"לכל אחד מאיתנו, כולל אני, יש מה שנקרא תיק יולדת. זה התיק שמוכן לעבור לעזה מהרגע להרגע", אמרה פעילת הימין דניאלה וייס בריאיון לאמנון לוי ימים ספורים לפני כנס "כובשים ומיישבים את חבל עזה". ואכן, הכנס שהתקיים ביום ראשון בבנייני האומה בירושלים הוכיח שלא מעט "תיקי יולדות" שכאלה מוכנים ברחבי הארץ. אמנם אין בהם רפידות הנקה, תחתונים סופגים או שמן עיסוי, אבל גם מהם נודף ריח של התרגשות והתחדשות לקראת הבאות.
נושאי התיקים מוכנים, כולם, להקים התנחלויות בחבל עזה, בגיבוי שרים בכירים בממשלה שהשתתפו באירוע, דוגמת בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר, אורית סטרוק, מאי גולן, שלמה קרעי, חיים כץ ויצחק גולדקנופף. שרים בכירים שבעת מלחמה ובזמן שפאות השופטים בהאג טרם התקררו, מריעים לטרנספר.
כנס ההתיישבות ברצועת עזה, ביום ראשון
(צילום:רואים את הקולות)
"הגירה מרצון, גם אם המלחמה הופכת את המצב של הגירה מרצון למצב שכופים אותו עד שאומר 'רוצה אני'", חידד שר התקשורת של מדינת ישראל, קרעי, והקהל הריע ורקד ושמח עד כי כמעט שכחנו שברצועה הזו, שגורמים בממשלה מעוניינים להפוך לפנינה נדל"נית, ישנם עדיין חטופים וחטופות ישראלים. הורים, סבים, ילדים, נשים שחשופות לסוג אלימות נוסף ומחריד, וגם תינוק ג'ינג'י בן שנה. האם הם יודעים שברגעים אלה זה מה שעושים שרי ממשלתם? אם יתמזל מזלם, את האירוע הזה יחסכו מהם המחבלים.
ובעוד שאפשר להתחלחל מהאירוע הזה, לדבר על הטיימינג המופרע שמסכן את חיי החטופים ואת יחסינו השבריריים גם כך עם בנות בריתנו, אפשר גם לראות בו ובשיח סביבו אירוע מכונן לחברה הישראלית. כי עכשיו כבר אין מנוס: החברה הישראלית פוסט 7 באוקטובר חוזרת לעסוק בסכסוך הישראלי-פלסטיני, ולאחר שנים רבות שבהן הנושא נזנח, במודע או שלא, הוא חזר למרכז השולחן.
תעיד על כך ההתנערות של חברי הקבינט גדי איזנקוט ובני גנץ, שגינו בפומבי את הכנס. אפילו גנץ הממלכתי, שנמנע (במכוון או שלא) מסוגיות נפיצות, החליט שדי לו. שטרנספר ויישוב הרצועה הם לא חלק מהמצע שלו, ועל כן יידרש בקרוב מאוד, אולי כבר עכשיו, להגיד מה כן במצע שלו, כלומר לפרוס את המשנה שלו בכל הקשור לסכסוך. להציג חזון.
רתם איזקצילום: גיא כושי ויריב פייןוהוא לא לבד: גם עמיתיו המנהיגים, או כאלה ששואפים להיות כאלה, ייאלצו להישיר מבט לסוגיה המדממת, זו שגם בלי שנדון בה מעצבת לנו את החיים, ולהציג אג'נדה ברורה. אם לא יעשו זאת, עכשיו הציבור כבר ידרוש מהם את זה.
לימין המשיחי מטרה ברורה, שאותה הם לא מנסים להסתיר. נהפוך הוא. מי שסבר שמדובר באג'נדת קיצון שתתנדף מעצמה, גילה שהיא לא מפחדת מדרך ארוכה. הגיע הזמן שגם מי שמאמין שצריך להסתכל על המציאות שלא רק דרך קנה התותח יפסיק לפחד מדרך ארוכה. הימים האלה, שוברי האמון והרוח, הם גם הזדמנות לדבר על האתגר המרכזי בחברה הישראלית, ולדרוש מנהיגים עם "תיק יולדת", שמוכנים, מהרגע להרגע, להציע לנו עתיד טוב יותר.
- רתם איזק היא עיתונאית "ידיעות אחרונות" ו-ynet
