ראש הממשלה בנימין נתניהו ואלה שדורשים לעצור את המלחמה עכשיו ולסגת מעזה, שותפים לבעיה דומה: אין להם תוכנית ליום שאחרי. עצירת המלחמה בגלל האסון הכבד באל-מע'אזי תהיה בגדר אסון לא פחות גדול ותסלול את הדרך ל-7 באוקטובר הבא. המלחמה תתחדש, ובסיכוי גדול יותר נמצא עצמנו בסבב הבא מול שתי חזיתות במקביל, לנוכח מה שיתפרש בחיזבאללה כסימן חולשה מובהק מצד ישראל.
הפסקה כעת של המלחמה ברצועה, לא תוביל לשום תוצאה חיובית, להפך: היא תגרום נזק בלתי הפיך להרתעה, תסלול את מעשי החטיפה הבאים של בני ערובה ותעורר הרבה תיאבון לפגוע בישראלים בשל מה שיתפרש כחולשה מובהקת. יתרה מכך, למרות תקוותם של רבים, הפסקת המלחמה ונסיגה מעזה גם לא יובילו בשום דרך לשחרור כל החטופים והחטופות. חמאס יודע ומבין שהחטופים הם הנכס מספר אחת שלו, ולפיכך יהיה לו אינטרס ברור לגרור את המשא ומתן על השלמת העסקה במשך שנים - כל עוד אין עליו לחץ צבאי בלתי מתון.
המלחמה בעזה צריכה להימשך, ולאחר שכוחות צה"ל יסיימו את הפעילות באזור ח'אן יונס הם יצטרכו לפעול גם ברפיח כדי לוודא פגיעה נרחבת ככל האפשר בזרוע הצבאית של חמאס - שכבר כיום ישנה פגיעה קשה ביכולותיו.
אז נכון, מדי פעם נרשמים שיגורים מעזה, ואכן גם אחרון נושאי האר-פי-ג'י יכול לגרום להרבה מאוד נפגעים בצד הישראלי, אך צריך גם להכיר בעובדה שהיכולות של ארגון הטרור פוחתות והולכות. לפי הערכות צה"ל, כ-9,000 מחבלי חמאס נהרגו במלחמה עד כה. ניתן להעריך בזהירות שלפחות מספר דומה של מחבלים נפצע ברמות כאלה או אחרות. כלומר, קרוב לשני שלישים מהכוח הלוחם של חמאס כנראה מנוטרל. אז אמנם נותרו עוד יותר מ-10,000 מחבלים לחמאס, אך מדובר פה בירידה ניכרת בכוח הצבאי של הארגון.
במאמץ הזה אין ברירה אלא להמשיך - נוכח החובה שלנו לחטופים, מאחר שזה המהלך היחיד שיכול לזרז את המשא ומתן לשחרורם; נוכח החובה של מדינת ישראל לייצר תחושת ביטחון לתושבי העוטף שישובו לביתם; נוכח האפשרות שנצא למלחמה בצפון מול חיזבאללה, ונרצה שהחזית הדרומית תהיה מנוטרלת; ונוכח הרצון לייצר הרתעה מול חיזבאללה, שתחסוך מאיתנו מלחמה נוספת. בשל כל אלו, עלינו להמשיך ולפעול מול חמאס ברצועה.
בימים האחרונים נראה שרבים בישראל כבר השלימו עם תבוסה. אין הישגים, הם אומרים, כאילו זו ההוכחה שצריך לעצור. יש מי שמציע אפילו לקבל את חזרתו של חמאס לשלטון בעזה, כאילו לא קרה כאן דבר ב-7 באוקטובר, כאילו לא הבנו באיזה אויב מדובר. אז לא, אסור למדינת ישראל בשום פנים ואופן להסכים לחזרת שלטון חמאס לעזה.
וכאן אנחנו מגיעים לנקודה הבעייתית כל כך, שנקראת סוגיית "היום שאחרי". נתניהו נוהג בחוסר אחריות מובהק כשהוא מתעלם מדיון מעמיק בשאלה הזו, ובכך פוגע בביטחון המדינה ועתידה. בזמן שמשלחת ביטחונית מתדפקת על דלתות וושינגטון בבקשה לסיוע צבאי, ראש הממשלה מסרב לומר שהוא מוכן לשקול שלטון שרשות פלסטינית מתחדשת תהיה חלק ממנו. אמירה שכזו יכולה הייתה להעניק לישראל חבל ארוך יותר לפעולה ברצועה, אך נתניהו חושש מתגובת בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, ובעצם תוקע אותנו בבוץ עזתי ללא תוכנית יציאה.
כדי לסיים את המלחמה הארורה הזו לפחות עם הישג חלקי - על ניצחון כבר אי-אפשר לדבר לאחר 7 באוקטובר - מדינת ישראל זקוקה בדחיפות לתוכנית ל"יום שאחרי".
- אבי יששכרוף הוא פרשן ynet ו"ידיעות אחרונות"
פורסם לראשונה: 00:00, 24.01.24