על פי הערכות, כ-70,000 ממשרתי המילואים הם סטודנטים וסטודנטיות. חלק גדול מהם הוקפצו ב-7 באוקטובר, עזבו הכל ויצאו להילחם. רבים מהם עדיין משרתים. אלה שחוזרים ללימודים, מוצאים עצמם במלחמה חדשה: בעוד הראש עדיין בעזה, בלחימה האינטנסיבית, באובדן החברים ובאירועים הקשים, הם נדרשים לחזור ולהתרכז בלימודים ולהשלים חומר של סמסטר שלם בכמה שבועות, להיבחן, להגיש עבודות, ובמקביל גם לעבוד כדי להתפרנס, ואף לממן הוצאות חדשות כמו שיעורים פרטיים וקורסים כדי לעמוד בקצב. אלא שמתברר שלא כל מוסדות הלימוד באים לקראתם.
"אני אישית שוחררתי עם חברי הצוות שלי אחרי אסון שחווינו – בניין שבו שהינו חטף טיל ישיר, מה שגרם לאובדן של חברים ולפצועים. החליטו להוציא אותנו מלחימה בעקבות האירוע", מספר רום זילברברג, בן 26, לוחם בגבעתי שלומד באוניברסיטת אריאל. "שום גוף רשמי לא יצר איתי קשר כדי להסביר על המתווה לסטודנטים. פניתי לאוניברסיטה, אחרי שבוע חזרו אליי והסבירו לי: מקבלים 6 נקודות זכות, 4 מתוכן בקורסי בחירה. מעבר לזה מציעים עוד שעות קבלה של המרצים, וקיזוז של 2,000 שקל משכר הלימוד, שכבר שילמתי. הסכום יקוזז משכר הלימוד של השנה הבאה. מי יודע אם בכלל אגיע לשנת הלימודים הבאה. אני מודה שכבר עכשיו אני נמצא בפני שאלה האם להמשיך ללמוד, באריאל ובכלל, ואולי אני לא צריך לחזור יותר למילואים. כמוני יש עוד הרבה מילואימניקים".
זילברברג הוא סטודנט שנה ב' לכלכלה ומנהל עסקים. "אני כבר יודע שבלי לקחת שיעורים של מורים פרטיים וקורסים מקוונים שמוכרים אצלנו באוניברסיטה, אין סיכוי שאצליח להתמודד עם מה שנותר מהסמסטר הזה", הוא אומר. "מדובר בתוספת עלויות של כ-100 שקל לשיעור ו-250 שקל לקורס מקוון. אז לא רק שלא היו לנו הכנסות, נוספו לנו הוצאות חדשות. אני יושב בכיתה ולא מצליח להתרכז, והפערים ממשיכים להצטבר. באוניברסיטה החליטו שאין שבוע השלמה לסטודנטים שחזרו ממילואים. תכלס, גם שבוע כזה לא באמת יכול להשלים את פערי הלימוד, בזמן דחוס ובמצב הנפשי שהלוחמים חוזרים בו מהקרב. אני מבין בהחלט שהאוניברסיטה לא רוצה לתת לנו תואר בלי ללמוד. גם אני לא הייתי רוצה לקבל תואר בלי להרגיש שזה מגיע לי. אבל צריך לבנות מתווה שלפחות כלכלית יעזור, כדי שאוכל לפחות להוריד מעצמי את הלחץ להתפרנס. המענק שקיבלתי, 2,000 שקל, לא מכסה אפילו שכר דירה של חודש. המדינה לא באמת רואה אותנו. עצוב לחשוב שהחיים שלי נתקעו למעשה בעזה. אנחנו צריכים שיבואו לקראתנו עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי ונצטרך לנשור מהלימודים".
להפסיד שנה
ב-10 בדצמבר התקיים מפגש בין נשיאי האוניברסיטאות והמכללות לבין נציגי צה"ל והתאחדות הסטודנטים, ובו נקבע מתווה "ממילואים ללימודים" לסיוע לסטודנטים המשרתים במילואים. המתווה כלל פתיחה מאוחרת של שנת הלימודים, וסיוע ללוחמים ששירתו במילואים לפי דרגות: לוחמים ששירתו 10-5 ימים יקבלו עד 1,000 שקל, אלה ששירתו 20-11 ימים – עד 1,500 שקל, ומי ששירתו 21 ימים ומעלה יקבלו עד 2,000 שקל.
