אחד המשפטים שכבר נחרתו בציבוריות הישראלית טמון בתובנה שאחרי 7 באוקטובר: שום דבר כבר לא יהיה כשהיה. הכוונה היא גם לאיך שאנחנו מסתכלים על המציאות, וגם לאיך שאנחנו אמורים לעצב אותה.
במובנים העמוקים של התובנה הזו, אחרי 7 באוקטובר אמורים הישראלים לא להסכים יותר לפוליטיקה מקטבת, פלגנית ולמנהיגים שאינם מחויבים לדוגמה אישית ולאחריות. מובן נוסף וחשוב של התובנה הזו מחייב לבחון גם את היחס לסכסוך שלא מבעד לקלישאות הישנות של שמאל וימין. אחרי 7 באוקטובר אפשר בהחלט לדרוש ללכת עד הסוף מול חמאס, ומצד שני לקבל את העובדה שלא יהיה סוף לסכסוך בלי פתרון מדיני. אחרי 7 באוקטובר, שבו ממילא כבר נפגענו כפי שלא נפגענו מעולם, זו טעות לחשוב על העתיד רק מתוך פחד. צריך לבחון ולהחליט מתוך הכרה במורכבות של המציאות.
זו הסיבה שההפחדות של בנימין נתניהו מפני מדינה פלסטינית אינן מצליחות לאיים על הציבור, שעדיין מעדיף את גנץ על פניו באחוזים ניכרים. אדרבה: לפי הסקר האחרון של מנו גבע 51 אחוזים מהציבור היו מסכימים להסכם שכולל את החזרת החטופים, שלום עם סעודיה ומדינה פלסטינית מפורזת בעתיד - אף שרוב מוחלט של הציבור גם סבור שאת חמאס יש להכריע. במובן הזה נראה שהציבור הישראלי אכן מפגין בגרות.
טורים נוספים בערוץ הדעות ב-ynet:
• הברירה הגרועה פחות
• לעצור את הדימום בעזה
• חייבים להמשיך להילחם
• איך המילואימניקים יחזרו להילחם? דרוש שינוי דרמטי
אבל 7 באוקטובר מחייב אותנו גם למסקנות במישור הקריטי פחות: לא לאפשר יותר לפוליטיקאים שלנו לעסוק בשטויות. ואחת הדוגמאות הטובות לכך היא היחס לח"כ עופר כסיף. האחרון חתם על הצהרה המכנה את מעשי ישראל בעזה "ג'נוסייד", ובתגובה לכך כבר יותר מ-70 חברי כנסת, משמאל ומימין, חתמו על עצומה להדחתו. אם יש צורך להזכיר, הדחת חבר כנסת בשל דעותיו היא אירוע חריג ביותר בדמוקרטיה.
עמדת כסיף מקוממת. ישראל לא מבצעת השמדת עם. להפך: מעטים הצבאות שדאגו מראש לפינוי האוכלוסייה האזרחית, גם אם הפינוי מתבצע בתנאים קשים מנשוא, כפי שעשתה ישראל. למעשה, אין שום דרך להתמודד עם חמאס בלי לפגוע גם באזרחים, ומכאן הצביעות של אלה המאשימים את ישראל ברצח עם אבל מוכנים להסכים שיש לה זכות להגן על עצמה.
אבל האמת היא שהאמת גם פחות חשובה. מי שסבור שישראל מבצעת ג'נוסייד חשב כך מראש, בלי קשר למציאות. עובדה היא שהטענה עלתה כבר ביום הראשון למלחמה, עוד לפני הפלישה הקרקעית, על ידי ההיסטוריון הפלסטיני רשיד חאלידי, ונשמעה מיד ברשת "אל-ג'זירה" ובמקומות אחרים.
ד"ר אבי שילוןהשאיפה להדיח את כסיף רק מפני שכך הוא אומר או חושב לא באמת תחזק את ישראל - להפך. הדחת ח"כ מכהן בשל עמדותיו, שעולות בקנה אחד עם העמדה של רבים בעולם, רק תחליש את הדימוי של ישראל כדמוקרטיה. מעבר לכך, היא תעיד על כך שאיננו מסוגלים להתמודד עם טענותיו. היא גם טיפשית, שכן ממילא לכסיף אין כוח לסחוף אחריו אנשים. והיא תהווה, מן הסתם, גם תקדים מסוכן להדחת נבחרי ציבור בשל דעותיהם.
אני בכוונה מבקש להגן על מי שדעותיו שגויות וילדותיות ומעוותות בעיניי. שכן מה שאנחנו צריכים לבקש מהפוליטיקאים שלנו אחרי 7 באוקטובר, אם הם רוצים להצדיק את מעמדם, זה לעסוק בעיקר. קל מאוד לגנות את המובן מאליו, אבל להתלהם נגד כסיף זה בעיקר פופוליזם לא מעניין, גם אם הוא עוזר לחברי כנסת, משמאל ומימין, להפגין פטריוטיזם.
כסיף הוא אדם שאינו מסוגל להבחין בין גוונים שונים של המציאות, אלא רק בין מה שהוא תופס כטוב או רע. אבל הוא הבעיה האחרונה של ישראל.
- ד"ר אבי שילון הוא היסטוריון
פורסם לראשונה: 00:00, 25.01.24
