"מ-7 באוקטובר אני עצבני, כולם מנסים להרגיע אותי. אני חושב שכשהגיע היום ה-100 פקעו הוורידים של הרבה אנשים", משתף שחר זהירו, אחיינו של אברהם מונדר שנמצא בשבי חמאס. יותר משלושה חודשים חלפו מאז נלקחו האהובים שלהם בידי ארגון טרור אכזרי, ולבני משפחות החטופים כבר נגמרה הסבלנות. הם לא מסתפקים בעצרות השבועיות בכיכר בתל אביב, ומבקשים לצעוק הרבה יותר חזק.
"אנחנו במאבק", מוסיפה אילה, כלתו של יורם מצגר. "אנחנו לומדים שמי שלא נאבק - לא מקבל. אני לא רוצה לצבוע את זה פוליטית, אבל מטבע הדברים זה נצבע ככה. אותה אוכלוסייה שפעילה ויוצאת לרחובות היא זאת שבאה ומפגינה. אני מאוד שמחה שהלב של כל עם ישראל איתנו, אבל החיבוקים לא מחזירים אותם, התפילות המרגשות לא מספיקות - צריך לפעול".
במסיבת העיתנואים שלשום, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בהתייחס להפגנות מול ביתו ש"זה רק מחזק את הדרישות של חמאס", אבל יפעת קלדרון, בת דודתו של עופר קלדרון, האמינה שיש לנקוט צעדים עוד מתחילת הדרך. מתחילת המלחמה, היא הפגינה עם הדס קלדרון בכניסה לשער בגין של הקריה ב"משמר האמהות". "אנחנו עדיין ממשיכות, דואגות להיות במיקום אסטרטגי. אנחנו לא רואות התקדמות, אולי הגיע הזמן לצרף למקבלי ההחלטות נשים - אני בטוחה שאם הייתה אישה אחת בקבינט המצומצם, דברים היו נראים אחרת. כבר לא מדובר במאבק רק של המשפחות, די, זה המאבק של כולנו", אמרה.
"אם לא נעשה עכשיו שום דבר, הם יחזרו כולם בארונות". חוזרת ואומרת קלדרון. "הייתי עם דבורה גונן (סבתה של רומי גונן) מחוץ לבתים של גלנט וגנץ בחנוכה. זה היה בדיוק אחרי שהילדים חזרו, וגלנט אמר לנו 'תראו איזה יופי, הצלחנו להביא את הילדים'. אמרתי לו שנכון, אבל הילדים האלה לא יצליחו להשתקם אם אבא שלהם לא יחזור בחיים".
3 צפייה בגלריה
דבורה לשם ויפעת קלדרון מול ביתו של שר הביטחון יואב גלנט
(צילום: שרון צור, ציפי חיטובסקי)
"הפגישות האלה משרתות רק את חברי הקבינט כדי שהם ייראו נחמדים. לנו לא יוצא מזה כלום, זה לא עוזר", מתעקש זהירו. "פתאום אני קורא שראש הממשלה מסתכסך עם מצרים? הגורם הכי חזק כרגע במזרח התיכון? זאת הפקרות, בכל יום מחדש. פתאום יש שיחות על התיישבות בעזה, בחזרה לגוש קטיף, הם איבדו את הדרך וסוחפים אותנו איתם לתהומות".
מצגר מצטרפת לביקורת: "אני מגיעה לכנסת ומשוחחת עם חברי קבינט והם כולם באותו מנגנון - אנחנו איתכם, עובדים על זה. מה זה הדבר הזה? לחמי בן ה-80 אין את הזמן הזה, וגם לא לבחורה שנאנסת שם". מבחינתה, הזמן הוא האויב הגדול ביותר. "יש אנשים שכל הזמן מנסים למשוך את הזמן, הם האויבים שלי עכשיו. ממשלת ישראל בוחרת למרוח את הזמן ולהחליט לא להחליט. כשבוחרים לא לדון ביום שאחרי, בוחרים גם לא לדון גם על החזרת החטופים. החלטתי שאני הולכת להפריע ולהפעיל לחץ, ומבחינתי כל האמצעים כשרים - מלבד פגיעה באנשים. המדינה חוזרת לשגרה ונרדמת בשמירה ויש אנשים שנמקים, בגלל זה הגיע הזמן להרעיד את המדינה".
ואכן, בשבועות האחרונים הם מרעידים את המדינה. הם חסמו את איילון והעידו על פינוי משטרתי אלים, הפגינו מחוץ לביתו של ראש הממשלה בקיסריה ובירושלים, ובאחת ההפגנות ברחוב עזה, שפכו ליטרים של מים מהולים בצבע אדום, שדימו נהרות של דם ועוררו ביקורת רבה. "נהרות הדם היה מיצג לכל דבר, כמו המיצגים בכיכר החטופים", טוענת קלדרון. "צעקנו שדם החטופים ודם החיילים על הידיים שלהם. כל פעולה שעושה הד - מבחינתי היא מוצלחת. זה בסדר שהמטה הרשמי מבהיר שזה לא קשור אליו, זה באמת לא קשור. אנחנו פונים ישירות לקבינט, לממשלה, לביבי ולגלנט. האנשים שצריכים להביא את העסקה ולקדם את העניינים".
פורסם לראשונה: 00:00, 29.01.24