המתווה כלל גם הקמת מוקד ייעודי לפניות סטודנטים במילואים, התאמות בבחינות לשכת עורכי הדין ורישוי ראיית חשבון, ליווי בלימודים ותמיכה אישית לסטודנטים שיזדקקו לכך, כולל חונכים, מתרגלים או קבוצות לימוד נפרדות, מתן אפשרות למועדים מיוחדים לבחינות, הקלות בשכר לימוד ומעונות ועוד.
ב-7 בינואר, בעקבות דרישת "מטה המילואים", נוסף גם סיוע בשכר הלימוד בגובה 100% (11,296 שקל) למשרתים במערך הלוחם, ו-30% (3,388.8 שקל) למשרתים ביחידות עורף, סיוע שיינתן בסוף השנה.
עלות שנת לימודים נעה סביב 11 אלף שקל, ובמכללות הפרטיות יותר. מדובר בכספים שהסטודנטים כבר שילמו. לפי סקר שפורסם ב-2023, סטודנט ממוצע בישראל מוציא 6,015 שקל בחודש (חוץ משכר לימוד), בעוד שהשכר הממוצע של סטודנט הוא 5,429 שקל, כך שהוא מראש צובר "גירעון" של כ-500 שקל כל חודש. סטודנט שהפסיד לפחות שליש מסמסטר א', ייאלץ להשלים שני סמסטרים בטווח זמן של סמסטר אחד. לשם כך הוא יהיה חייב להשקיע את מרב זמנו בלימודים ולהפחית בעבודה, שמלכתחילה היא במשרה חלקית, אם בכלל יוכל לעבוד.
"המצב הזה יעמיד סטודנטים רבים בפני בחירה קשה – להפסיד את שנת הלימודים או להפסיד סכום כסף משמעותי מעבודה. גם קשה לצפות ממעסיקים להעסיק סטודנט שלא יכול להתחייב אפילו ל-50% משרה. בנוסף, במהלך תקופת המילואים נבצר מהסטודנטים לעסוק במקצוע שלמדו ולצבור ניסיון, שהוא קריטי לעתידם בשוק העבודה", אומר רון פרץ, בן 25 מירושלים, סטודנט שנה ב' למשפטים, כלכלה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית. פרץ משרת במילואים בחטיבת הצנחנים 226, ועומד לקראת שחרור וחזרה ללימודים. "האוניברסיטאות הציגו מתווה מפורט שכלל, למשל, שבוע השלמת לימודים למילואימניקים שיחזרו, כדי להשלים פערים. בפועל, הן התנערו מזה. וכך, מלבד הקושי המנטלי של החזרה לשגרה, הסטודנטים נאלצים להתמודד גם עם קושי אקדמי ונתקלים בכתף קרה מצד המוסדות. הדבר היחידי שאפשר להתנחם בו זה ש'פורום הלוחמים' הצליח להשיג הקלה משמעותית לסטודנטים לוחמים כמוני – מלגה שתסייע בכיסוי שכר הלימוד. אבל נקבל אותה רק במאי-יוני. חשוב להמשיך להיאבק על הקלות נוספות, כדי שנצליח לסיים את התואר ולא נישאר מאחור. מה עוד שכולנו יודעים כבר שמתישהו בקרוב נחזור למילואים. חלקנו כבר קיבלו תאריך להתייצבות".
בשבוע שעבר שלח "פורום הלוחמים" ב"מטה המילואים" מכתב לשר החינוך, ועדת חוץ וביטחון, ועדת הכלכלה, ראשי האוניברסיטאות וראש המל"ל, ובו דרישה להקלות נוספות, בהן זכאות למועד בחינה נוסף בכל קורס, פטור של מינימום 6 נקודות זכות בקורסי בחירה, הסרת חובת נוכחות בקורסים, דרישה לשידורי לייב משיעורים, השלמות בקורסים מעשיים (מעבדות/תרגולים), הפחתה וגמישות מוחלטת במועדי הגשה, בהחלפת קורסים, בביטול קורסים ובפריסת הקורסים להמשך התואר, וכן קביעת רפרנט – איש קשר מילואים מטעם הסגל של כל חוג, שייצור קשר אישי עם המשרת בשטח ובקמפוס לצורך יידוע על זכויות ובירור צרכיו האישיים.
