בשבועות האחרונים הולכת ועולה רמת המתיחות בין ישראל לחיזבאללה. על אף שאין באמת שינוי דרמטי בעצימות ההתכתשות בגבול הצפון, ולמרות ששני הצדדים אינם מעוניינים במלחמה כוללת - ברור כי ההסלמה הזו עלולה לצאת משליטה. ניכר כי החשדנות בין שני הצדדים גוברת, כאשר ברקע רק בסוף השבוע האחרון פורסם בכלי תקשורת בלבנון כאילו ישראל נערכת למתקפה נגד חיזבאללה. פרסום כזה למשל מייצר מתח ויכול להוביל לשינוי היערכות הארגון ומעבר למצב חירום, לצד כניסה לדריכות של האוכלוסייה בלבנון בדיוק כפי שקורה כאן בישראל.
3 צפייה בגלריה
בפיקוד העורף שוקלים לצאת בקמפיין להגברת המוכנות למלחמה בלבנון. אלוף רפי מילוא
(צילום: תומר שונם)
כעת אנחנו מפרסמים כי בפיקוד העורף שוקלים לצאת בקמפיין מיוחד להגברת המוכנות למלחמה בלבנון. לצד הצורך להכין את הציבור בישראל, החלטה מסוג זה עלולה לייצר מיסקלקולציה בצד השני, במיוחד כאשר ישראל לא מעוניינת במלחמה ורוצה למצות אופציות מדיניות - בדיוק כמו חיזבאללה.
אחת הדילמות שהעסיקו את צמרת צה"ל בעשור האחרון הייתה כיצד נכון לתווך לציבור את האיום שנשקף מחיזבאללה בזירה הצפונית, שעלול להצית מלחמה כוללת. במרכז השיח עמדה השאלה האם נכון להציג את חומרת האיום באופן פומבי, מתוך כוונה לתאם ציפיות עם תושבי המדינה, לעורר מודעות ולקדם את המוכנות של העורף. מנגד, ניצבה ההבנה כי התרחישים שיוצגו למערכה רב-זירתית עלולים להוביל לבהלה ציבורית, ובכך אף לייצר לנסראללה ביטחון רב שיפגע בהרתעה הישראלית.
לאורך השנים הועלו הצעות שונות לקמפיינים תקשורתיים בנושא של פיקוד העורף, בדומה לאלה שאנחנו מכירים להכנת החדר האטום או ליצירת המרחב המוגן בבית. תרחיש הייחוס שהיה אמור להיות מוצג בקמפיין מסוג זה כלל נתונים על 150 אלף רקטות שבידי ארגון הטרור בלבנון, יכולת אש של יותר מ-4,000 רקטות ביום לחימה רגיל, טילים מדויקים, כטב"מי נפץ ועוד. את חלק מהיכולות אנחנו רואים בימים אלה בגבול הצפון. לבסוף החליטו כל הרמטכ"לים, שבפניהם הועלו ההצעות, שלא להפחיד את הציבור.
3 צפייה בגלריה
מקבלי ההחלטות מבינים: קמפיין יוביל להגברת המוכנות - אך יזרע פאניקה בציבור. הרמטכ"ל בסיור בגבול לבנון
(צילום: דובר צה"ל )
כעת ניצב פיקוד העורף שוב בפני הדילמה, האם נכון לצאת בקמפיין להכנת הציבור למלחמה. מקבלי ההחלטות מבינים שגישה זו, גם ללא מודיעין על כוונה לצאת למלחמה מצד חיזבאללה, תוביל להגברת המוכנות אך ללא ספק גם תזרע פאניקה בציבור.
חוסר הוודאות והמתיחות בצפון בחודשים האחרונים מובילים ללא מעט השערות וספקולציות לגבי המחיר שישלם העורף הישראלי אם תיפתח מלחמה מול חיזבאללה. במצדדים בצורך בתיאום ציפיות עם הציבור נמצאים ראשי הרשויות בצפון - במיוחד כשברקע נמצאות הבחירות המתקרבות לרשויות המקומיות. אלה כבר הביעו את דאגתם מהמצב הביטחוני וביקשו להכין את האוכלוסייה להתמודדות עם איום של ירי מסיבי לעבר ישראל.
