בעוד כשבועיים יתקיימו ברחבי הארץ הבחירות לרשויות המקומיות, אחרי שמועדן נדחה פעמיים בעקבות המלחמה. לא כולם יוכלו לממש את זכותם לבחור: ב-14 רשויות בעוטף עזה ובגבול לבנון שתושביהן פונו, הבחירות ייערכו במועד מאוחר הרבה יותר שטרם נקבע, אך יהיה לכל המוקדם 150 יום לאחר חזרת התושבים לבתיהם. ובכלל, מה שבשגרה הוא יום חג לדמוקרטיה - ומתקיים רק אחת לחמש שנים - עלול להפוך בצל המלחמה לאירוע שלא מעניין את הציבור.
הבחירות המקומיות נערכו בפעם האחרונה ב-2018, וממוצע ההצבעה הארצי עמד אז על כ-60%. הפעם, צפויה צניחה של לפחות 10%. "לציבור יש חוסר קשב ועניין סביב הבחירות האלה", אמר ד"ר אריאל פינקלשטיין, ראש פרויקט שלטון מקומי במכון הישראלי לדמוקרטיה. "הקמפיינים לא מספיק תופסים את העין הציבורית לעומת הבחירות הקודמות. השאלה אם נחזור לשיעורי הצבעה רגילים של כ-50%, כמו שהיה בבחירות הקודמות לפני 2018, או שהם ירדו אפילו יותר".
לפי ד"ר פינקלשטיין, למצב בו נמצאת מדינת ישראל עלולה להיות השפעה נוספת על תוצאות הבחירות: "המלחמה צפויה להוביל לכך שככל הנראה ייבחרו יותר ראשי רשויות מכהנים ולא יודחו. לאופוזיציה קשה מאוד לתפוס בולטות בתקופה כזו".
במקביל, גם במשרד הפנים חוששים מאחוזי הצבעה נמוכים, כשבמסגרת מסיבת עיתונאים שנערכה היום (שני), בהשתתפות שר הפנים משה ארבל, מנכ"ל המשרד רונן פרץ והמפקח הארצי על הבחירות ריאן גאנם, אמר ארבל כי "אנחנו כמשרד נעשה הכול כדי לקרוא לאזרחי ישראל לצאת ולהשפיע. מקווים ומתפללים שנסיים את המערכה עם אחוזי הצבעה גבוהים, לכל הפחות כמו האחוזים שהיו בפעם הקודמת".
רונן פרץ, מנכ"ל משרד הפנים, הוסיף: "נהוג לומר שבחירות הן חגיגה לדמוקרטיה, הבחירות הקרובות יהיו פחות חגיגיות, אך חשוב לנצל את יום השבתון כדי להצביע ולהשפיע. המלחמה הזאת ומה שבעקבותיה הוכיחו פעם נוספת את חשיבותו של השלטון המקומי בישראל. הבחירות הללו קובעות כיצד ייראו החיים של כל אחת ואחד מאיתנו, כיצד נגדל את ילדנו ומה תהיה איכות החיים שלנו כאן בחמש השנים הבאות".
בנוסף, הבהיר השר ארבל כי בעקבות כמות המעטפות הכפולות (צפויות כ-400 אלף), ייתכן עיכוב בפרסום תוצאות האמת. "הבחירות הפעם הצריכו הרבה החלטות קשות", הוא טען. "הטלטלה של 7 באוקטובר ליוותה ומלווה אותנו בכל צעד. מלכתחילה קבעתי כי ניהול מערכת הבחירות המורכבת הזאת תהיה על טהרת השיקולים המקצועיים בלבד. אנו נדרשים להרבה שיתוף פעולה מצה"ל וממשטרת ישראל כדי לאפשר לכל התושבים לממש את זכותם לבחור ולהיבחר.
"400 אלף מעטפות כפולות הוא מספר גבוה בהרבה מהרגיל, בעיקר בשל היקף החיילים במילואים, המאושפזים בבתי החולים ואפילו קלפיות שיוצבו בתוך עזה (ברפיח). זה דורש היערכות רבה מצידנו".
ריאן גאנם, המפקח הארצי על הבחירות, הסביר את העיכוב הצפוי. "המעטפות הכפולות ייספרו רק בתום יום הבחירות יחד עם כל יתר המעטפות", הוא אמר. "הגידול נובע מחיילים ובתי חולים. הכמות הגדולה הזאת תוביל בהכרח להשהיה בדיווח על התוצאות הסופיות במטרה שיהיה אמון מוחלט. מקווים להשלים זאת עד יום ראשון שלאחר הבחירות".