הפורום דורש לגבש מענה נוסף למשרתים מעל 28 יום, כולל הגדלת המענק ל-5,000 שקל, הגשת מטלות ללא דד-ליין, הארכת זמן בבחינות, השתתפות בהוצאות דיור ועוד.
ציון אפס
באוניברסיטת תל-אביב קבעו מתווה הקלות שלפיו סטודנטים ששירתו לפחות 21 ימים יקבלו פטור מקורסי בחירה עד היקף כולל של 6 שעות סמסטריאליות במהלך התואר, יוכלו לבחור קורסים בהיקף כולל של עד 10 שעות סמסטריאליות שבהם יתאפשר להם להמיר ציון מספרי בציון מילולי (בינארי), וכמו כן הם יהיו זכאים להיבחן בשניים מתוך שלושה מועדים: א', ב' ומועד מיוחד.
עדי שושן, בת 27, סטודנטית שנה ג' למשפטים באוניברסיטה, היא לוחמת הגנה אווירית. היא גויסה למילואים ב-10 באוקטובר ומאז היא בשירות פעיל. "עצוב לומר, אבל האוניברסיטה מקבלת אצלי אפס מבחינת הגישה שלה כלפינו. האוניברסיטה בנתה מתווה מתוך הנחה שגויה שכל משרתי המילואים אמורים להשתחרר עד סוף ינואר, אבל זה מתווה שלא מתאים לכל אחד ואחת. אין התחשבות במי שעשה שירות יותר ממושך. אומרים לנו: 'ניתן מענה אישי', אבל בפועל זה לא קורה. אפילו הזכויות שכן התחייבו אליהן לא מתקיימות במלואן. למשל, שבוע השלמות. אף אחד מהסגל לא מדבר עם המילואימניקים שחוזרים כדי להבין מהם הצרכים האמיתיים. זה עצוב ומתסכל. שלחו מייל עם הודעות לסטודנטים על זכויותיהם, אבל הלוחמים בעזה מנותקים ולא קוראים מיילים. איתי אף אחד לא יצר קשר, וגם לא עם חברים שלי. יש כאלה שעדיין נלחמים ואפילו לא יודעים על הסיוע שמגיע להם. אני שומעת כל יום על עוד לוחמים שאומרים לי: חזרתי מהשטח, אני צריך לטפל בעצמי נפשית, אני לא מצליח להתרכז בכלום, הראש שלי עוד בעזה. והדרישה היא להגיש מטלות כמו שאר תלמידי הכיתה. כמו שזה נראה עכשיו, גם הסטודנטים שחזרו ללימודים טכנית, לא באמת יכולים לסיים את השנה".
יובל, בן 27 מאזור השרון, הוא לוחם בגדוד צנחנים באוגדה 98. אתמול בבוקר הוא יצא מחאן יונס אחרי לחימה של 112 יום מאז 7 באוקטובר. הוא סטודנט שנה ראשונה לחשבונאות וכלכלה באוניברסיטת תל אביב. "כשהוקפצתי ב-7 באוקטובר הייתי בדיוק בדרכי לשדה התעופה עם החברה שלי, היינו אמורים לטוס לחו"ל. עשינו אחורה פנה, החזרתי אותה הביתה, עליתי על מדים וטסתי לנקודת המפגש בדרום", הוא מספר. "ממה ששמעתי פה ושם מהחברים הסטודנטים, הבנתי שהגישה היא לבוא לקראת הסטודנטים שהיו במילואים, ואפילו אולי יצמידו לנו 'חונך'. אבל כולנו חוששים מה יהיה עם הסמסטר הזה. הראש שלנו עדיין בעזה. לאלו כמוני שהיו בתוך עזה לא הייתה שום יכולת לראות הקלטות של הרצאות. היינו בלי טלפונים או אינטרנט ועסוקים בלחימה אינטנסיבית. הסמסטר, שהתחיל ב-1 בינואר, עבורי עדיין לא התחיל, כי הייתי בעזה עד אתמול, ועכשיו העבירו אותנו מחוץ לעזה לכמה ימים של רענון, שיחות עם הצוות ופסיכולוגים. לפי המתווה הבסיסי של האוניברסיטה, דובר על שלושה שבועות של לימודים, ואז שבוע נוסף של השלמות למי שהיו במילואים. אז אני מפספס גם את שבוע ההשלמות.
