התמרון הקרקעי בחאן יונס הופך בימים אלו לארוך יותר מזה שבוצע בצפון הרצועה בחלקה הראשון של המלחמה. הפעם, בניגוד למה שנראה בצפון, המחבלים ששייכים ל"חטיבת הבית" של סינוואר ודף לא בורחים, ואפילו יוצאים ממחבואם.
יותר מ-400 מחבלים חוסלו במערב חאן יונס בפחות משבוע של פעולה סביב מחנה הפליטים המכותר. גם בבוץ ובגשם הכבד של סוף השבוע לא נעצרה ההתקדמות. חלק מהכוחות, כמו לוחמי חטיבות גבעתי, הצנחנים וחטיבה 7 של השריון, שמכתרים את מחנה הפליטים משלושה כיוונים שונים, צברו כבר רצף לחימה בשטח אויב שלא זכור באף מלחמה – מסוף אוקטובר, פחות שבוע וקצת של הפוגה בקרבות.
(צילום: ירון ברנר)
תיעוד מתקיפות צה"ל ברצועת עזה
(צילום: דובר צה"ל)
את הלחימה בין סמטאות מחנה הפליטים של חאן יונס מובילים לוחמי מגלן ואגוז של חטיבת הקומנדו, בשל האופי הצפוף והכירורגי של המקום. בין מחנה הפליטים לעיר העקורים במואסי נמצא בית החולים הגדול ברצועה, נאצר, שמתפרס על בניינים רבים, במתחם רחב יותר משיפא. כוחות צה"ל כבר קרובים אליו.
ההישגים הטקטיים נצברים מיום ליום: בשבוע האחרון איתרו לוחמי חטיבה 7 וגבעתי מחסן ענק של מטעני הצמדה לטנקים וגם מצבור חריג של חומרי הדברה כימיים, שלפי החשד יועדו לשימוש צבאי. "טבעת החניקה על מחנה חאן יונס מתהדקת, שעה שמחבלי חמאס יוצאים ונלחמים, חלקם עם וסטים של מתנדבי אונר"א", מתארים מפקדים שנלחמים שם. שלשום הצליחו לוחמי צה"ל לזהות מפקד פלוגה מקומי במערב חאן יונס שהתחזה לאזרח. הוא חוסל מיד. עבור הלוחמים, מדובר בהזדמנות לחסל רבים מהמחבלים במהירות. אבל מאחורי ההיערכות המקדימה של חמאס לתמרון הצה"לי, שניכרת בשל זירות המטענים הרבות והמארבים המשולבים – ישנה הערכה בצבא שמדובר במרכז כובד משמעותי של חמאס.
הכוחות מנסים להגיע לרמזים נוספים שיקרבו אותם לחטופים ולבכירי חמאס, ולאתר מודיעין שיביא למטרות חדשות ויבנה את המשך הפעולה בדרום הרצועה, או היכן שניתן עוד לתמרן בה. נזכיר שתמרון ברפיח או בציר התעצמות חמאס, פילדלפי, יחייב שני תנאים מקדימים שקשים להשגה: פינוי מחדש של יותר ממיליון עזתים ברפיח וסביבתה והסכמה מצרית, שדורשת תמורה מדינית כלשהי לטובת הפלסטינים, לכל הפחות בדמות הנהגה מקומית חדש עם רכיבים מהפת"ח ששולט ברמאללה.
הדרג המדיני הנוכחי בישראל מתנגד לכך בתוקף, ולכן קשה לראות פעולה ישראלית במרחב ללא אור ירוק מהצבא שמעבר לגבול. ההתבטאויות המצריות החריפות נגד ישראל בסוף השבוע לא הגדילו את הסיכוי לתיאום ואישור מהלך שכזה, אך המגעים בנושא עם קהיר לא פסקו.