דאגתם של ראשי הרשויות מובנת, אך כשבוחנים את השאלה כבדת המשקל הזו חשוב לזכור שאנחנו כבר לא ב-6 באוקטובר. אומנם עיקר השיח הציבורי מתמקד, בצדק, במה שקורה בעזה, אך המצב הביטחוני בעורף השתנה. כתוצאה מהתמרון של צה"ל ברצועה, הירי אל עבר יישובי הדרום פחת ועיקר האש מופנית בשבועות האחרונים לעבר יישובי הצפון.
כמו כן, חשוב לציין כי גם הלך הרוח בציבור השתנה: מאז פרוץ המלחמה התושבים מבינים טוב מבעבר את ההשלכות של מערכה צפונית, כשמאות אלפים מהם כבר התפנו או פונו מבתיהם. על פניו היכולות של חיזבאללה מוכרות גם לאזרח הפשוט שמבין מה עליו לעשות במצב של מערכה כוללת.
לאורך המלחמה הסביר פיקוד העורף לאזרחים במגוון אמצעים על הדרכים השונות להתמודדות עם ירי טילים ורקטות, חדירת כלי טיס עוין או חדירת מחבלים. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל כמות ההרוגים בעורף נמוכה מאוד ביחס לכמות הטילים שנורו לעבר ישראל. ניכר כי הציבור קשוב להנחיות, שהן מרכיב הכרחי בהגנה על העורף.
אך איך אפשר בלי להזכיר את מה שקרה ב-9 באוקטובר, רק יומיים לאחר פרוץ המלחמה, כשפיקוד העורף יצא בהנחיה לכלל התושבים להצטייד במזון ומים ל-72 שעות. תוך זמן קצר, התמונות של מדינה שלמה מרוקנת את המדפים של רשתות המזון עוררו ביקורת רבה אל עבר פיקוד העורף, כולל שלי. אלא שהיום אנחנו כבר מבינים שבאותה העת, לפי פרסומים ב"וושינגטון פוסט", המלחמה עם חיזבאללה הייתה קרובה מאי פעם. המטוסים היו באוויר לפני תקיפה, ואם הייתה פורצת מערכה כזו - ההנחיה של פיקוד העורף הייתה מצילה חיים.
צריך לומר באופן ברור: להנחיה רשמית של פיקוד העורף להיערכות למלחמה יש השפעה גדולה. בנוסף לפאניקה ציבורית, היא עלולה להוביל לנפילות בשווקים וכן לשחיקה של אמון הציבור - אם לא יקרה דבר - מרכיב רגיש בקשר שבין הרשויות לצבא. על כן, בצה"ל מקיימים הערכות מצב יומיות ובוחנים כל העת את מדיניות ההתגוננות של העורף. אם וכאשר תהיה אזהרה קונקרטית, מערכת הביטחון, באמצעות פיקוד העורף, תדע לקיים בזמן אמת את תיאום הציפיות עם הציבור ולהכין אותו למערכה ממושכת.
יותר מכך, ההיסטוריה לימדה אותנו שהזיכרון הציבורי קצר. תרחיש הייחוס למערכה צפונית דובר לא פעם בשנים האחרונות, אך השפעתו על התושבים הייתה נמוכה. גם אם נבצע תיאום ציפיות, בטח באקלים הנוכחי, הדברים ככל הנראה יישכחו במהרה. על כן נראה שאין טעם להכניס את הציבור לחרדה, ולהכין אותו לאירוע שלא ברור עדיין מתי ואם יתרחש.
על כתפי אלוף פיקוד העורף רפי מילוא נמצאת כעת אחריות כבדה בבואו לגבש המלצה להמשך: האם הציבור כבר מבין את משמעות האיום, או שנדרש קמפיין שיתרונותיו וגם חסרונותיו ברורים, ושלאור רגישותו יצטרך להיות מאושר גם על ידי הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי ושר הביטחון יואב גלנט. בנוסף, רצוי לומר כבר כעת כי כל קמפיין מסוג זה יהיה חייב לכלול גם את תיאום הציפיות באשר לנזק שייגרם לחיזבאללה ומדינת לבנון כתוצאה מהמלחמה. העורף בישראל יספוג, אך הציבור צריך לדעת כי צה"ל שיפר באופן דרמטי את יכולות האש שלו, מהאוויר ומהקרקע. המהלומות הפעם יכללו פצצות ורקטות מדויקות וכן יכולות הגנה - ובביירות אין כיפת ברזל וגם לא שרביט קסמים.
פורסם לראשונה: 00:00, 30.01.24
