הממשלה החליטה בשבוע שעבר לקצץ 15% מתקציבי תוכניות החומש לחברה הערבית, בנוסף לקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה העומד על 5%. קיצוץ זה יפגע קשות לא רק בחברה הערבית, אלא בחברה הישראלית כולה.
הסוגיה הבוערת ביותר בחברה הערבית היא ההיעדר המוחלט של תחושת ביטחון אישי בעקבות הפשיעה המשתוללת. קשה להפריז בתחושות הפחד שארגוני הפשע משליטים ובייאוש הנובע מטיפול רפה בסוגיה מצד הממשלה הנוכחית. הממשלה הקודמת הצליחה, אחרי שנים רבות, להוריד את מספר הרציחות, על ידי תוכנית עבודה מקצועית ומאומצת, ולמותר לציין שהממשלה הנוכחית זנחה דרך זו.
סוגיה נוספת שמטרידה את החברה הערבית היא המצב הכלכלי הירוד. דוח העוני שפורסם לאחרונה מצביע על כך ש-39% מהמשפחות הערביות מוגדרות כעניות – יותר מכפול מהשיעור בקרב יהודים, 16%. בנוסף, הדוח מראה שיעור בלתי נתפס של כ-30% מהאוכלוסייה הערבית שחיים בביטחון תזונתי נמוך מאוד, לעומת כ-9% בקרב האוכלוסייה היהודית. כמו כן, נתונים ראשוניים על שיעור האבטלה בעקבות המלחמה הנוכחית מצביעים על פגיעה גדולה יותר בחברה הערבית, ומחקרים הראו שגם במשבר הקורונה עובדים מהחברה הערבית, בעיקר גברים צעירים, נפלטו בשיעור גבוה בהשוואה לכלל האוכלוסייה. כלומר, החוסן הכלכלי של החברה הערבית הוא נמוך למדי, ומחמיר בעיתות משבר.
נקודות האור הבודדות הן בזכות תוכניות החומש לחברה הערבית, שבשנים האחרונות הקצו מיליארדי שקלים לתיקון האפליה התקציבית שממנה סובלת החברה הערבית. כך למשל, עלה שיעור הזכאות לבגרות בחינוך ערבי מ-58% בשנת 2015 ל-72% בשנת 2021, שיעור הסטודנטים הערבים מכלל הסטודנטים לתואר ראשון עלה מ-15% בשנת 2015 ל-19% בשנת 2022, שיעור התעסוקה של נשים ערביות עלה מ-32% ב-2015 ל-45% ב-2023, היקף התחבורה הציבורית ביישובים הערביים עלה באופן ניכר ומספר הולך וגדל של ערביות וערבים השתלבו בתעשיית הייטק, במערכת הבריאות ובמגזר הציבורי.
ניתן לראות שיפור גם בעמדות האוכלוסייה הערבית כלפי שילוב בחברה הישראלית. בראש ובראשונה, הצלחתה של מפלגת רע"מ, שהצטרפה לממשלה הקודמת והביאה למפנה בפוליטיקה הישראלית וכיום נמנית עם "גוש השינוי". לפי סקר יחסי יהודים-ערבים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, 77% מהערבים לא מסכימים שעדיף שיהודים וערבים יחיו בנפרד (לעומת 46% בקרב יהודים), מעל 90% מהערבים תומכים במפגשים בין בני נוער (לעומת 59% בקרב יהודים) ומעל 80% מהערבים תומכים בצירוף מפלגה ערבית לממשלה. בסקר מיוחד בעקבות המלחמה נרשם שיעור שיא של 70% מהערבים שהשיבו שהם מרגישים חלק ממדינת ישראל ובעיותיה, לעומת כ-40% בשנים קודמות.
ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיאהמגמות שמאפיינות את החברה הערבית בישראל סותרות: מחד גיסא, התגברות האלימות והפשיעה, שיעורי עוני גבוהים ותחושות שהמשטר בישראל אינו דמוקרטי; ומאידך גיסא, המגמות החיוביות שהוזכרו לעיל. החברה הערבית נכונה להשתלב בחברה הישראלית. התקציבים לחברה הערבית חשובים להשתלבותה וצמיחתה, ואין למדינה את הפריבילגיה לוותר על מנוע הצמיחה הזה. צמיחה זו תשפיע לחיוב לא רק על החברה הערבית, אלא על החברה הישראלית כולה.
ישנם גורמים קיצוניים במיוחד בממשלה, שעוד לפני המלחמה ניסו לפגוע בתוכניות החומש לחברה הערבית. הדוקטרינה שלהם היא פילוג, הפרדה והסתה של האוכלוסייה היהודית והערבית אלו באלו. קיצוץ התקציבים בעקבות המלחמה הוא רק תירוץ עבורם לממש את מה שתיכננו אך טרם הוציאו לפועל. העובדה שלחברה הערבית אין ייצוג פוליטי בממשלה דרך קבע אין פירושה שלא צריך להילחם בהחלטות שנועדו לפגוע באזרחים הערבים: אל לנו לתת לגורמים אלו לפגוע ביחסים השבריריים בין ערבים ויהודים בישראל, אל לנו לתת לגורמים אלו לקחת החלטה שלבסוף תפגע בחברה הישראלית כולה.
- ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא היא שותפה בקרן פורטלנד
פורסם לראשונה: 00:00, 21.01.24