"אני מצפה שיתקבלו החלטות פרטניות לכל סטודנט. אין לי מושג בכלל מאיפה אני מתחיל. הרבה מאיתנו לא יצליחו לעבור את הסמסטר הזה, וזה עלול לגרור גם פרישה מהלימודים. כבר עכשיו אנחנו יודעים במחלקה שלי על קריאה נוספת למילואים, כך שהסאגה של לימודים בצל המלחמה עוד רחוקה מלהסתיים".
מאוניברסיטת תל אביב נמסר בתגובה, כי "האוניברסיטה התחייבה לעשות ככל האפשר כדי שמשרתי המילואים יסיימו את השנה בהצלחה ופועלת להגשים מטרה זו. האוניברסיטה אישרה מתווה רחב מאוד של הקלות, והיא בקשר שוטף עם נציגות משרתי המילואים, ובאחרונה אישרה את רובו המוחלט של מסמך הבקשות הנוסף שלהם. אשר לטענות בנושא שבוע סגירת הפערים, לצערנו אכן היו מקרים בודדים שבהם כתוצאה מאי-הבנה מרצים פעלו בניגוד להנחיות, ועם היוודע הדבר זה טופל מיידית. ככלל האוניברסיטה מעודדת לטובת אנשי המילואים המרה של מבחנים בעבודות אקדמיות, בקורסים בהם זה אפשרי, אך לא ניתן לתת אישור גורף לכך".
גם באוניברסיטת רייכמן החליטו על מתווה סיוע לסטודנטים במילואים. עידן סיבוני, בן 27, סטודנט למשפטים באוניברסיטה, משרת במילואים מאז 7.10 כמפקד מחלקה בחטיבת אלכסנדרוני. "ברייכמן היו איתי בקשר מתחילת המלחמה והביעו נכונות לעזור וגם לאפשר לי להשלים חומר", הוא אומר, "אבל איך אוכל ללמוד חומר של שני סמסטרים בסמסטר אחד, כשאני חייב גם לעבוד חצי מהזמן? הפתרון שניתן מנותק מהשטח. סטודנט מילואימניק יידרש להשלים כמויות אדירות של חומר בתוך חודש, בלי להתייחס למשתנים כלכליים שמשפיעים על הזמן והיכולת שלו ללמוד — שכר דירה, מזון, עבודה ושיקום נפשי. חייבים מתווה כלכלי הולם. אני משתייך לפורום הלוחמים המשוחררים, ואנחנו פועלים לקדם מיד מתן מענקים למעסיקים שיעסיקו סטודנטים שלחמו בחזית. מדינת ישראל צריכה לקחת אחריות ולהעניק מלגות מחיה חודשיות בגובה שכר המינימום לסטודנטים שהפסידו לפחות שליש מהסמסטר, עד סוף שנת הלימודים. לאלו שמשרתים ומקבלים דמי מילואים שנמוכים משכר המינימום – להשלים להם לגובה שכר המינימום. בנוסף, צריך לתקן את חוק ההנחות בארנונה כך שלכל משרת מילואים תינתן הנחה משמעותית יותר בארנונה. כמו כן, לייצר מתווה של פטור ממס הכנסה על ימי מילואים — מה שלא ניתן היום ופוגע בסכום שאותו מקבל המשרת המילואים".
סרן יהורז, בן 26 מפתח תקווה, משרת במילואים באוגדה 98 מרכז האש. הוא סטודנט שנה שלישית בטכניון בתחום הנדסת נתונים ומידע, וגר במעונות. ב-7 באוקטובר גויס, והוא עדיין במילואים. "בטכניון נתנו יחסית מתווה הגון", הוא אומר, "אבל יש עדיין עניינים שנופלים בין הכיסאות. חשוב לתת סיוע שיאפשר להתרכז בלימודים בלבד. למשל, השתתפות בהוצאות דיור. ואין תכנון למצב שבו סטודנטים ייקראו למילואים שוב בהמשך הסמסטר. אם יכריזו מראש על הפתרונות, זה יכול לעודד את המשרתים ולהעניק יותר ודאות ושקט נפשי".
