המערך האווירי המאויש מתוח עד לקצה. בימים האחרונים, כשהשמיים הקודרים מגבילים את התנועה האווירית של כלי הטיס הבלתי מאוישים, הוא פעיל ביתר שאת - מה שהוביל את טייסי האפאצ'י לתקיפה כפולה וחריגה בחאן יונס.
(צילום: תומר שונם הלוי, דו"צ | עריכת תוכן ווידאו: קורל קוט)
כוחות צה"ל שפועלים במערב העיר הותקלו על ידי שתי חוליות מחבלים, ונזקקו לסיוע אווירי מיידי ממסוקי הקרב שחגו באותן דקות בשמי דרום הרצועה. הראות הייתה לקויה בגלל מזג האוויר, ובניינים גבוהים הסתירו את המטרה. מפקד טייסת 190, סא"ל א', שהיה באחד המסוקים קיבל החלטה: לפצל את המבנה ולבצע תקיפה סימולטנית מזוויות שונות על שתי המטרות. כטמ"מ מסוג זיק הכווין בלייזר את שתי המטרות עבור הטייסים, ששיגרו טילים שחיסלו את החוליות לפני שברחו, ובכך הסירו את האיום על החיילים.
המלחמה בעזה הוכיחה את הצורך הבלתי נגמר במסוקי קרב, שצומצם בעשור הקודם עם סגירת טייסת הקוברה. חיל האוויר נשאר עם שתי טייסות אפאצ'י, עם מסוקי השרף והפתן, שפועלים ברציפות חסרת תקדים מאז 7 באוקטובר: 4-2 מסוקים לכל הפחות נמצאים 24/7 באוויר. בשבוע שעבר אישרו במשרד הביטחון את חשיפת ynet ו"ידיעות אחרונות" מלפני כחודש וחצי, לפיה ישראל ביקשה מארה"ב לקבל בקדימות מסוקי קרב נוספים.
העומס כה חריג שמפקד חיל האוויר אלוף תומר בר התבקש לאשר לטייסים בני 55-54, שכבר פרשו מטיסה מבצעית בגיל 51, לשוב אל הקוקפיט הכפול. עשרות טייסים אחרים במילואים, צעירים יותר, שעזבו את ישראל לטובת קריירות ועסקים בחו"ל, השאירו הכול מאחור והתייצבו על דעת עצמם לאייש את הטייסת עם פרוץ המלחמה.
2 צפייה בגלריה
מסוק אפאצ'י של צה"ל בגבול הרצועה. המלחמה הוכיחה את הצורך הבלתי נגמר במסוקי קרב
(צילום: AP /Leo Correa)
ביקור בטייסת "מגע הקסם" (190) במחנה רמון שבדרום, מלמד עד כמה המאמץ האווירי בלחימה הארוכה הפך למפעל מלחמה של ממש, שעובד בשלוש משמרות: מסוקי הקרב ממריאים ונוחתים כל העת ברעש בלתי נגמר, מכונאים מחמשים כל כמה דקות את האפאצ'ים בדלק, טילים ופגזי תותח וטייסים נכנסים ויוצאים מחדרי התדרוכים והחמ"לים שמתחת לאדמה. "המג"דים למטה כבר יודעים שבכל רגע נתון יש מסוק קרב לטובתם, רק לעלות בקשר ולקרוא לנו", אמר סא"ל א', שהיה מהראשונים לקפוץ לעוטף ב-7 באוקטובר.
עד כה, בשתי טייסות המסק"ר ביצעו אלפי תקיפות, וטייסת 190 לבדה תקפה יותר מ-1,700 פעמים. אחת הפעמים, שבה פעלו לבידוד מרחבים, הייתה בתקרית הקשה של חטיבת גולני בשג'אעיה, שבה נפלו תשעה לוחמים. "המסק"ר היא הפלטפורמה הכי טובה לסיוע לכוחות קרקעיים, כי לנו אין מגבלה במזגי אוויר כעננות נמוכה או רוחות", סיפר סא"ל א'. "אנחנו יכולים לטוס נמוך ונמנעים מניסיונות של חמאס לירות לעברנו טילי כתף מיושנים".
בטייסת האחות, "הצרעה" (113), רשמו בתחילת התמרון הקרקעי את אחד מרגעי השיא של שיתוף הפעולה בין הכוח האווירי ליבשתי: פלוגת מחבלים התקרבה באופן יזום ללוחמי אוגדה 162 בצפון הרצועה, ופתחה בהתקפה נרחבת יחסית על צוות הקרב הגדודי של צה"ל. בהכוונה של המג"ד מגבעתי, ולאחר שווידאו שכל הלוחמים בכלים, החלו המסק"רים לרסס מהאוויר את עשרות המחבלים שנצמדו או התקרבו לטנקים ולנגמ"שי הנמ"ר.
2 צפייה בגלריה
מסוקי טייסת 113. רשמו בתחילת התמרון את אחד מרגעי השיא של שיתוף הפעולה עם הכוח היבשתי
(צילום: דובר צה"ל )
"פיתחנו יכולת לזהות מהאוויר איומים מתהווים על הלוחמים שנעים בקרקע, כמו מלכודי מטענים לפני בתים ובזוויות הרחובות. יצא לנו לראות ממש מהאוויר מחבלים בקומות גבוהות של בניינים בעזה נערכים לירות נ"ט על הכוחות. אנחנו תוקפים אותם בטיל מדויק, בקו ישיר, עשרות רבות של פעמים", הוסיף סא"ל א'.
המס"קרים מסוג אפאצ'י הגיעו לחיל האוויר מהצבא האמריקני במצב משומש אך טוב לאחר שתי מלחמות המפרץ, באמצע שנות ה-90 ובאזור 2005, ללא יכולת שליטה ובקרה בחיבור רשתי לכוחות הקרקע. את הפער הזה סגרו באגף התקשוב באמצעות טאבלטים מבצעיים וקשיחים שחולקו ללוחמי האוויר, ואיתם הם מקבלים את תמונת הקרב המלאה של כוחות הקרקע, בקוקפיט.
"אבל מעבר לזה, יש כבר קשר ישיר עם המג"דים והמח"טים", אמר סא"ל א'. "אני מזהה אותם לפי הקול כי חלקם עשו איתי קורסים פיקודיים יחד ונהיינו חברים. אפילו לקחתי אותם איתי בקוקפיט לגיחה כדי שיתמצאו במרחב ההתקפה הצפוי שלהם לפני הביצוע. עזה מאוד צפופה מלמעלה, וכשאני באוויר אני רואה היטב את האתגרים שעימם מתמודדים הלוחמים למטה".
פורסם לראשונה: 00:00, 02.02.24
