה כמה שצריך למעננו ולמען הדורות הבאים".
עבור המפונים החזרה הביתה, לכשתתאפשר, כרוכה בהרבה מאוד שאלות וחששות. השאלה הגדולה ביותר היא לאיזו מציאות חוזרים. תחושת הביטחון ומשבר האמון עדיין קיימים, אם לא החריפו עוד יותר מפרוץ המלחמה.
יעל אלמקייס מקיבוץ כרמיה, שפונתה עם כל הקהילה לקיבוץ נחשולים, סיפרה על ההתלבטות הקשה, בזמן שבעלה תומר, חבר בכיתת הכוננות, נמצא ביישוב: "לחזור או לא לחזור זאת באמת ה-שאלה מבחינתנו. שגרת צבע אדום, בלוני נפץ, איום חדירות המחבלים, סבב מבצעי כל כמה חודשים, אימוני חמאס מוגדרים כפיצוצים תקינים, סיסמאות ריקות מתוכן כמו 'חמאס מורתע', 20 שנים של חיים בשגרת חירום. עצם העובדה שמדברים איתנו על חזרה ליישובים מראה את האטימות והעיוורון של מקבלי ההחלטות. שום דבר לא השתנה בתפיסה המעוותת שהייתה עד 6 באוקטובר".
בתחילת החודש הוחלט בממשלה כי לתושבי היישובים במרחק של 4 עד 7 ק"מ מהרצועה תינתן האפשרות לשוב הביתה ולקבל "מענק שיבה". על פי ההחלטה, המענק יעמוד על 200 שקלים למבוגר ביום, ועל 100 שקלים לילד ביום. נכון לעכשיו, מענק זה יינתן למשך חודש.
המטרה היא כמובן לעודד חזרה הביתה, אם התושבים ירצו בכך כמובן. מדובר על העיר שדרות ועל יישובים במועצות חוף אשקלון, שער הנגב ושדות נגב - שאינם מוגדרים צמודי גדר.
פורסם לראשונה: 00:00, 14.01.24
