לאחר כמה שבועות של עיכובים, נוכח חילוקי דעות בין משרדי הביטחון והאוצר - הוועדה החיצונית לבחינת הגידול בתקציב הביטחון בעקבות המלחמה קורמת עור וגידים.
5 צפייה בגלריה
סמוטריץ' וגלנט. התגברו על חילוקי הדעות - והוועדה תוקדם
(צילום: אלכס קולומויסקי , דנה קופל)
כעת נודע כי בין חברי הוועדה צפויים להיות האלוף במיל' יעקב עמידרור, תת-אלוף במיל' אפי איתם, וקובי הבר - מי שהיה בעבר הממונה על התקציבים באוצר. טרם נקבע מי יהיו נציגי מערכת הביטחון, שאחד מהם יהיה ככל הנראה אלוף במילואים.
בימים אלו מתגבש כתב המינוי לחברי הוועדה, שעל הקמתה החליטו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הביטחון יואב גלנט. יעקב עמידרור, ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר, נחשב למקורבו של נתניהו ומקובל גם על השר בצלאל סמוטריץ' - וכך גם אפי איתם, בעברו שר וחבר כנסת מטעם המפד"ל.
שלושת הנושאים אליהם תידרש הוועדה נוגעים בהיקף תקציב הביטחון על פני העשור הקרוב, הקצאת תקציבית לבניין כוח בראייה של חמש שנים ושל עשור, וכמו כן הוועדה תמליץ על היקף סדרי הכוחות הדרושים לצה"ל בעקבות המלחמה.
למסקנות הוועדה, שירוכזו על ידי המטה לביטחון לאומי, השפעות כלכליות משמעותיות מאוד גם על חלוקת התקציב האזרחי, ועל כן היא נדרשת להגיש את מסקנותיה תוך שמונה שבועות בלבד מיום הקמתה. במשרד ראש הממשלה מחכים לאישור הרשמי של נתניהו על שמות חברי הוועדה, וכן להליך ניגוד עניינים אותו הם צפויים לעבור, ולאחר מכן יפורסם הרכבה המלא.
רעיון הוועדה המשותפת לבחינת תקציב הביטחון הועלה באופן פומבי על ידי נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון כבר לפני כחודש. נתניהו תמך ברעיון במהלך מסיבת עיתונאים ואף הדגיש כי הוועדה תסיים את עבודתה תוך חודשיים. למרות זאת, הקמתה נדחתה עד עכשיו בשל חילוקי דעות בין משרד האוצר למערכת הביטחון, ביחס להרכב המשתתפים בה, היקף הדיונים והתקציב שיינתן בתקופה הקרובה.
הוועדה צפויה לכלול שישה חברים חיצוניים, ביניהם שניים בהמלצת ראש הממשלה, שאחד מהם ימונה ליושב הראש. למשרד הביטחון יהיו שני נציגים, וכך גם למשרד אוצר. כמו כן, יהיו מספר נציגים של רשויות הממשלה, כמו נגיד בנק ישראל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה ועוד.
5 צפייה בגלריה
נגיד בנק ישראל. העלה את הרעיון להקמת הוועדה המשותפת
(צילום: רויטרס /Ronen Zvulun/File Photo)
הקרב על תקציב הביטחון החדש, לאור המלחמה, מתנהל כבר כמה שבועות בין האוצר למערכת הביטחון. בעוד שבצה"ל גיבשו תוכנית התעצמות בהיקף של 220 מיליארד שקלים בפריסה על פני 7-5 שנים, באוצר מתנגדים ומסכימים לתוכנית התעצמות בהיקף של 75 מיליארד שקלים ל-8 שנים בלבד. בשבוע שעבר החליטו הצדדים כי כל עוד אין הסכמות, ובטרם הוקמה הוועדה, תקציב הביטחון יעמוד בשלב הראשון על 82 מיליארד שקלים. עם זאת, ראש הממשלה הורה לאחרונה כי הדיונים יתחילו מסכום של 100 מיליארד שקלים, שיאפשרו למערכת הביטחון לצאת להתקשרויות ורכש. בתקציב 2024, נזכיר, עוד לפני שהוקמה הוועדה הוקצו 20 מיליארד להתעצמות.
על אף שההפרשים בין הסכומים נשמעים גבוהים למדי, כל תוכנית נפרשת על פני תקופה אחרת, ומבחינת הוצאה שנתית ממוצעת מדובר בערך בכ-12-10 מיליארד שקלים, ולכן מהות הוויכוח הינה בעתיד הרחוק של תקציב המדינה ותקציב הביטחון. באוצר חוששים שהתחייבויות ארוכות במיוחד כיום יביאו לגמישות נמוכה בתקציב הביטחון בעתיד, ויהוו משקולת משמעותית בהרבה בעשורים הבאים על תקציב המדינה כולו.
לפי הנתונים שצה"ל הציג, כפי שפרסם יוסי יהושוע לפני כמה שבועות, העלות הישירה של המלחמה עומדת עד כה על 72 מיליארד שקלים. יש לציין שהעלות היומית של המלחמה ירדה משמעותית - בהתחלה היא עמדה על כ-1.2 מיליארד שקלים, לאחר שחרור כוחות מילואים 800 מיליון שקלים וכעת הסכום הגיע ל-200 מיליון שקלים. ההערכה היא שעד סוף 2024, בהנחה שהזירה הצפונית לא תתלקח למלחמה בהיקף מלא, העלות תהיה כ-120 מיליארד שקלים. לשם השוואה, תקציב הביטחון השנתי כרגע, ללא כספי הסיוע האמריקני, עומד על 68 מיליארד שקלים.
בצה"ל טענו כי התקציב המיידי דרוש על מנת לממן חימושים למטוסי קרב, פגזים לטנקים ולארטילריה וגם טילים מיירטים שעלותם גבוהה מאוד. כמו כן, בצבא הציגו צורך דחוף בכלים חדשים וממוגנים לצבא היבשה, לצד בנייה של מסגרות חדשות ללחימה. נושא נוסף אליו נדרש תקציב נוגע בכוח אדם, בעיקר ביחס להחזרת קצינים איכותיים, הגדלת צבא הקבע ומערך המילואים.
פורסם לראשונה: 00:00, 06.02.24