החלק המעניין לא פחות קורה מחוץ למחנה, בפאה המערבית שלו. שם, חטיבת גבעתי הקימה נקז, מחסום, הדומה לשניים שהוקמו בתחילת התמרון ופעילים עדיין בצפון הרצועה. מהנקז יצאו בימים האחרונים כ-20 אלף אזרחים פלסטינים לעבר עיר העקורים במואסי שעל החוף. זהו הישג עבור אוגדה 98, בעיר הגדולה בשטחה ברצועה שבה נותרה אוכלוסייה רבה, כמה מאות אלפים, באופן שהופך את הלחימה למאתגרת בהרבה. אלפי העזתים שחולפים על פני הלוחמים – לפחות 70 מהם זוהו כחשודים, ועוכבו לחקירות שב"כ ו-504.
הצפיפות בחאן יונס כה גבוהה, שעמדת הנקז של גבעתי נמצאת רק 600 מטרים בקו אווירי מעיר העקורים במואסי, הדחוסה במאות אלפי מפונים מצפון הרצועה. לצוותי הקרב כבר צורפו עשרות קציני צה"ל כדי להתמודד עם הנוכחות האזרחית הרבה באזור: לוחמים מצאו עצמם מסייעים למאות פלסטינים בלתי מעורבים שנתקעו במובלעות בשטח הלחימה, לפחות שתי קשישות פונו בידי החיילים למעבר כרם שלום בשטח ישראל לאחר שאף גורם פלסטיני לא רצה לקלוט אותן, וגם בדרום הרצועה נתקלים הלוחמים ביתר שאת בתופעה אכזרית שנראתה גם בצפון הרצועה – חמאס משאיר מאחור את הנכים והקשישים, לבדם, מותשים וצמאים בין ההריסות.
הלוחמים בחאן יונס מתמודדים עם תופעה חדשה: קבוצות של עקורים פלסטינים שמנסים לחזור לבתיהם בצפון הרצועה, ומורחקות בירי אזהרה ובאמצעים לפיזור הפגנות. מקרים דומים נרשמים גם במחסומי הפרוזדור שמצפון לחאן יונס ומדרום לעיר עזה, ומטרת כוחות אוגדה 98 היא למנוע את הזליגות הללו. נכון לימים האחרונים, התופעה הזו דועכת, אך עלולה לחזור בעיקר לאחר רידוד הכוחות בדרום הרצועה, לאחר השלמת הפעולה בגזרה זו.
מטרת-העל של אוגדה 98 בחאן יונס היא הקשה והמורכבת מכולן: הגעה לבכירי חמאס תוך מאמץ לאתר את החטופים שבדרום הרצועה ופגיעה במקביל בגדודי חמאס המקומיים. בתחילת הפעולה לחמה האוגדה עם שבעה צוותי קרב חטיבתיים, היקף גדול לאוגדה אחת מתמרנת, וכעת לוחמים שם שישה, שניים מהם במילואים רצופים מ-7 באוקטובר. השבוע תצטרף חטיבה 646 שתרד ממשימת פרוזדור נצרים, כחלק מהרוטציה שממסדת את התמרון לשגרת לחימה. ייתכן והיקף הכוחות של אוגדה 98 ירודד עוד יותר ממגוון שיקולים: אורך נשימה לכוחות, בעיקר לאלפי המילואימניקים שעדיין פועלים שם, והתקרבות למיצוי הפעולה בעיר הסמוכה לגבול עם ישראל.
3 צפייה בגלריה
תיעוד פעילות צה"ל בחאן יונס. המשימה: להגיע לבכירי חמאס ולחלץ חטופים
(צילום: דובר צה"ל )
המשימות של התמרון בצפון הרצועה היו חשובות גם הן, אך שונות: להגיע לתשתיות הקריטיות של חמאס, כמו מוצבי השליטה והפיקוד הראשיים בכיכר פלסטין ברימאל, בבסיסי הענק מתחת לאדמה, במוצבים הגדולים בג'באליה וליד שאטי ובמנהרות הענק הסמוכות לגבול. גם גדודי צפון הרצועה של חמאס הוכרעו לפי צה"ל, בעיקר "הקשים" יותר שסמוכים לגבול בשג'אעיה ובדארג' תופאח. מאות רבות מחבלים מגדודים אלו חוסלו, אך כמויות דומות ברחו כאזרחים או הסתתרו ללא נשק. חלקם נטמעו בין כ-200 אלף העזתים שנותרו בצפון הרצועה, בעיקר בג'באליה. בתמרון המוגבל לעיירת המרכז אל-בורייג' המשימה הייתה דומה: הגעה למפעלי התעשייה הצבאית של חמאס, רובם מתחת לאדמה, והשמדתם.
