לא עברו דקות מרגע שנודע על הפיגוע הרצחני ברעננה אתמול (שני), ומיד שמענו את הפזמון הידוע על כך שהפלסטינים במצוקה. אין להם אישורי עבודה. משום שעבודה בישראל, כידוע, היא אחד ממקורות הפרנסה העיקריים של יהודה ושומרון, בדיוק כפי שהיא הייתה, בשנים האחרונות, עמוד השדרה של הכלכלה הפלסטינית ברצועת עזה.
הממשלה דנה בחידוש אישורי העבודה לתושבי יהודה ושומרון. גורמי הביטחון לוחצים על חידוש האישורים. שר הביטחון תומך. אחד הנימוקים העיקריים הוא שמצוקה כלכלית תגדיל את הסיכויים לטרור. ולמי שעובד, כידוע, יש מה להפסיד. מדובר בקונספציה עתיקת יומין. זו הייתה הקונספציה המובילה גם בנוגע לרצועת עזה. קרוב ל-20 אלף עובדים בישראל, רצינו להאמין, וראש אמ"ן האמין, הם סוג של תעודת ביטוח.
הם יושבים בבית ללא פרנסה, אמר אתמול העיתונאי מוחמד מג'דלה, על המפרנסים משטחי הרשות הפלסטינית. עובדתית זה נכון. אלא שיש רק בעיה אחת. שני האחים שביצעו את הפיגוע אתמול דווקא עבדו, גם בלי אישורי עבודה. הם החליטו, אולי מראש, אולי לא, לצאת ביחד לעשות פיגוע. פרנסה הייתה להם. וגם מוטיבציה. הרי כ-80 אחוז מתושבי יהודה ושומרון הביעו תמיכה בפיגוע הרצחני של החמאס מ-7 באוקטובר. קצת קשה להניח שהאלפים הרבים שזוכים בימים רגילים לאישורים שייכים דווקא ל-20 אחוז שמתנגדים לחמאס.
טורים נוספים בערוץ הדעות ב-ynet:
• הנכשלת וגם ירשת
• התפכחתי. סמוטריץ' אינו מה שחשבתי
• ההיגיון שבשיגעון של תפיסת הביטחון
• בצומת הכרעה: בין מיטוט חמאס לעסקת חטופים
העניין הוא שהקונספציה שאיכות חיים ורמת חיים ימנעו טרור, ושעוני מוביל לטרור – ששלטה בצמרת המודיעין של ישראל - זו קונספציה נוחה. היא נשמעת הגיונית וסבירה. העניין הוא שלגופים החשובים ביותר במדינה, כמו משרד החוץ, אגף המודיעין, הכנסת, ועוד ועוד, יש מחלקות מחקר. הן אמורות לספק את המידע המבוסס. אבל אף אחד לא טרח לבדוק. כך שמידע רציני אף פעם לא הוצג. הנה מה שהם היו אמורים לדעת, והם לא יודעים.
שורה של מחקרים, כתבתי כאן לפני שנתיים, מצאו שאין קשר בין עוני לטרור. בארה"ב נבדק העניין, בעקבות פיגועי התופת, כבר ב-2003. המחקר, שבוצע על ידי אלן קרוגר מאוניברסיטת פרינסטון וז'יטקה מאלקובה מאוניברסיטת פראג, מצא שירידה בעוני או בבורות לא מפחיתה את הנטייה לטרור, אלא להפך. עלייה ברמת החיים ובהשכלה מגדילים את הנכונות להצטרף לארגוני טרור. הטענה על עוני או בורות שמובילים לטרור נבדקה גם בהקשר הישראלי, למשל, על ידי פרופסור בנמלך אפרים, קלוד ברבי ואסטבן אנגל. וגם שם, התברר שהשכלה, למשל, מגדילה את הנכונות להצטרף לארגוני טרור.
מחקר אחר, של אברהם יגר מאוניברסיטת רייכמן, מ-2018, בדק שורה של מחקרי שדה, והגיע למסקנה חד-משמעית: "עוני איננו, כפי שהוא נתפס לעיתים קרובות, הסיבה לטרור". מחקר נוסף, משנת 2020, של Javier Gardeazabal, מגלה שלא רק שאין קשר בין עוני לטרור, אלא להפך: טרור מוביל לעוני. יש עוד מחקרים רבים בתחום, והיריעה קצרה. פרופ' קורל לנקסטר מאונ' ג'ורג'טאון בוושינגטון כתבה: "צריך להיאבק בעוני, אבל אין צורך שהממשל האמריקני ואזרחי ארה"ב ישלו את עצמם שזה מה שיפחית את הטרור".
ראשי השלטון וגורמי הביטחון בישראל יכולים להתנחם בעובדה שהם לא לבד. זו קונספציה חובקת עולם. נשיא ארה"ב לשעבר, ג'ורג' בוש, אמר שמדינתו "נלחמת בעוני משום שתקווה היא התשובה לטרור". וג'ון קרי, לשעבר מזכיר המדינה האמריקני, אמר ש"במקרים רבים עוני הוא הסיבה לטרור". אבל טעות רבים לא פותרת שום בעיה. להפך.
למעשה, אין צורך בשורה של מחקרים כדי לדעת שאלה לא העניים של אפריקה שפונים לטרור. ואין צורך במחקר כדי לדעת שכל 19 הצעירים שביצעו את פיגועי התופת בארה"ב הגיעו ממשפחות עשירות ומשכילות. הם היו אזרחי העולם הגדול. הם שהו במדינות מערביות. הם אפילו אימצו אורח חיים מערבי. הם לא קוששו לחם.
רוב המוסלמים מאירופה שהתנדבו לשורות דאעש, כדי לערוף ראשים באזורי השליטה של ארגון הטרור הרצחני, היו משכילים יותר ומבוססים יותר. זו הייתה האידיאולוגיה שהפכה אותם לרוצחים שביצעו פעולות טרור מבחילות. אבל רבים וטובים, וגם פחות טובים, בעולם ואצלנו, ימשיכו לדקלם את המנטרה של "עוני גורם לטרור".
זה לא אומר שאפשר להתעלם ממצוקות הפלסטינים. רחוק מכך. הפרנסה חשובה. אבל כדי להוריד את מפלס הטרור יש צורך לפתוח במאבק נחוש נגד ההסתה, ונגד מערכות החינוך של הרשות הפלסטינית ושל אונר"א. המימון מגיע בעיקר מארה"ב, מהאיחוד האירופי וממדינות אירופה. אבל כאשר הקונספציה היא שעוני מוביל לטרור, אז מאפשרים למאות מיליוני דולרים לזרום לשטחי הרשות הפלסטינית ורצועת עזה. וחלק גדול מהכסף הזה מטפח את הרדיקליזציה שמובילה לטרור. יחליט הקבינט מה שיחליט בנוגע לאישורי עבודה. ובתנאי אחד – שלא נשכח שאידיאולוגיה של הסתה ושנאה היא הבעיה. הקונספציה גרמה לנו לעיוורון בנוגע לעזה. אין צורך בעיוורון נוסף.
פורסם לראשונה: 00:00, 16.01.24