מהטכניון נמסר: "הטכניון מציע תמיכה והתאמה אישית של פתרונות עבור סטודנטים וסטודנטיות שממשיכים בשירות מילואים. שנת הלימודים נפתחה רק ב-14 בינואר. ניתן פטור מבחינות אביב וקיץ תשפ"ג. הקמנו קרן סיוע למתן הטבות כלכליות ובהן מענק בגובה 6,000 שקל למשרתים מאז תחילת המלחמה, וניתן פטור מתשלום שכר דירה במעונות. הוקמו תוכנית 'חזרה למסלול' לריענון והשלמת פערים, מערך חונכים מיוחד למילואימניקים וקו חם לסיוע רגשי על ידי צוות יועצים ופסיכולוגים. ניתנת ️אפשרות לקבל נקודות זיכוי נוספות על סמך שירות המילואים, ️המרת ציון מספרי לציון "עובר", ️הקלות בחובת נוכחות בשבוע שלפני היבחנות, ️שיעורי השלמה, ️הארכת זמן במבחנים ועוד. הטכניון עוקב ונערך עם תוכניות נוספות במקרה של גיוסים עתידיים".
זילברברג מאוניברסיטת אריאל כועס. "הייתי שלושה חודשים בעזה", הוא מספר. "הסמסטר נפתח ב-1 בינואר, כלומר הפסדתי 10 ימי לימודים. למדתי גם סמסטר קיץ, במטרה לסיים את התואר מהר יותר. בפועל, לא רק שלא אשיג את המטרה הזו — אני גם מבין מרגע לרגע שלא ברור אם אוכל לגשת למבחנים על סמסטר הקיץ, שאותם פיספסתי כי הם התקיימו ב-10 וב-12 באוקטובר. כרגע האוניברסיטה מתעקשת שעליי לגשת לשני המבחנים הללו. באוניברסיטה טוענים שנכחתי בקורס ולכן עליי להיבחן. נו באמת. זה קרה באוגוסט, מי זוכר את החומר אחרי שלושה חודשים של מלחמה? במארס יש לי כבר שלושה מבחנים על הסמסטר העכשווי, שלא למדתי בו יום אחד. למה לא לבוא לקראתנו? במקום לעטוף, בועטים בנו. שימירו מבחן בהגשת עבודה, או ייתנו ציון עובר בינארי. וזה עוד לפני שאני נוגע בנקודה הכי רגישה אצל רובנו — הראש שלי עדיין בתופת של עזה ובמאורעות 7 באוקטובר, שלא ייצאו מהראש להרבה זמן. לא ייתכן שיתייחסו אלינו כאילו לא קרה כלום. כשיצאנו מעזה היו לנו עשרה ימי התארגנות שכללו שיחות עם פסיכולוג וכו', אבל אני מודה שמרוב לחץ לחזור למטלות של הלימודים, ויתרתי על השיחות, שהן חשובות לנפש. וכמוני יש עוד אחרים. צריך לתפור לכל אחד מאיתנו חליפה שמתאימה לו כדי לצלוח את הסמסטר העכשווי, ואנחנו צריכים גם לדעת איך מתכוונים להקל עלינו בהמשך, כי זה לא סוף המילואים. שלא לדבר על זה שצריך גם להמשיך להתפרנס".
מאוניברסיטת אריאל מסרו בתגובה: "האוניברסיטה יצרה מתווה רחב לתוכנית לימודים אקדמית עבור משרתי ומשרתות המילואים וכוחות הביטחון, על מנת שיוכלו לסיים את לימודיהם בעיתם. אנו עושים ככל הניתן לסייע לכל סטודנט על פי צרכיו. לסטודנטים שנמנע מהם להיבחן בסמסטר קיץ הומרו כבר לפני כחודשיים חלק מהקורסים לציון בינארי או הערכה חלופית. לסטודנטים שהשתחררו ניתנה האפשרות להיבחן במהלך החודשים נובמבר-דצמבר. לטובת המשרתים שלא יכלו להיבחן עד כה, בוחנת האוניברסיטה בכל הקורסים מתן הערכות חלופיות".
