מעקב אחר שלל הדיווחים והאירועים מהזירה הפוליטית והצבאית בישראל, רק ב-72 השעות האחרונות, גורם לסדרה הוותיקה של נטפליקס "בית הקלפים" - על הפוליטיקאי האמריקני הנכלולי שהופך לנשיא ארה"ב - להרגיש מעט משעממת ושמרנית. בזמן שטובי בנינו נלחמים בחאן יונס ומצליחים לייצר הישגים צבאיים משמעותיים וחשובים, ראש הממשלה וטובי אנשיו עסוקים בלפגוע בסיכוייהם של כוחות צה"ל ושב"כ להצליח בעבודתם.
מילא הביקורת שנשמעת מדי פעם בממשלה נגד הקצינים הבכירים ובכירי שב"כ, זה מותר ורצוי במדינה דמוקרטית. אבל המעשה של ח"כ טלי גוטליב והגיבוי שהיא זוכה לו בשתיקה או באי-עשייה מתוך הקואליציה, כבר חוצה את גבולות הסבירות. זו פעולה מסוכנת - לא פחות – שח"כית מהקואליציה, למרות החסינות שיש לה, צריכה לשלם עליה.
גוטליב החליטה להדהד עלילת דם נוראית ועל הדרך חשפה שם של לוחם שב"כ: אדם שכל חטאו היה שהוא נשוי לשקמה ברסלר, מראשי מחאת קפלן. עבור אותו אדם, חשאיותו היא מעוזו, אדם שפועל ברצועת עזה ממש בימים אלה כלוחם (או יותר נכון פעל), ומסכן את חייו למען ביטחון המדינה. ניתן רק לדמיין עד כמה רוצים אויבי מדינת ישראל להגיע לזהותו של האיש או אליו.
טורים נוספים בערוץ הדעות ב-ynet:
• טראמפ אינו משיח ומוטב לנו לא לפתח ציפיות
• עופר כסיף הוא האחרונה בבעיותינו
• ואז הגיע עידן עמדי
• דורשים משמעות למותם
גוטליב מסייעת להם, ביודעין או שלא. זה מה שעשתה. רבים מאיתנו התייחסו אליה בסלחנות, קצת בחיוך, מעין אתנחתא משעשעת, כמעט כמו החיקוי ב"ארץ נהדרת". אולם הנזק יכול היה להצטמצם אם ראש הממשלה היה מתעשת ומורה למוסדות הליכוד לפעול כדי להדיח אותה מהכנסת או להסיר את החסינות שלה. אותו ראש ממשלה ששולח את לוחמי השב"כ למשימות מסכנות חיים, אינו ממהר לפעול למענם ולהגנתם.
אולם בבית הקלפים שלנו, זה כמובן לא מופרך מספיק. בישיבת הקבינט האחרונה, מיום חמישי בלילה, שרת התחבורה מירי רגב התעקשה לשאול את ראש השב"כ רונן בר אם מה שהדהדה ח"כ גוטליב הוא נכון. רגב, שמבינה היטב מי היא גוטליב, חיפשה כנראה את הכותרת. בעקבות שאלתה של רגב, רונן בר - דווקא הוא - אחד מאותם אלה שמכונת הרעל מכוונת אליהם 24/7, דרש הקמה מיידית של ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר.
כלומר, דווקא ראש שב"כ, שאמור לא לרצות בוועדה שכזו כעת, הוא זה שלוחץ לכך, בעוד ראש הממשלה (שאנשיו נשלחים לתקוף את הרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש אמ"ן אהרון חליווה ורונן בר), מנסה דווקא לחמוק מוועדה שכזו. ושוב, במקום לפעול להדחת גוטליב, ראש הממשלה שותק ומסתפק באמירה שזה "לא ראוי" לחשוף איש שב"כ וש"יש הרבה דברים הזויים שנאמרים".
זו דוגמה עצובה כל כך למה שמדינת ישראל ומערכת הביטחון שלה עוסקות בו בימי מלחמה קשים אלה. חברי הקואליציה, השרים המזוהים עם נתניהו וראש הממשלה פשוט פוגעים בפעילות מערכת הביטחון שמנסה לנהל את המערכה בעזה ובצפון ואולי אפילו לנצח אותה. בית הקלפים לא נעצר רק במערכת הביטחון. פרשת המסביר הלאומי אילון לוי שעושה עבודה מדהימה והניסיון לנטרלו מקצועית מתוך משפחת נתניהו בגלל שהשתתף במחאת קפלן, ממחישים שוב את גודל הצרה והבעיה שאליה נקלעה מדינת ישראל. והקואליציה של נתניהו, היא כרגע לא חלק מהפתרון, אלא חלק מהבעיה.
אבי יששכרוףצילום: יובל חןבינתיים בשטח, צה"ל ממשיך לרשום הישגים משמעותיים בלחימה בגזרת חאן יונס כולל במחנה הפליטים של העיר - מבצרו של הארגון ומעוזם של מוחמד דף ויחיא ומוחמד סינוואר. עוד ועוד מחבלים נהרגים, חלקם אפילו נכנעים. דווקא בחאן יונס, הסמל של חמאס (שם בעצם הוקמה הזרוע הצבאית) ניכרים סימנים ראשונים של תסיסה ציבורית נגד הארגון. האלפים הרבים שעזבו את בתיהם בפקודת צה"ל ונעים דרומה, נשמעו היטב בשבת כשצעקו ש"העם רוצה בהפלת חמאס".
הבעיה הגדולה היא שבעוד צה"ל והשב"כ בתנופה מבצעית, הממשלה והעומד בראשה מחלישים את ההישגים הצבאיים, מונעים דיון בסוגיית היום שאחרי, ובמקום לאפשר למדינת ישראל להתמקד ברדיפת סינוואר ודף, ממקדים את המרדף שלהם בראשי מערכת הביטחון.
- אבי יששכרוף הוא פרשן "ידיעות אחרונות" ו-ynet
פורסם לראשונה: 00:00, 28.01.24
