לאחרונה התרסק החלום של חברתי ובן זוגה לבניית בית, מפני שהכסף שההורים שלה הקצו לכך שולם לאנשי השוק האפור עבור חוב שבן משפחתם לקח. לא הייתה להם ברירה: מדובר בעניין של חיים ומוות. זה לא מקרה בודד - זו תופעה ששוטפת את החברה הערבית בשנים האחרונות. כולנו חוששים שמישהו ידפוק לנו על הדלת ויהפוך אותנו לעוד שם ברשימה השחורה של ארגוני הפשיעה או חייליהם. את לא צריכה להיות זאת שלקחה הלוואה כדי שמישהו יוסיף אותך לרשימה - מספיק שבן משפחה רחוק לקח ולא שילם בזמן. אנחנו חיים ברולטה רוסית.
אין נתונים מדויקים על אחוזי לקיחת הלוואות בשוק האפור, אבל אני מכירה את המגמות שמסבירות למה המלחמה היא שעתם היפה של המלווים. היא הביאה איתה מציאות פוליטית וכלכלית חדשה, אתגרים וקשיים על כלל החברה הישראלית, אבל גם קשיים ספציפיים של החברה הערבית - בין היתר בתעסוקה. התא המשפחתי הערבי עדיין נשען על מפרנס אחד, בדרך כלל הגבר, שבעקבות המלחמה מצא את עצמו ללא עבודה.
גם דיווחים של בעלי עסקים הערבים מלמדים על פגיעה חמורה עוד יותר: 87% מבעלי עסקים בסביבה ערבית דיווחו על ירידה בהיקף ההכנסות והמכירות, כשבקרב בעלי העסקים בסביבה מעורבת הירידה הייתה מתונה מעט יותר והסתכמה ב-73%.
לעומת זאת, מגמת אובדן ההכנסות נמשכת, וההוצאות ממשיכות לגדול. המלווים בשוק האפור, לצד אלה המוסדרים שמשתמשים בחברות גבייה עברייניות, מוצאים הזדמנות להגביר את "השיווק". אין אזרח ערבי שלא מקבל מדי יום הודעה לנייד שמזמינה אותו לקחת הלוואה "ללא כל תנאי" - ומי שנמצא במצב של הישרדות יחפש כל פתרון. כאשר אין מענים מהבנק או אלטרנטיבה חוקית, הכתובת היא אותו גורם שיודע לתת מענה מיידי. והמענה הזה הוא שוק משגשג, בהיעדר אכיפה, שהופכת את האזרח הערבי לטרף קל לארגוני הפשיעה.
כאשר אותם אזרחים לא יכולים לעמוד בקצב החזרת ההלוואות והריביות, החיים שלהם הופכים לגיהינום. ולא רק שלהם - גם של בני המשפחה והשכנים. זה מתחיל באיום טלפוני ופיזי, ירי אזהרה לעבר רכוש ובני אדם, ובסופו של דבר - רצח. כשהחייב נעלם או מתחמק, בדרך כלל המטרה היא דווקא בן המשפחה הכי טוב והכי לא קשור, על מנת להגביר את הלחץ כדי שהחוב ישולם. מצב זה הוא נחלתם של לא מעט אזרחים ערבים.
עו"ד ראויה חנדקלוהמציאות העגומה הזו לא מעניינת את הממשלה הנוכחית, שלא רק שאינה מטפלת בבעיה, אלא שבחסות המלחמה היא מסובבת הסכין חזק יותר בליבה של החברה הערבית - ומקדמת החלטה לקיצוץ 15% מהתקציבים שכבר אושרו. לכאורה הקיצוץ יחול על כלל הציבור, אבל בפועל ההחלטות שנוגעות לחברה הערבית הן הגדולות מבין כל החלטות הממשלה, הן תקציבית והן בהיקף ההשפעה שלהן. משמעות הקיצוץ היא סגירת מסגרות חינוכיות לצעירים, פגיעה בחינוך, בקידום התעסוקה, בפיתוח המרחב הציבורי, ביישום תוכניות טיפול ומניעה ועוד.
צריך לומר בקול ברור: ממשלה שמקצצת את תקציבי החברה הערבית מוסרת את חיי האזרחים הערבים לידיהם של ארגוני הפשיעה.
- עו"ד ראויה חנדקלו עומדת בראש מטה המאבק בפשיעה של ועד ראשי הרשויות הערביות
פורסם לראשונה: 00:00, 05.02.24