לכן המשימה של אוגדה 98 נחשבת לקשה ביותר – הגעה לבכירים וחיסולם או לכידתם, ולפחות לחלק מהחטופים. המפקדים בשטח משוכנעים שהדבר בר-ביצוע, מזכירים שתמרון מתחת לקרקע הוא איטי יותר ומודים בהנחת יסוד שלגביה יש תמימות דעים: ללא סוגיית החטופים הרבים, שחלקם מוחזקים כמגן אנושי לבכירי חמאס, התמרון היה כבר מסתיים בהכרעת חמאס, וככל הנראה גם בחיסול יותר מבכיריו.
מזג האוויר הסוער של הימים האחרונים מאט קצת את הפעולה במערב חאן יונס, אך לא עוצר אותה. המגבלה העיקרית שיש בימים גשומים שכאלו קשורה דווקא במגבלות של הכטמ"מים. אבל גם הפסקת אש אמיתית וגדולה, בגלל עסקה, אם תגיע, לא תפגע במאמץ הלחימה. יש מפקדים רבים בשטח שרואים יתרון מבצעי מובהק בעצירה, בהנחה שהדרג המדיני יאשר לחדש את הלחימה בחלוף זמן מה. במהלך הפסקת האש בנובמבר אלפי פעילי חמאס יצאו ממחבואם, התמקמו מחדש, וכך הכוחות בשטח הגיעו לעשרות רבות של מטרות חדשות. ניתן להניח שהפסקת אש ממושכת יותר תפתה גם את בכירי חמאס לצאת החוצה, לטעות יותר ולייצר הרבה יותר מודיעין - מטרות שצה"ל צמא לו אחרי 100 ימי תמרון.
ביחידות שנלחמו ב-7/10 כבר מתחקרים את המחדל
בתחילת המלחמה, וסביר שגם כעת, פחדו במטה הכללי מפתיחה של תחקור מחדלי 7 באוקטובר מהטעם הפשוט שהדבר מיד יוביל לחילופי האשמות בתוך צה"ל, אמ"ן ושב"כ ובטח גם בין הדרג המדיני לצבאי. דבר כזה, היה מי שהזהיר במטכ"ל, יפרק את צה"ל במקום לחזקו באמצע לחימה. לכן נוצרה הצטלבות אינטרסים, ספק אם מכוונת, בין הדרג הצבאי למדיני: לא נתחקר כלל, בטח לא נקים ועדת חקירה ממלכתית, כל עוד יש לחימה בעזה. סיום פעולת התמרון בחאן יונס יגיע תוך ימים עד שבועות, התמרון שם לא יימשך לכל אורך השנה וגם סבלנותה של ארה"ב פוקעת מול מלחמת הנצח לה שואפים בממשלה, תחת ההיגיון שכל עוד נלחמים אסור להחליף סוסים בעלייה, ובטח לא להפריע להם בתשאולים של חוקרים ומבקרים.
אבל ביחידות שנלחמו ב-7 באוקטובר בעוטף לא חיכו, וכבר החלו לתחקר את אותם ימי כאוס ראשונים, באמצעות קציני מילואים של היחידות. הסיבה: חשש ממשי שהמפקדים והלוחמים פשוט ישכחו חלק גדול ממה שעשו באותה שבת, מאחר שמאז הם כבר היו מעורבים במאות קרבות עזים בתוך הרצועה. הבעיה בעיכובי התחקורים היא שהם מכרסמים עוד יותר באמון הציבורי, שגם כך ירוד, במערכות השלטון – צמרת הצבא, ובטח הממשלה והעומדים בראשה. וללא השבת האמון של הציבור בהנהגה, נפסיד במלחמה.
פורסם לראשונה: 00:00, 28.01.24