מעטפת תומכת
אלון גשינסקי, בן 28, הוא סטודנט שנה ד' להנדסת חשמל ואלקטרוניקה ב-SCE, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון. במילואים הוא משרת בחטיבת חי"ר של פיקוד העורף. ב-7 באוקטובר הוא גויס ושירת 89 יום. השבוע חזר ללימודים, והוא דווקא פחות כועס. במכללה קיבלו החלטה לפתוח את הלימודים שוב רק ב-21 בינואר, מה שהקל על הסטודנטים. "זה הוריד ממני הרבה מהלחץ", הוא אומר. "רוב המוסדות חזרו קודם. כשחזרתי ההרגשה הייתה מאוד מחבקת מצד המרצים והפקולטה. הרגשתי שמתחשבים, גם בפעילות השוטפת של הקורסים וגם לגבי הפרויקטים. השנה אני אמור להגיש את פרויקט הסיום שלי. קיבלנו עדכון מאחראית הפרויקטים במכללה שיש כרגע שני מועדים להגשה בסוף השנה, אבל במידת הצורך חיילי מילואים יקבלו גם מועד שלישי. בנוסף הגשתי בקשה לקבלת מלגת סיוע מהמכללה בסך 1,500 שקל, ויש הקלות כמו הארכת זמן של 25% למבחנים והקלות משמעותיות יותר כמו פטור מקורס בחירה במהלך השנה. זה מוריד את הלחץ במידה שיגייסו אותי שוב. יש 4 קורסים שבהם ייתנו ציון עובר בינארי, וזה יעזור אם אזדקק לזה".
גם איתי כהן לומד ב-SCE, ומספר על יחס מתחשב. הוא סטודנט שנה ב' להנדסת תוכנה ושריונר שגויס בצו 8, ואף התחתן במהלך המלחמה, בזמן הפסקת האש. השבוע חזר ללימודים אחרי 96 ימי מילואים. הוא מספר: "ב-8 באוקטובר הוקפצנו תחילה לצפון, ואחרי כמה שבועות הורידו אותנו דרומה ובהמשך נכנסנו לעזה. היו לי שתי דאגות על הראש: החתונה, שתוכננה עוד קודם, והחשש שאם שנת הלימודים תיפתח כשאני עדיין במילואים, אפספס את השנה כולה. אם הלימודים היו מתחילים מוקדם יותר, הייתי בוודאות מפספס את שנת הלימודים. לפני שנה הייתי במילואים ולקח לי שבועיים להשלים את הימים שהפסדתי.
"כשקיבלנו את ההודעה שבמכללת SCE הלימודים מתחילים מאוחר יותר, רק ב-21 בינואר, זה מאוד הקל עליי, ונתן לי אפשרות להישאר יותר במילואים. הפלוגה שלי עדיין נלחמת ברצועה, כך שהאפשרות שבהמשך השנה יקפיצו אותי שוב מאוד סבירה. העובדה שהמכללה באה לקראת המילואימניקים, עם מעטפת מאוד תומכת גם להמשך השנה, נותנת הרגשה טובה".
יואב, בן 26, סרן בגולני, לומד מדעי המחשב (שנה ג') ב-HIT, המכון הטכנולוגי בחולון. הוא שירת יותר מחודש ויצא להפוגה. "בהודעה שקיבלנו מ-HIT כתבו לנו שלא משאירים אף סטודנט מאחור. זה מאוד הרגיע", הוא אומר, אבל יש עדיין דאגה: "אני לא משוכנע שכבר יודעים מה לעשות עם לוחמים כמוני, ששוב מוקפצים למילואים בפברואר. אין לי מושג מה יהיה עם הסמסטר השני. כרגע אני מנסה להשלים מה שהחסרתי, ויש פער לא פשוט שצריך להשלים באפס זמן. גם למצוא עבודה, כדי להמשיך לשלם שכר דירה והוצאות, אין סיכוי. חייבים מתווה שיאפשר לנו להשלים את הסמסטר, שלא ילך לכפרות".
פורסם לראשונה: 00:00, 30.01.24
