את המילים האלה אני כותבת מתוך זעזוע עמוק ומתוך חשש כבד שאין לדעת מה עוד חלילה מצפה לנו. הייתי שרת התקשורת והשתתפתי ב"מצעד החיים" בשנת ה-50 למדינה, עם בנימין נתניהו כראש ממשלה ואלפי בני נוער מהארץ ומהעולם. אחר כך השתתפתי במצעד גם כשרת חינוך. במו עיניי ראיתי את ההשפעה האדירה שהייתה לביקורים במחנות המוות על בני הנוער. בדרך לאושוויץ-בירקנאו התלמידים לא התלהבו לשאת את דגל ישראל. היה להם כבד, לא בא להם, כדרכם של בני נוער. בדרכנו חזרה מהטקס היה ברור שההשפעה דרמטית. לאורך פסי הרכבת כולם רצו לשאת את הדגל. לא היו מספיק דגלים לכולם, אז הנערות שזרו דגלים קטנים בשערן. הם הלכו בשתיקה רועמת.
הוראת הפרק על השואה לקראת בחינת הבגרות מעוגנת בחוק חינוך ממלכתי. היש חשוב מכך? אתמול (ראשון), כך פרסמה כתבת כאן 11 כרמלה מנשה, קיבלו רכזי היסטוריה ומחנכים הודעה ממפקחת-מרכזת לימודי ההיסטוריה במשרד החינוך, שעל פיה השנה לא יחויבו התלמידים ללמוד ולהיבחן בבגרות על פרק השואה.
התקשיתי להאמין שמדובר בידיעה אמיתית, שכך החליט יואב קיש, שר חינוך בישראל. ואז העבירו אליי את תגובת משרד החינוך המאשרת, למרבה התדהמה, את הידיעה. הנימוק מדהים לא פחות: "בעקבות הטבח האכזרי ב-7 באוקטובר", לשון תגובת משרד החינוך. ועוד הוסיפו: "הפרק של השואה נשאר בבחינה אבל הוא לא חובה ונתון לשיקול דעת המורה בהתאם למצבם הרגשי של התלמידים".
לא נותרו בינינו שורדי שואה רבים. האחרונים שעדיין חיים דווקא הם הזיכרון, לא רק למה שנעשה ליהודים שרבים מבני משפחתם, דור שני, שלישי ורביעי, מכירים את סיפוריהם. יותר מכך – הם גיבורים בעל כורחם, ומשמשים סמל ומופת כיצד הצליחו לבנות חיים חדשים, וכיצד סייעו להקים כאן מדינה חדשה. בית לעם היהודי.
חשוב שהתלמידים יכירו את ההיסטוריה. שילמדו איך מדינה דמוקרטית הפכה לדיקטטורה של היטלר, רודן מטורף ואכזר, וכיצד, לאחר שהוכרע, הפכה גרמניה לדמוקרטיה נאורה העומדת לימין ישראל ומנהיגיה מכים על חטאי העבר. חשוב שהתלמידים יידעו וילמדו שגם ברגעים הקשים וברגעים השחורים ביותר, נותרה ברבים מהם תקווה. חשוב שיבינו, שאם מצנזרים היום את הפרק החשוב ביותר בהיסטוריה המודרנית של העם היהודי, אין לדעת לאן עוד נידרדר.
מישהו שם למעלה השתגע, כבר אין להתפלא. אבל אסור להשלים עם החלטה הזויה שאין לדעת אילו מניעים עומדים מאחוריה. אסור שדור שלם של תלמידים לא ילמד על השואה. 7 באוקטובר צריך להוות דווקא תמריץ ללמד על השואה, ולא תירוץ להימנע מכך.
בעקבות הסערה שעורר הפרסום הודיע שר החינוך שלאור רגישות הנושא הוא הנחה לעצור את ההחלטה ולבחון את הדברים באופן מעמיק ויסודי בטרם תתקבל החלטה סופית. "נושא השואה הינו רגיש ומורכב, ובתקופה זו אף עלול לעורר קושי בקרב תלמידים שחוו טלטלה", אמר. "יחד עם זאת, מדובר בנושא שהינו מרכיב עיקרי בבנייתנו כעם וכמדינה, על כן הנושא ייבדק וההחלטה תתפרסם בהמשך".
אני קוראת לשר קיש: בטל את ההחלטה הנואלת הזו. ליו"ר ועדת החינוך ולחבריה אני קוראת לקיים דיון דחוף בכנסת, על מנת שהחוק ימומש ככתבו וכלשונו. למורי ישראל אני קוראת: למדו את הפרק על השואה, עם קיש או בלעדיו.
- לימור לבנת כיהנה כשרה מטעם הליכוד
פורסם לראשונה: 00:00, 29.01.24