"אדמה זו חיבקה את התקדמותה של קבוצת לוחמי נוחבה בכיוון עמדות ומתקני צבא הכיבוש. הלוחמים פשטו על לוחמי קציני וחיילי חטיבת ברק המשוריינת 188 והפילו בהם הרוגים ופצועים. להנצחת מצעד הג'יהאד, ולהליכה לאור מופת צעדי הלוחמים, ולאות כבוד לשהידים - אלו שמותיהם".
כך נכתב על האנדרטה שגילה במקרה מפקד גדוד הנדסה 605 של חטיבת השריון הסדירה 188, סא"ל יחיאב אמסלם, במחנה אל-בורייג' במרכז רצועת עזה. רגע לפני שעזב את המקום הבחין אמסלם שעל האנדרטה שהקים חמאס מופיע המספר של החטיבה שלו - 188. הוא צילם את הכיתוב, ואחרי תרגום מערבית נדהם לגלות שכך הונצחו 12 המחבלים שפשטו באמצעות מנהרת טרור על חורשת בארי ביולי 2014 והרגו שניים מלוחמי החטיבה: רס"ן במיל' אמוץ גרינברג וסמל אדר ברסנו ז"ל.
סא"ל אמסלם, שנלחם ברצועה מתחילת התמרון עם קליע חיזבאללה שנעוץ בגבו מתקרית אחרת בתחילת המלחמה בגבול לבנון, סגר חשבון עם זכרם של המחבלים שהרגו את חבריו לחטיבה - ופוצץ באמצעות מוקשים את האנדרטה הגדולה.
קצין האג"ם במילואים של חטיבה 188, סא"ל עמית צומן, שירת ב-2014 כקצין האג"ם הסדיר של 188, ונפצע באורח קשה בחילופי האש עם המחבלים. "זה חשוב למשפחות השכולות ומיד עדכנו אותן על הממצא הזה, שהוא סימבולי גם עבורנו באופן אישי", הוא סיפר. "נדהמנו כמה חמאס מנציח כך את מחבליו, באנדרטה גדולה מאבן שהוקמה על גבעה שולטת מול הגבול. גלעד שכזה לא יכול היה להישאר עומד ולכן השמדנו אותו. זה אומר שנגיע לכל מחבל ארור ולכל רגב אדמה שעליו דרכו אנשי חמאס. מטורף שכך הם זוכרים את הרוצחים שלהם".
לא מדובר בפעם הראשונה שבה חמאס מנציח את מחבליו: מחלקת ההנצחה בצבא הטרור הקימה עשרות אנדרטאות כאלו עם פסלים וגלעדים שונים ברחבי רצועת עזה לציון המחבלים שהשתתפו בקרבות משמעותיים עם צה"ל, בעיקר בעופרת יצוקה ובצוק איתן, חלקם הושמדו על ידי לוחמי גולני בשג'אעיה. במקרים אחרים חמאס חילק צל"שים ממוסגרים ותעודות הערכה והשתתפות לפעיליו שהשתתפו במבצעים השונים.
סא"ל צומן משחזר את אותו בוקר קשה לפני כמעט עשר שנים: "יצאנו לסיור מפקדים בג'יפי סופה ופג'ארו, לפני התקפה על מנהרות חודרות ליד אל-בורייג', כחלק מנוהל קרב מסודר ושינויי משימה שהיו לנו בצוק איתן. הייתי ברכב הראשון, והטיל הראשון פגע ברכב שלי ופצע אותי ואת הנהג. מיד פרקנו מהרכבים והתחלנו בקרב ממושך עם אדרנלין שהיה בטירוף. בהמשך איבדתי את ההכרה וקמתי רק בבית החולים, לטיפולים ושנה של שיקום. לאחר מכן פיקדתי על בסיס חוות השומר ואז כשמצבי השתפר חזרתי לתפקידים קרביים - עד שהשתחררתי לפני כשנה והתייצבתי כקצין מילואים בחטיבה מיד ב-7 באוקטובר".
את רוב המחבלים מהאירוע חיסלו לוחמי השריון בחילופי אש, ואלו שנמלטו חזרה לרצועה חוסלו בהמשך בתקיפות ממוקדות. כעת חטיבה 188 כבר מחוץ לרצועה ועמוק בנוהל קרב של פיקוד הצפון, לקראת אפשרות של תמרון בדרום לבנון ותפיסת משימות הגנה באוגדת הגליל.
פורסם לראשונה: 00:00, 06.02.24