"הבחירות חשובות מתמיד"
נחזור לאחוזי ההצבעה הצפויים ולסיכויים להדחת ראשי עיריות מכהנים. בתל אביב-יפו לדוגמה, יש מספר מועמדים המבקשים להחליף את ראש העיר המכהן מזה 25 שנה, רון חולדאי. אחת מהן היא חברת הכנסת לשעבר אורנה ברביבאי, שממשיכה גם בימים אלה לקיים חוגי בית ומבטיחה בין היתר שתשים דגש על מיגון העיר, בהתאמה למצב הביטחוני. לדבריה, "אין ספק שהציבור עסוק בחיילים בעזה, במפונים ובחטופים, והקשב הציבורי נמצא במלחמה ובהתבוננות קדימה. חוסר הוודאות כל כך גדול, ויש לזה השפעה על ההצבעה בבחירות".
היא הוסיפה כי "אני מקווה שהתושבים יבינו שיש חשיבות לבחור את ראש הרשות שלך פעם בחמש שנים, כי זה מה שישפיע על החיים שלך ביומיום. יצאנו שנה שלמה לרחובות להילחם על הדמוקרטיה, אז בטח בעת הזו חשוב לצאת ולהצביע. 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה לימדו אותנו את הצורך להיות מוכנים, ולהיות מדינה חזקה ומאוחדת, והיכולת הזאת תתקיים רק כשנממש את הזכויות הדמוקרטיות שלנו".
אל מול הרשויות שבהן נדחו הבחירות, יש לא מעט מקומות שאומנם ספגו מכה קשה במלחמה - ועדיין ילכו בעוד שבועיים אל הקלפי. כך למשל באשקלון, שהייתה העיר המטווחת ביותר ותושביה שבו לבתיהם לפני חודש וחצי בלבד.
ראש העיר המכהן, תומר גלאם, התאים את קמפיין הבחירות שלו להלך הרוח הלאומי והוסיף את המילים "רק יחד ננצח". הוא בחר לשדר מסרים של אחדות, בתקווה שאלו גם יוציאו את התושבים לבחור.
"הבחירות האלו חשובות מאי-פעם, דווקא בשל המלחמה", אמר. "הן הזדמנות עבור הציבור, ובמיוחד באשקלון, להראות לארגוני הטרור שהם לא ינצחו אותנו. לא בשדה הקרב, ולא ביום הבחירות. יוצאים, מצביעים, מנצחים".
התקווה נפגעה
בגבול לבנון, שם מתקיימת בימים אלה לחימה שמורגשת גם ביישובים שלא פונו, הלך הרוח פחות אופטימי.
ראש העיר מעלות-תרשיחא, ארקדי פומרנץ, אמר כי "המצב בצפון לא פשוט וכך גם העניין של התושבים בבחירות האלה ירד. הם בחרדה ודאגה לעתיד שלהם, וזה מרגיש לא נעים לעשות קמפיינים פוליטיים בתקופה הזו. לא אתפלא אם אחוזי ההצבעה יהיו נמוכים מהרגיל".
פומרנץ גם הביע ביקורת על המדינה שלא מעודדת הצבעה: "דחו את התאריך פעמיים, ולא רואים מספיק קמפיינים להזכיר לתושבים להצביע בסוף החודש. אם אלה היו בחירות לכנסת אני בטוח שההתנהלות הייתה אחרת. אנחנו נעשה את המקסימום כדי להמשיך לדאוג לתושבים, למיגון ולכל הצרכים היומיומיים שלהם, ונקווה שאנשים יצאו לממש את זכותם הדמוקרטית".
אחוז ההצבעה בחברה הערבית היה גבוה במיוחד בבחירות הקודמות. אך גם כאן, התמונה השתנתה. "לפני המלחמה הבחירות המקומיות היו הנושא מספר אחת שמעניין את ערביי ישראל, בעיקר בשל הרצון לשינוי בעקבות האלימות הגואה ומספר הקורבנות הגבוה", הסביר ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב. "רצחו ראשי עיריות, עוזר ראש מועצה, זו הייתה תקופה מאוד דרמטית לקראת הבחירות הללו, אבל המצב השתנה".
הוא הסביר כי "ערביי ישראל נפגעו כלכלית מהמלחמה. הציבור היהודי פחות מגיע לקנות מהם, הממשלה מקצצת בתקציבים שלהם במסגרת תקציב המלחמה, ומשפחות פשע וחמולות השתלטו על ההליך הדמוקרטי. אין להם את התקווה והמוטיבציה לשינוי שהיו, ואני מעריך שאחוזי ההצבעה יהיו הפעם נמוכים הרבה".
פורסם לראשונה: 00:00, 12.02.24