כבר בשעה 6:00 בבוקר יורדת ויויאן קסטיאל מביתה שבקומה הראשונה בבניין מספר 16 ברחוב ראובן בבית שמש לקומת הקרקע, אל ביתה של משפחת אסולין. היא מגיעה לשם כדי להזדהות עם הכאב, כדי לנחם וכדי לעזור למשפחה שאיבדה את בנה, רס"ל במיל' שמעון יהושע אסולין ז"ל, שנפל בקרב ברצועת עזה בשבת האחרונה. בית שמש שכלה במלחמה כבר 13 מבניה. ארבעה מתוכם נרצחו בטבח במסיבת הנובה ב-7 באוקטובר. האחרון שנפל הוא אסולין, לוחם הנדסה.
לפני פחות מארבעה חודשים, באחד הלילות, עלה באותן המדרגות לביתה של משפחת קסטיאל הרב רפי אסולין, אביו של שמעון ושכנם של ויויאן ויהודה קסטיאל. הוא נכנס יחד עם המודיעים הצבאיים לדירה כשהודיעו לשניים על נפילת בנם, רס"ר במיל' דניאל קסטיאל ז"ל, לוחם ביחידת מגלן, בקרב שניהל מול מחבלים שחדרו באזור זיקים.
שמעון ודניאל נולדו לפני 24 שנים וגדלו באותו הבניין ברחוב ראובן 16 בבית שמש. "בצעירותם הם היו חברים ממש טובים", סיפר ישראל אסולין, אחיו של שמעון. "שיחקו כדורגל ביחד בשכונה. גם בשנים האחרונות הם היו נפגשים בשכונה. הקב"ה רצה את שניהם, אולי כדי שיהיו שכנים גם שם".
יוני קסטיאל, אחיו הגדול של דניאל, סיפר שבלילה שבו החלו לרוץ שמועות שיש הרוגים מיחידת מגלן, התקבצו מחוץ לבניין ברחוב ראובן כל האחים. הם שמרו שאף אחד לא ייכנס לביתם, אם תגיע הבשורה. בשלב מסוים יוני התקשר לרב אסולין וביקש ממנו לשמור במקומו יחד עם אחיו, משום שרצה לנסוע לבית חולים ברזילי לבדוק אם אחיו הגיע לשם.
"הרב רפי אמר לי 'בטח, אין שאלה'", יוני סיפר. "ותוך כדי הגיע הרכב של הצבא לחניון של הבניין. שם הרב רפי ליווה אותנו כבר עם המודיעים של הצבא. הוא בכה כל כך בלוויה של דניאל. אני לא יודע איך לנחם אדם כזה בכלל. הבן שלי, רפאל, קרוי על שמו של הרב רפי. הוא דמות מאוד אהובה בשכונה".
השבעה של שמעון אסולין מתקיימת באולם של בית הכנסת השכונתי, המקום שבו התקיימה השבעה של דניאל קסטיאל. "שמעון היה פלדה", סיפר אחיו ישראל. "גם חיצונית הוא היה שרירן וגם בלב שלו הוא היה בריון. אני לא מבין איך הכדורים חדרו בו. אני בטוח שלא היה בו פחד בלחימה. הוא היה מחובר לאמת, זה מה שמוציא את הגבורה להילחם. הוא היה מחובר למורשת ישראל. המדף שלו מלא בספרי היסטוריה על מלחמות ישראל. זה מה שהוביל אותו להיות גיבור, להיות אמיץ".
"זו עיר חזקה - לא סתם כאלה גדולים נפלו פה"
עם השנים התדמית של בית שמש השתנתה: היא עלתה לכותרות לא פעם בגלל ציבור חרדי קיצוני שבחלקו השחית שלטים עם דמויות נשים, או שדאג להפרדה בין גברים לנשים ברחובות. בית שמש אינה מהערים המובילות בגיוס, אבל על פי נתוני אגף כוח אדם של צה"ל היא מדורגת במקום השני בגיוס לשירות קרבי, אחרי ירושלים.
ביום חמישי יחנכו כאן מצפה לזכר חללי העיר שנפלו במלחמה וישתלו עצי פרי. ד"ר עליזה בלוך, ראש העיר בית שמש, אמרה ש"אנחנו נמצאים בדור של נעשה ונשמע. ישראלים יוצאי דופן קודם כל יצאו למערכה ואחר כך שאלו מה המשימה. זו חובה עבורנו להנציח את החללים של טבח שמחת תורה וחללי חרבות ברזל. נחנוך את 'נתיב העוז', מצפה לזכר החללים, ונשתול בו עצי פרי כדי לסמן את החיבור לקרקע ואת ההמשכיות. במצפה ייקבע יחד עם בני המשפחות שלט אינטרקטיבי לזכרם".
ארבעה חללים מבני העיר התגוררו בשכונת שיינפלד. חוץ מאסולין וקסטיאל, גם רס"ל יוסף מלאכי גדליה ז"ל (22), לוחם דובדבן שנפל ב-7 באוקטובר, ורס"ר במיל' הרב אלישע לוינשטרן ז"ל (38), לוחם שריון שנפל ב-13 בדצמבר.
"העיר הזאת היא לא חרדית", ציין יוני קסטיאל. "יש פה כמה שכונות חרדיות, אבל אנחנו עיר של מסורתיים, חילונים ודתיים. בשכונה שלנו יש הרבה דתיים לאומיים. כולם כמעט מתגייסים לקרבי. גם אנחנו במשפחה וגם משפחת אסולין מתגייסים לקרבי. גם בני העדה האתיופית בעיר - כולם קרבי. אני גר בעיר הזאת בגאווה. לא מפתיע אותי בכלל שיש אצלנו הרוגים. יש פה הרבה גיבורים שמתגייסים לקרבי".
גם ישראל אסולין סיפר על בית שמש שבה גדל: "זו עיר חזקה. לא סתם כאלה גדולים נפלו פה. יושבים כאן גם המון חרדים בשבעה, הם לא מנותקים מאיתנו. הם לומדים לעילוי נשמת כל ההרוגים ומשננים את כל השמות של הנופלים. אנחנו עם אחד. אנחנו המנצחים. צריך לזכור שאפשר לחלוק בדעות אבל לא לחלוק בלבבות. אנחנו אוהבים אחד את השני".
פורסם לראשונה: 00:00, 06.02.24